אפשרויות תעסוקה וכפייה דתית: הצעירים שעזבו את ירושלים לתל אביב

הנתונים העגומים שפורסמו אתמול (יום ב') על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגו שוב פערים כלכליים וחברתיים עמוקים בין ערים ויישובים. ירושלים היא אחת הערים שנתוניה שוב בתחתית. בירת ישראל ב-2014 מבריחה את הצעירים.

אחד מהם הוא תום יעקבי (33), ירושלמי במקור, שעזב את הבירה לפני שלוש שנים ועובד כיום במרכז בהיי-טק. "רובם המוחלט של החברים שלי עזבו כי מבחינתם ההתמודדות עם מציאות של עוני ופערים קשים הפכה לבלתי נסבלת", הוא הסביר. "היה לי ברור שבמרכז הארץ ובתל אביב, השכר הרבה יותר גבוה ויש יותר אפשרויות".

בהשוואה בין הערים הגדולות, שיעור בני ה-20 ומעלה שהרגישו עוני היה הגבוה ביותר בירושלים עם 28%. השיעור הגבוה ביותר בקרב בני ה-20 ומעלה שנאלצו לוותר על ארוחה חמה לפחות פעם-פעמיים ביום היה גם כן בירושלים ועמד על 17%. לשאלה אם ויתרו על חימום או קירור מספיק של הבית, ירושלים עמדה בראש הרשימה עם 58% לעומת תל אביב שהייתה בתחתית התרשים עם 27%.  

"ירושלים תמיד מככבת בסטטיסטיקה של העוני, אבל צריך לזכור כי תמונת המצב הזו משותפת להרבה ערים אחרות שהפכו לפריפריה כשמדברים ומשקיעים רק ב'מדינת תל אביב'", הדגיש יעקבי. לדבריו, תמונת מצב של עוני ופערים חברתיים "זה משהו שמרגישים בירושלים. יש קושי כלכלי ויש פחות היצע תרבותי, אתה רואה שלאנשים יש פחות כסף זמין להוציא על דברים כאלה והם עסוקים יותר בהישרדות ובחיי יום-יום. זו מציאות שאי-אפשר להתעלם ממנה ותוצאה של מעבר לתהליך של כלכלה חזירית".

אחד מהצעירים שעזבו כמו יעקובי את ירושלים הוא ניר בן צבי, בן 27, שנולד וגדל בבירה ועוזב אותה בימים אלה לעיר ללא הפסקה. "הרבה אנשים שמגיעים משכבות מבוססות עוזבים פשוט כי להם יש את האפשרות לעשות זאת", הסביר בן צבי. "אם הייתי נשאר הייתי יכול למצוא כאן עבודה. קיבלתי כאן הצעה טובה, אבל בתל אביב ההיצע הוא הרבה יותר גדול והשכר יותר גבוה".

בן צבי, סטודנט לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה העברית, נימק את הסיבות להחלטתו לעזוב את עיר הולדתו. "חלק מהאנשים שעוזבים משיקולי מקצוע עושים את זה כי יש להם הרבה יותר אפשרויות במרכז. בירושלים יש הרבה משרדי ממשלה, אבל ההצעות במגזר הפרטי מצומצמות", כך הצעיר.

הסיבה המרכזית להחלטתו, הוא מבהיר, נעוצה ב"סוג של אפקט דומינו", כהגדרתו. "כל החברים שלי מהתיכון עזבו או עוזבים ורוב האנשים עושים זאת בעקבות בעיות שקשורת לתעסוקה. ירושלים היא עיר שאתה נחשף בה למצוקות של החברה הישראלית. יש בה מציאות של שכונות פריפריה, שבהן מתגוררים חרדים וערבים שסובלים מעוני. עם זאת, צריך לזכור שהנתונים גם משקרים כי מי שחי בעיר מוציא הרבה יותר ומי שלא עומד בסטנדרטים האלו מוצא את עצמו בחוץ".

"יותר עבודות ושכר טוב יותר"

אביתר (28) עזב את ירושלים לפני חצי שנה יחד עם בת זוגו קרן. לדבריו, הסיבה העיקרית לעזיבתו הייתה אפשרויות התעסוקה. "בתל אביב יש עבודות עם שכר יותר גבוה. אני שם לב שלהרבה חבר'ה שנמצאים בירושלים קשה למצוא עבודה מכניסה. רובם עובדים במשרות חלקיות או במשרדי ממשלה כפקידים מתחילים או כעוזרי מחקר. אין באמת את ההזדמנויות שיש בתל אביב".

