מזל טוב ספייק ג'ונז, לגמרי עשית לנו את זה
חיות מוזרות, תכנים גרפיים, מחוות לסבנטיז, וכמובן ביורק. יום הולדתו ה-45 של במאי הקולנוע ספייק ג'ונז הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בעשרת הקליפים המוזיקליים הטובים ביותר שהוציא תחת ידו
ספייק ג'ונז, שזכה בשנה שעברה בפרס האוסקר על התסריט לסרטו "היא", אחראי על כמה מן ההברקות הקולנועיות היותר משובחות של השנים אחרונות. בהיותו במאי קולנוע עסוק ופורה, קל אולי לשכוח שאת דרכו היצירתית החל דווקא כבמאי וידאו-קליפים.
הרבה לפני "להיות ג'ון מלקוביץ'", "אדפטיישן", ו"ארץ יצורי הפרא", היה ג'ונז אמון על המצאת שפה אודיו-ויזואלית ייחודית, שובבה ומלאת פעלולי מצלמה ועריכה שהולידה עשרות קליפים לשמו ועזרה להגדיר כיצד צריכה מוזיקה חדשה להיראות. יום הולדתו ה-45 של ג'ונז שחל היום הוא תירוץ נפלא לשוב ולהיזכר באותם קליפים משפיעים, שנרשמו בדפי ההיסטוריה של MTV. הנה העשירייה שלנו.
10. קנייה ווסט - (Flashing Lights (2008
"אזהרה! הסרטון כולל תכנים גרפיים מפורשים והוא חזונו היצירתי של האמן בלבד", מתריעה שקופית הפתיחה של המיני-זוועתון המסתורי הזה שביימו יחדיו ג'ונז וקנייה, ומתחלפת במהרה בדוגמנית הפלייבוי ריטה ג'י שמגיחה מפורד מוסטנג בסלואו-מושיין נחוש, פושטת את בגדיה, מציתה אותם בחומר דליק שטושטש בעריכה, ואז חוזרת לכיוון הרכב בעירום חלקי ומאוד לא מרומז. פוריטנים ה-MTV האלו! חומר דליק וקצת עור זה "תכנים גרפיים מפורשים"? ואז הקליפ ממשיך...
9. ארקייד פייר - (Afterlife (2013
אחרי שהפקידה בידיו של ג'ונז את מלאכת בימוי הקליפ, או יותר נכון סרט הנעורים הקצר, לשירה "The Suburbs" וראתה כי טוב, החליטה להקת חובבי הספקטקל ארקייד פייר לחבור לבמאי בשנית ולצלם קליפ נוסף, הפעם לשיר "Afterlife", בשידור חי לגמרי. גרסתו של ג'ונז, לה קדם קליפ רשמי שלא בבימויו, צולמה במהלך טקס פרסי היוטיוב הראשון ומככבת בה השחקנית גרטה גרוויג, שמרקדת בגמלוניות שכבר הפכה לחותם סגנונה, תחילה בדירה קטנה, אחר כך ביער מושלג, ולבסוף על הבמה לצד הלהקה, כשהיא מלווה בלהקת רקדניות מתקתקות משלה.
8. אל.סי.די. סאונדסיסטם - (Drunk Girls (2010
תמיד חשבתם שדובי פנדה הם עדינים ומתוקים? לא בקליפ שביימו יחדיו ג'ונז ואיש מערכת הסאונד, ג'יימס מרפי לשיר "Drunk Girls", מתוך אלבומה השלישי של הלהקה. מה שנראה תחילה כמו הטרדה דובית מתונה של מרפי וחבריו להרכב הופך אט אט למתקפת גרילה של קונפטי, סלוטייפ, בלונים והמון אלכוהול. מדובר בעצם באבטיפוס להופעותיה הבימתיות של מיילי סיירוס, רק עם הומור ומודעות עצמית. וגם שיר טוב.
7. ביורק - (Triumph of a Heart (2005
הבחירה בקליפ ל"It’s Oh So Quiet", להיטה הגדול ביותר של הזמרת האיסלנדית מ-1995, היא אולי המתבקשת ביותר בקטגוריית הביורק (להלן "זמרת הבית של ג'ונז", לה ביים לא פחות מארבעה קליפים). נכון, קליפ המחווה המחוספסת של ג'ונז ל"מטריות שרבורג", סרטו של ז'אק דמי מ-1964, היא זו שקנתה לביורק הכרה נרחבת ושלל פרסים, אבל מבחינתנו, גם לרצף המוזרויות של "Triumph of a Heart", הכוללות חתול נחמד בתפקיד הבעל של ביורק ושירתה, שמפיקה לבבות, מגיע קצת לנצח. אז הנה.
