היופי שבכיעור: סיור בין בתי הבטון העתיקים בב"ש

העיר השנייה בשטחה בישראל היא גם הבית המשמעותי ביותר בארץ של האדריכלות הברוטליסטית, ששמה ניתן לה בהשראת המונח הצרפתי Beton Brut (בטון חשוף), אדריכלות "של אמת" שחושפת את חומריה. בשנות ה-60 וה-70 נבנו בבאר שבע מבנים ברוטליסטים רבים, שמשלבים בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית ובין מרכיבים מקומיים וייחודים לאדריכלות המדברית, שמושפעת מאדריכלות ערבית מקומית. אורי תאר, מורה דרך, עזר לנו בדרכנו ובחר איתנו את חמשת המבנים בעיר שלא תרצו לפספס.

בית כנסת הפירמידה

בית הכנסת של הקהילה הבבלית נראה כפירמידה לצופים בו מחזיתו, אך כשמביטים בו מלמעלה או מתוך חללו הפנימי מתגלה צורתו כמגן דויד מרשים. המבנה עשוי בטון חשוף וגובהו מגיע ל-18 מטרים. ראשו של המבנה עשוי כיסוי שקוף, שבלילות חג ומועד מואר בזרקורים.

בית כנסת הפירמידה. מתעתע(צילום: הרצל יוסף)

האדריכל נחום זולוטוב תכנן את הבניין, והוא ניצב על שש נקודות של עוגני בטון מזוין שנחפרו לעומק האדמה, ללא עמודים או קורות תמיכה בחלל בית הכנסת. גם קירות בית הכנסת העשויות ויטראז', מעוצבות ממשולשים המרכיבים סדרות של צורות מגן דוד. דלתות בית הכנסת עשויות זכוכית ובימים בהם יש עומס רב של מתפללים, או בתקופות חמות במיוחד, הופכות דפנות בית הכנסת גם הן לפתחים, שכן בתכנונם המוקדם הוצבו צירים בקצותיהם.

רוצים לבקר?

בית הכנסת המרשים פתוח לקהל הרחב וכולם מוזמנים להתפלל בו. בשנים האחרונות אף התדלדלה אוכלוסיית המתפללים פה, והם ישמחו לקראתכם. לפרטים: 08-6655554

בית  עארף אל עארף

בפינה הצפונית של הצטלבות הרחובות הרצל והעצמאות עומד הבניין המרשים הזה, הבנוי אבן אדומה ולבנה. כיום משמש המבנה כבית השקעות, אך במקור הוא שימש כביתו הפרטי של עארף אל עארף, עסקן ציבורי והיסטוריון. הבית נבנה ב-1937 מאבן שהובאה מאזור בית לחם, ובשעתו נחשב לבית הנאה ביותר בעיר. הבנייה בסגנון "מיזי חילו", שמבליטה מסגרות וכרכובים באבן צחורה, הייתה מקובלת באותה תקופה בבתי הערבים האמידים בירושלים, ואל עארף אכן נמנה עליהם - הוא נחשב לאחד המנהיגים החשובים של ערביי ארץ ישראל ולדוברם הפוליטי. 

בית עארף אל עארף. כיום משמש כבית השקעות(צילום: הרצל יוסף)

 

אל עארף, כמו גיבורים רבים, עבר לא מעט תלאות בחייו בעקבות פעילותו: במאורעות 1920 הוא הואשם על ידי הבריטים בעוון הסתה ונמלט לירדן, עד שקיבל חנינה. לאחר שובו ארצה הוא הפך לאיש ממסד, ומונה למשרות בכירות בארץ ובעבר הירדן. הוא הצליח לרכוש את ליבם של הבדואים בנגב, למד את מנהגי השבטים וחוקיהם ואף כתב עליהם ספרים שמהווים תרומה חשובה לחקר מנהגיהם. במאורעות 1939 חשד בו הממשל הבריטי בכך שהוא מונע מכנופיות לכבוש את העיר, והוא הועבר לנפת עזה. במלחמת ששת הימים פרש והסתגר בביתו שברמאללה עד יום מותו.

(צילום: הרצל יוסף)

אין ספק כי הבית הבנוי בהידור רב וחומתו הנמוכה, שלא היתה מקובלת בימים ההם, היא ראייה נוספת למעורבות האיש בחיי הציבור. היום נחשב המבנה בו התגורר לבניין היסטורי לשימור.

רוצים לבקר?

המבנה שוכן בצומת הרחובות הרצל והעצמאות בעיר העתיקה. כאמור, כיום שוכן במקום משרד לחברת קבלן ולכן אין אפשרות לסייר בתוך המבנה.

בלוק רבע הקילומטר

בשדרות היעלים שבשכונה ה' שוכן לו בית מגורים בסגנון ברוטליסטי באורך של רבע קילומטר, שהיום משמש כמרכז קליטה. הבלוק על 135 דירותיו, מייצג את אחד משיאי פרויקט השיכון הציבורי בארץ ואת האדריכלות המודרניסטית שהתגבשה כאן בשנות ה-50 וה-60 והגיעה להישגים מרשימים גם ברמה הבינלאומית.