לדבריו, בתל אביב יש יותר היצע לתעסוקה ושכר טוב יותר. גם בנוגע לשכר הדירה בין תל אביב לירושלים יש הבדל עבור אביתר. "בירושלים גרתי בנחלאות, ששכר הדירה שם די גבוה. שכר הדירה פה לא גבוה באופן משמעותי, הוא אפילו נשאר אותו דבר", הסביר הצעיר.

כיום אביתר עובד בחברת ייעוץ כלכלי. לדבריו, תקרת הזכוכית בתל אביב גבוהה יותר. "אני חושב שעבור הארנונה שאני משלם, אני מקבל בתל אביב הרבה יותר ממה שקיבלתי בירושלים: הכול יותר יעיל, עוזרים לך להוציא תו חנייה ועוזרים בארנונה. לגבי תחבורה, לא יוצא לי להשתמש בתל אופן, אבל זה ממש נוח. באמצע הלילה במרכז יש תחבורה ובירושלים אין. זה נורא ואיום. הפקקים בצהריים גרועים באותה מידה בתל אביב כמו שהם בירושלים".

ומה לגבי העתיד? ירושלים לא נמצאת באופק של אביתר. "אני לא רואה את עצמי חוזר לירושלים, אבל גם לא בטוח שאשאר לחיות בתל אביב".

אריאל, בן 27, עבר מירושלים לתל אביב לפני שנה ועובד כמתכנת בתחום ההיי-טק. כמו צעירים אחרים, גם אריאל עזב את הבירה בגלל אפשרויות תעסוקה, אך לא רק. "הכפייה הדתית מאוד גדולה וקשה לנהל אורח חיים לא דתי שם", מציין אריאל. 

לא היה יכול להתמודד עם הכפייה הדתית. אריאל(צילום: אוראל רוכטי)

"ההבדל הוא שבתל אביב הכול נגיש יותר. יש לי פאב מתחת לבית, מכולת שפתוחה 24 שעות, אני יכול לקנות אוכל בסוף השבוע בסופר, יש יותר גיוון בתחום התרבות. הכול יותר מפותח ויש יותר מה לעשות. הכפייה הדתית חונקת הכול. יש כמה פאבים שפתוחים בסופי שבוע בירושלים, אבל אין גיוון, אין קולנוע ומקומות בילוי".

סגן ראש העיר י-ם: המחאה החברתית צריכה להימשך

מי שדווקא נשאר בעיר והיה בין מקימיה של תנועת הצעירים הירושלמית "התעוררות" הוא עופר ברקוביץ', סגן ראש העיר בבירה. "הנתונים מדו"ח הלמ"ס קשים ביותר ומעידים על כך שהמחאה החברתית צריכה להימשך", מסביר ברקוביץ'. "מקבלי ההחלטות חייבים לאמץ צעדים דרמטיים ומשמעותיים הרבה יותר".

תנועת "התעוררות" פועלת בין היתר להשארת צעירים בירושלים. לדבריו, הסיבה המרכזית למשבר היא עלייה של 85% במחירי הדיור בחמש שנים. "הגבייה שמבצעת המדינה ברכיב המרכזי במחיר הדירה שהוא רכיב הקרקע וכשאין שום צעדי מיסוי משמעותיים על מחזיקי דירה שנייה ושלישית, מעידות על חוסר יכולת להתמודד עם משבר הדיור", טוען ברקוביץ'.

"במצב כזה", הוא מסביר, "אין תקווה לזוגות צעירים המעוניינים לקנות דירה ולבנות בית בישראל". סגן ראש העיר סבור שגם התרחבות הפערים הכלכליים, כשהכנסת החמישיון העליון גבוהה פי 8 מהחמישיון התחתון, מסוכנת לעתיד המדינה.

"אנחנו מפתחים כאן חברה משוסעת ומפולגת גם מבחינה כלכלית, וזה מנוגד לערכי הסולידריות והשוויון שעמדו בבסיסה של החברה הישראלית מאז ומתמיד וסייעו לה להתמודד עם כל אתגר".