המיליון הראשון ביוטיוב מתחיל בדולר אחד

למרות שזה מדור מחשבים, בואו נדבר תחילה על מושג כלכלי שנקרא הכנסה פסיבית. הכנסה פסיבית זאת הכנסה שאנחנו מקבלים מכסף שעובד בשבילנו, במקום שאנו נעבוד בשבילו. כלומר, הכנסה שאינה באה מעבודה. הכנסה פסיבית יכולה להיות ריבית על פיקדון, תמלוגים משירים או פטנטים, דיבידנדים, שכר דירה מדירה שמשכירים, פנסיה, או כל קצבה אחרת (כולל מההורים). הגעה לעצמאות כלכלית מתרחשת כאשר ההוצאות קטנות מההכנסה הפסיבית.

מכיוון שזה מדור מחשבים, בואו נבדוק אם אפשר ליצר הכנסה פסיבית מיוטיוב, במיוחד מהפרסומות שמופיעות לפני או בזמן שאנחנו צופים בסרטונים.

דולר לאלף צפיות

נתחיל בשורה התחתונה. על פי נתוני חברת TubeMogul  – חברה שמתמחה בהפצת פרסומות וידאו – על כל מיליון צפיות מקבלים בעלי הסרטון בממוצע אלף דולר. בחשבון פשוט – דולר אחד לאלף צפיות. 

הסרטון שנצפה הכי הרבה אי פעם בתולדות יוטיוב (כל הנתונים נכונים לרגע כתיבת הכתבה הזאת – תחילת ספטמבר) הוא "גנגנם סטייל" של הזמר הדרום קוריאני סיי. 2,111,603,628 צפיות או כשני מיליון דולר רק מהצפיות. זה לא כולל תמלוגים, הופעות, מרצ'נדייס ועוד.

אין שום ספק שסיי התאמץ כדי להכין את הסרטון הזה, זאת לעומת אביו של צ'ארלי, שהסרטון שלו נושך את האצבע של אחיו הארי הוא הסרטון הרביעי הכי נצפה בתולדות יו-טוב, נכון עכשיו - 785,780,415 צפיות או כ-785,780 דולר.

המספרים המדהימים האלה, יחד היכולת של כל אחד להעלות סרטון, גרמו להרבה אנשים, בכל רחבי העולם, לחשוב שיוטיוב זאת אופציה קלה לעשות כסף. מעלים וידאו שנהפך לויראלי ויוצאים לחופשה בזמן שחשבון הבנק מתמלא. הרבה נכתב על הסיבות למה סרטון נהפך לויראלי, ואחת מהסיבות הכי חשובות היא שמישהו מפורסם ופופולרי מפיץ אותו.

כוכב היוטיוב הכי גדול כיום הוא PewDiePie זהו בחור שוודי, שמעלה סרטונים שברובם הוא נראה משחק משחקי וידאו. תוך כדי המשחק הוא מביע את דעתו על המשחק בצורה הומוריסטית, שגם כוללת המון קללות. יש לבחור יותר משלושים מליון עוקבים ביוטיוב, 1961 סרטיו נצפו 6,422,125,164 פעמים ולפי הוול-סטריט ג'ורנל ההכנסות מכל הפעילויות שלו (הוא מוכר גם חולצות) הן כארבעה מיליון דולר.

פה, בארצנו הקטנטונת, אחד מערוצי היו-טוב הכי פופולריים הוא של הזמר אייל גולן, שמכיל 363 סרטונים שנצפו 287,410,123 פעמים. זאת אמנם הכנסה נאה, אבל סביר להניח שזה לא מקור ההכנסה העיקרי שלו.

אבל לא כולם כוכבים

הנטייה, הטבעית, שלנו כבני אדם היא להתמקד בסיפורי ההצלחה הכי גדולים. אבל, כמו בכל תחום, גם פה ישנם אנשים וחברות שמצליחים לנצל את הפלטפורמה של יוטיוב על מנת למנף את העסק שלהם וגם להרוויח כסף. שיטוט אקראי ברחבי יוטיוב הביא אותי לערוץ שנקרא RegularCars.

