השופטים והמדינה על טביעות הנעל במשפט זדורוב: "בלגן גדול, שאלה מטרידה"
בדיון שנערך בבית המשפט העליון טען צוות ההגנה של רוצח תאיר ראדה כי למעט חתך אחד, לא ניתן לדעת באיזו סכין נרצחה וכי נעליו של זדורוב לא תואמות לטביעה שנמצאה בזירה. "מי מצוות המחלצים מצליח להגיע עם נעליו לגבהים כאלה?", תהה השופט דנציגר
טביעות הנעליים, הסכין וההודאה. במשך יותר משלוש שעות השמיעו היום (ב') בבית המשפט העליון עורכי דינו של רומן זדורוב את כל טענות ההגנה שלהם במסגרת הערעור על הרשעתו ברצח תאיר ראדה. הוריה של ראדה ורעייתו של זדורוב נכחו במהלך הדיון.
במרכז הטיעונים עמד עניין הסכין שבו בוצע הרצח. עורכי הדין טענו כי למעט חתך אחד לא ניתן לדעת באיזה סכין בוצע הרצח, וכי נמצא כי חתך זה יכול להיעשות אך ורק על ידי סכין משונן ולא בסכין יפנית - כלי הרצח שבו לפי עמדת התביעה. כמו כן, טענו הסנגורים כי בית המשפט הוטעה לחשוב כי ד"ר קוגל, כיום ראש המכון לרפואה משפטית, סבר כי החתך יכול היה להיעשות על ידי סכין יפנית.
כמו כן, הסנגורים של זדורוב טענו כי טביעות נעל שנמצאה בזירת הרצח אינה תואמת לטביעת נעליו של זדורוב כפי שטוענת התביעה. "גם התביעה מסכימה שהן מסמנות מסלול יציאה של מישהו אחר מהתא", אמר עו"ד אלקנה לייסט. "רבים הסיכויים, וודאי שיש ספק סביר, שאלה טביעות נעליו של הרוצח האמיתי". בנוסף, טענו הסנגורים כי ניתנה מרכזיות יתר להודאתו של זדורוב, הודאה שממנה חזר בו.
לאחר דברי הסנגורים החלו נציגי המדינה להשמיע את טיעוניהם. "השאלה של טביעות הנעליים היא שאלה מטרידה", הודתה עו"ד תמר בורנשטיין, ואילו השופט יורם דנציגר הביע תמיהה על מיקום הטביעות על האסלה, מיכל השירותים והקיר. "נעשה ניסיון לברר של מי טביעות הנעל ולא היו מסקנות. היה שם בלגן גדול", אמר. "מי מצוות המחלצים מצליח להגיע עם נעליו לגבהים כאלה?".
תיק רצח תאיר ראדה חזר היום בפעם השנייה לבית המשפט העליון. רומן זדורוב שהודה בתחילה במעשה וחזר בו מהודאתו, הורשע כבר פעמיים על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת ברצח תאיר ראדה בבית ספרה בקצרין בשנת 2006, וכעת הדיונים בתיק מתנהלים במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון על ההרשעה השנייה שהתקבלה לאחר שהעליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך גביית ראיות חדשות.
במסגרת הערעור ולאחר חילוקי דעות ארוכים סביב עדותו, העביר לפני כחודש ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל תשובות בכתב לשאלות ההגנה שהוגשו לבית המשפט העליון בהליך חריג, ומהן עולה כי הוא מצדד בעמדת ההגנה לפיה על סנטרה של ראדה נמצאו סימנים של להב משונן, דבר העומד בסתירה לתיאוריית התביעה כי הרצח בוצע באמצעות סכין יפנית.
ממול, דבקה הפרקליטות בעמדתה כי אין לסוגיה זו משמעות מרכזית שעה שכלי הרצח לא נמצא, וכי הטענה נוגעת רק לחתך שנמצא בסנטר ולא ליתר הפצעים שגרמו למותה של ראדה, וכי ההרשעה מבוססת דיה בכל אופן ובית המשפט המחוזי קבע כי סוג הסכין שבאמצעותו נרצחה המנוחה אינו משמעותי לעניין ההרשעה.
לפני מספר ימים הודיעה הפרקליטות לבית המשפט העליון כי לאור עמדתו של קוגל המדינה תבקש לחקור אותו בחקירה נגדית ולהעיד מולו מומחה אמריקני בעל שם עולמי, שאל ספרו הפנה ד"ר קוגל בעמדתו, שתומך דווקא בעמדת המדינה לפיה ראדה נרצחה בסכין בעלת להב ישר. ההודעה התקבלה לאחר שבתחילה הפרקליטות ויתרה על העברת שאלות בכתב לקוגל.
עורכי דינו של זדורוב, אלקנה לייסט ואביגדור פלדמן, זעמו אז על עמדת המדינה. בעמדה שהגישו אתמול לבית המשפט העליון בעקבות הודעת המדינה, הם מתחו ביקורת חריפה על הפרקליטות, וטענו כי "מתעורר החשש שמטרת ההודעה הייתה יצירת השפעה פסיכולוגית על כלי התקשורת, כמו גם הגנבת עמדה לתודעתו של בית המשפט אף שאין בסיס לשמיעת עמדה זו".
לפנייה לכתב/ת 