המבנה תוכנן בשנת 1960 על ידי משרד האדריכלים של אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני במסגרת הקמת "שיכון לדוגמה" לעולים בעיר, והוא נחשב חדשני בתחומו ואלטרנטיבה מצוינת לבנייה השיכונית המונוטונית באותם ימים. הרעיון היה להקים מגורים שיכללו דירות קטנות שתהיה בהם אפשרות הרחבה להגדלת המשפחה, שיתאימו לתנאי האקלים בארץ ושבנייתן תהיה מהירה. המבנים המוארכים נועדו להגן על המבנה מסופות החול של הנגב.

בלוק רבע הקילומטר. חזר להיות רלוונטי(צילום: הרצל יוסף)

חמישה מבנים תוכננו אך רק שלושה נבנו, ואחד מהם, "רבע הקילומטר", נחשב באותה עת לארוך ביותר במזרח התיכון. עד היום מגיעים אדריכלים מהעולם כולו לחזות בבלוק, אך השיכון נחשב לכישלון. מהר מאוד הפך ללוקיישן רווי בעיות מצוקה ועבריינות, ולבסוף הוסב למרכז קליטה לעולים. עם זאת, הדיון המחודש בימים אלו בדיור הציבורי מעלה שוב את הרלוונטיות של הצורך בתכנון מבני שיכון שכאלה.

רוצים לבקר?

כמרכז קליטה לעולים המקום סגור בשער, אך ניתן לתאם סיור לקבוצות דרך מנהל המקום, מוריס, באתר: morist@jafi.org

באר אברהם

רבים מאמינים כי באר זו היא ששימשה את אברהם אבינו בימי קדם, אותה אחת שחפר בבאר שבע ואנשי אבימלך גזלו מידיו. גם אם אין ודאות שבאר זו היא מימי האבות, אין ספק שהיא עתיקת יומין והייתה קיימת כבר בראשית התקופה הצלבנית.

באר אברהם. עתיקת יומין(צילום: הרצל יוסף)

בשנת 1874, כשקלוד רנייה קונדר (Claude Reignier Conder), חייל בריטי, חוקר ארצות וחובב ארכאולוגיה חקר את האזור מטעם קרן המחקר הבריטית, הוא גילה בה כתובת ערבית מטושטשת משנת 1112. עומקה כ-13 מטרים, מהם חמישה חצובים בסלע והיא ניזונה ממי תהום. היא מדופנת עד לקרקעיתה באבנים מסותתות היטב, והבדואים נהגו לשאוב ממנה מים.

רוצים לבקר?

לאחרונה נפתח שם מרכז מבקרים שבו ניתן להיחשף לסיפורו של אברהם אבינו, מארח מושלם, שבאוהלו התארחו מלאכי האלוהים והוא נחשב כאב הרוחני של שלוש הדתות המונותיאיסטיות. אורך הסיור כשעה, והוא כולל מיצג תלת מימד מתקדם. לפרטים: 08-6234613 או באתר

מוזיאון הנגב לאמנות

מוזיאון הנגב לאמנות שוכן בעיר העתיקה בבאר שבע, במתחם בו ממוקמים בית המושל והמסגד הגדול, שני מבנים עתיקים ומרשימים. בית המושל, שנבנה ב-1906 ושימש את המושל העות'מאני, הוא בן שתי קומות ומעוטר באכסדרה בעלת שלוש קשתות מחודדות. בהמשך שימש כמעון קצין המטה הבריטי, ולאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות שימש כבית הערייה הראשון. המסגד הגדול נבנה גם הוא בתחילת המאה העשרים, והיה אמור לשמש את האוכלוסייה המקומית לתפילה, אבל מעולם לא זכה לפופלריות מכיוון שהעות'מנים האמינו שהוטלה עליו קללה סמוך להקמתו. וכך, במשך שנים הוא עמד ריק, ועם שיפוץ המוזיאון ב-2013 הוא הפך למתחם האמנות של תרבות האיסלאם ועמי המזרח.

מוזיאון הנגב לאמנות. היסטורי ומרשים(צילום: הרצל יוסף)

רוצים לבקר?

הביקור במוזיאון מומלץ מאוד. כמו גם, בשבתות מתקיימים במקום סיורים מודרכים למשפחות הכוללים גם הפעלות לילדים. בימי הקיץ מתקיימים על הדשא מופעים שכוללים שיר ושיח עם זמרים ומוסיקאים ישראלים. לפרטים: 08-699353560 או באתר

רוצים עוד?

עיריית באר שבע ומנהלת העיר העתיקה מקיימים שלל אירועים ברחבי העיר, רובם ללא תשלום. לפרטים נוספים בקרו באתר.