בעל הערוץ מצלם חוות דעת על מכוניות שבן אדם מהישוב מסוגל לקנות. בממוצע צופים כ-60,000 בכל סרטון שלו וטענתו הוא עדיין לא עזב את מקום העבודה הרגיל שלו, כאשר הוא מנסה להרוויח ע"י מכירת חולצות של הערוץ.

הטיפים שהוא נותן דומים מאד לטיפים שנותנים שאר האנשים שיש להם ערוץ יוטיוב פעיל ומצליח, טיפים שלא באמת מפתיעים במיוחד. יש להעלות סרטונים באופן תדיר, הסרטונים צריכים להיות איכותיים ולהציע לצופה משהו ייחודי וכמו כן צריך לעבוד קשה בכדי לשווק את הערוץ. עבודה קשה – זה כל הסיפור.

כבישי ישראל יעשו אותי עשיר?

מצויד בנתונים האלה וטיפה זמן פנוי החלטתי גם אני לנסות את מזלי ביוטיוב. ישבתי וחשבתי על רעיון מקורי, ולבסוף החלטתי לצלם את כבישי ישראל. בחרתי בלעשות זאת משתי סיבות. הראשונה - תיעוד. אני אישית אוהב מאד לראות איך מקומות נראו פעם, וכך בעוד שלושים שנה יוכלו אנשים לראות איך נראה פעם כביש 2, למשל.

הסיבה השנייה – פוטנציאל צפייה. נראה לי שגם קהל בחו"ל יוכל ליהנות מסרטונים שמגיעים מארץ הקודש. קניתי מצלמת GoPro ואני מצלם את מהלך הנסיעה בכל כביש חדש שאני נוסע בו. אחר כך אני עורך, מוסיף הערות ומוזיקה, ומעלה לערוץ שלי, עבודה שלוקחת לעיתים שעות.

מזל שלא עזבתי את העבודה שלי. כפי שניתן לראות מאז שהקמתי את הערוץ שלי צפו בו 24,615. בשביל כל המאמץ הזה קיבלתי סכום ששווה ליחס של 27.5 סנט ל 1,000 צפיות. הרבה פחות ממה שציפיתי. אז האם הנתון של 1 דולר ל-1,000 צפיות הוא שגוי?

את התשובה גיליתי כאשר נתקלתי במקרה בדף פייסבוק שנקרא "המשטח", דף לשריונרים שאוהבים לספר בדיחות על טנקים. חוץ ממים וסטטוסים מצחיקים יש בדף גם סרטונים עם כתוביות מצחיקות. כשריונר (בעברי) החלטתי להצטרף למאמץ להעלאת המורל בשריון, ויצרתי סרטון אחד בעצמי.

למרות 1,401 צפיות לא הרווחתי עליו אפילו סנט אחד. והסיבה, יוטיוב זיהתה שהסרטון שהעליתי אינו מקורי. יש ליוטיוב מערכת זיהוי אוטומטית, שרשומות בה חברות התוכן הגדולות (חברות סרטים, מוזיקה וכדומה). בכל פעם שהמערכת מגלה שסרטון שאינו מקורי היא מודיעה על כך למי שהעלה אותו, ונותנת לו את האפשרות לאשר או לדחות את ההחלטה. אם מאשרים את ההחלטה יש לבעלים המקורי של הסרטון אפשרות להוריד אותו, או לקבל לידיו את כל הרווחים מהפרסומות.

הנה, לדוגמה, הכנסות שלי מסרטון אחר, שהמערכת לא זיהתה כלא מקורי – אולי בגלל שזה קטע מהטלוויזיה האפגנית. יחס הרווח - כמצופה.

אפילוג

המסקנה מכל מה שנכתב פה פשוטה ודי ברורה. הסיכוי ליצור סרטון אחד שיסדר לכם את החיים שקול לסיכוי לזכות בלוטו. כדי לייצר הכנסה ביו-טוב צריך לעבוד קשה ולהבין מה עושים. אולי אז תהפכו ל PewDiePie.

רוצים ללמוד עוד? אתם מוזמנים להיכנס לאקדמיה של יוטיוב. בהצלחה!