6. וויזר - (Buddy Holly (1994
הדרייב-אין של ארנולד, היישר מסיטקום הסבנטיז המיתולוגי "Happy Days", גאה להציג: וויזר! הקליפ לסינגל השני מאלבום הבכורה של הלהקה (הראשון, "Undone - The Sweater Song", בוים גם הוא על ידי ג'ונז) הוא בקלות אחד הזכורים ביותר בקריירה של הבמאי, שהצליח, תוך שילוב אימג'ים מקוריים מהסדרה ועבודת עריכה מעולה, להקים אפילו את הפונז לרחבה. ג'ונז והלהקה, שגרפו את פרס הקליפ פורץ הדרך ואת פרס הקליפ האלטרנטיבי הטוב ביותר ל-1995 בטקס פרסי MTV, שבו לשתף פעולה גם ב-2001, בקליפ לשיר "Island In The Sun".
5. דאפט פאנק - (Da Funk (1996
חובב חיות משונות, הג'ונז הזה. אם בקליפ של ביורק זכינו בהצצה לחייו של חתול הבית, כאן, בקליפ לרצועת ההאוס האינסטרומנטלית מאלבום הבכורה של להקת דאפט פאנק, אנו מתלווים למסעו הלילי ההזוי של כלב-אדם בגבס, שסוחב עמו בום-בוקס רעשני ברחובות ניו-יורק ומשלם על כך מחיר מבאס. יש כאן גם מסר עמוק על הטבע האנושי ועל הניכור בעיר הגדולה. אבל לא בהכרח.
4. הכימיקל ברדרס - (Elektrobank (1997
הבימאית זוכת האוסקר סופיה קופולה, שהיא גם הבת של וגם אשתו של ג'ונז בין השנים 1999-2003, מגלמת מתעמלת קרקע ביישנית שדופקת את ההופעה של חייה לצלילי הביג-ביט הצורמני של האחים הכימיקליים. דווקא המעט שיש בקליפ הזה - בעיקר מעקב המצלמה אחר תנועותיה היפות במרחב ורמזים מינוריים לסיפורה של הדמות - מצליח לצייר תמונה מספקת של ניצחון נשי-אישי אחד קטן ואפילו, לא עלינו, לרגש.
3. ביסטי בויז - (Sabotage (1994
שלישיית הראפרים הלבנים מניו-יורק מגלמים שוטרים קשוחים עטויי פאות ושפמים, בקליפ מחווה לסדרות שוטרים מהסבנטיז א-לה "סטארסקי והאץ'", "הוואי 5-0" ודומותיהן. כמו ב"Buddy Holly" גם כאן, מפליאים פעלולי העריכה והצילום המדויקים לייצר קליפ אותנטי, הדוק ומתפקע מאקשן בלתי פוסק שכמו נשלף בשלמותו משנות ה-70 ההוללות, נחת ב-1994 כדי לגרוף חמש מועמדויות בטקס פרסי MTV ולהפוך לאחד מהקליפים האייקוניים ביותר בכל הזמנים.
2. דה פארסייד - (Drop (1996
בקליפ ל"Drop", מתוך אלבומם השני של הרכב הראפ האלטרנטיבי מראשית שנות התשעים, הגאונות נעוצה בפשטות. ג'ונז עלה על גימיק ויזואלי קטן שפשוט עובד מצוין וצילם את חברי ההרכב צועדים ברחובות קליפורניה ומבצעים את שירם הפוך. כשהקרין את הקליפ מן הסוף להתחלה נוצר אפקט סוריאליסטי ששדרג פלאים את צעדי הריקוד של החברים וסיפק לכולנו דקות של הנאה.
1. פאט בוי סלים - (Weapon of Choice (2001
רוקדים ונהנים, במקום הראשון. בקליפ ל"Praise You" מככב ג'ונז בכבודו, בעצמו ובגרילה סטייל כשלצדו חבורת רקדנים חובבים שמצטרפים להרקדת הפתעה בכניסה לבית קולנוע בקליפורניה (האם חזינו כאן בהמצאת ה"פלאש מוב"?). הקליפ, שזכה כבר בכל פרס אפשרי לרבות במקום הראשון ברשימת 100 הקליפים הטובים ביותר בכל הזמנים על-פי סקר שערכה רשת MTV ב-2001, הוא באמת יחיד במינו. ואולם, מי שבאמת רוקד על חייו ולוקח מ"Praise You", לפחות אצלנו, את הראשוניות (בעיקר בגלל שהחלטנו לבחור בקליפ אחד לכל אמן), הוא ללא ספק השחקן זוכה האוסקר כריסטופר ווקן, שרוקד-מרחף בטירוף לאורכו ולרוחבו של לובי מלון נטוש בקליפ ל"Weapon of Choice", גם הוא של פאט בוי סלים.
הקליפ זכה בשישה פרסי MTV ב-2001 כמו גם בפרס הגראמי בקטגוריית הסרטון הקצר לשנת 2002, ולא בכדי. הבעירה הפנימית של ווקן, שגורמת לכולנו לרצות לקום ולחגוג כאילו 1999 עכשיו, היא באמת רגע קליפי פלאי. זהו נשקו הטוב ביותר של ג'ונז, וגם שלנו.
אנחנו יודעים שעשינו כמה ויתורים כואבים. ספרו לנו בתגובות עד כמה.
