העזתים "עשו אקזיט" ל-100 סטארטאפים
חמאס מיישם את מה שאימפריות גדולות בעבר התבססו עליו ובונה את המשק בעזה על סחיטה באיומים. הוא אף הוסיף נדבך נוסף - קבלת תרומות ממדינות העולם לאחר סבב אלימות עם ישראל. 5.4 מיליארד דולר שקיבל חמאס לאחר "צוק איתן" לטובת שיקום עזה, משולים למכירת 100 חברות סטארטאפ
ההיסטוריה של העת העתיקה וימי הביניים מלאה בדוגמאות של אימפריות וממלכות ש"התפרנסו" מסחיטה באיומים ודרישת מיסים ו"דמי חסות" מעמים שאותם כבשו או שעליהם איימו. התמורה לסחיטת דמי החסות יכולה היתה להיות זהב וכסף, סחורות או אפילו עבדים ושפחות.
- לטורים קודמים של ד"ר אדם רויטר
התבססות כלכלית על סחיטה באיומים ודמי חסות היתה "פרנסה" חוצת יבשות, פופולרית בקרב העמים הכובשים ורווחית מאוד. עסקו בה האימפריה הרומית שהתפרנסה מכך היטב כמו גם האימפריה הפרסית, ממלכות בסין ואפילו ממלכות האצטקים והאינקה במרכז ובדרום יבשת אמריקה.
לאחר שהפכה בעצמה למאוימת, האימפריה הרומית המזרחית (ביזנטיון) נאלצה לשלם מיסים ודמי חסות להונים, והאימפריה הרומית המערבית שילמה לוונדאלים (שבט ממוצא גרמני דני, שעל שמם קרויה תופעת הוונדאליזם). בימי הביניים המוקדמים היו אלו הויקינגים צמאי הדם, אבותיהם של העמים הסקנדינביים, שכלכלתם התבססה בתקופות מסוימות מלבד על פשיטות ביזה גם על סחיטה באיומים, בין היתר מהאנגלים ומהפרנקים.
בהמשך היו אלו העמים המונגוליים שקיבלו דמי חסות מהסינים ומהקוריאנים כמו גם מהפרסים. עסקו בפרנסה זו גם הערבים כמו גם העותמאנים. מיסים תחת איום ודמי חסות בתצורות שונות נדרשו ע"י אימפריות קולוניאליות דוגמת פורטוגל, צרפת, הולנד, ספרד ובריטניה מעמים שונים שהיו תחת שליטתן וזאת עד העת המודרנית ממש.
למעשה, כמעט שלא היה בהיסטוריה האנושית עם כוחני אשר לא ניצל את כוחו בכדי לאיים ולדרוש מיסים ודמי חסות מעמים אותם הפחיד. דאע"ש חוזר כעת במהדורה מודרנית על אותה פרקטיקה בדיוק, אבל לא רק הוא.
הפרנסה החדשה של העזתים
חמאס שהשתלט בשנת 2006 על רצועת עזה, השכיל להבין תוך זמן קצר מהיכן יוכל לשאוב משאבים כספיים למימון שלטונו. מלבד מיסים על הציבור ו"מכס" על ההברחות מהמנהרות, העזתים נהנים ממקורות כספיים בדמות תרומות בינלאומיות המגיעות מהאו"ם, בעיקר מאונר"א, ממדינות אירופה, מארצות ערב, מיפן ומארה"ב. הכספים מסייעים בשיקום האינסופי של הרצועה ומעניקים עזרה מתמדת לעם הפלסטיני.
חמאס "גילה" לפני מספר שנים את מה שעמים בעת העתיקה ובימי הביניים עסקו בו והמאפיה בארה"ב עוסקת בו בעת המודרנית: פרנסה באמצעות איומים ודרישת דמי חסות. הצורך בכספים לשיקום הרצועה מתחדש אחת למספר שנים לאחר כל סבב של אלימות עם ישראל.
הסבב האחרון ידוע באופן מובהק ככזה שהרקע שלו היה כלכלי - לחמאס נגמר הכסף לתשלום משכורות לעשרות אלפי "אנשי מנגנון הביטחון" שלו וזו היתה עילה מספקת להתגרות בישראל. חמאס הניח שסכסוך עם ישראל ילחץ עליה לאפשר לרשות הפלסטינית ברמאללה להעביר אליו כספים (על רקע זה החמאס היה מוכן להיכנס לממשלת אחדות עם הפתח ואבו מאזן שנואי נפשו) ובמקרה שיתפתח עימות כולל הוא יוכל שוב, בפעם השלישית, להשיג מענקים ותרומות לשיקום הרצועה.
סופו של סבב כזה הרי ידוע לכולם והנעלם הוא רק המחיר בנפש שישלמו שני הצדדים ובעיקר הצד העזתי. אז מדוע כדאי להם להיכנס לסבב אלימות? כאשר מבינים שהצד הפלסטיני מתפרנס מהסכסוך ולכן הרס ומספר מתים רב מספק להם תועלות רבות בחשבון הכספי הקר (וכמובן תועלות תעמולתיות ומוראליות לעידוד הזהות הלאומית). חשוב לזכור שאינטרסים כלכליים כבדי משקל מבחינתם עומדים בבסיס כל שיקול לפתיחת סבב חדש של סכסוך עם ישראל.
איך השיטה של חמאס עובדת?
ההנחות של חמאס התאמתו גם בסבב הזה. האיומים שהוא מפריח באוויר מאלצים את המדינות התורמות לשלם לו "דמי חסות", רק כדי שלא יממש את איומיו וישמור על השקט בפינה הזו שלנו במזרח התיכון. האיומים הללו גורמים לישראל (וגם למצרים) להסכים שמיליארדי דולרים שוב יגיעו לידי החמאס.
באופן זה הפך החמאס להיות בעל דפוס פעולה זהה לזה של הוונדאלים, ההונים, המונגולים האצטקים ודומיהם. הוא מתפרנס מדמי חסות (שקוראים להם בשפה מכובסת "תרומות") שהוא מקבל ממדינות רבות בעולם, רק בכדי שלא יממש את איומיו וישמור על השקט.
על פי הידיעות בעיתונות, העזתים הצליחו לגייס סכום אדיר של 5.4 מיליארדי דולרים מאומות העולם לצורך שיקום רצועת עזה, סכום שניתן להשוות אותו למשל למימוש כ-100 סטארטאפים טובים. אם כן, העזתים הצליחו בענק בקרן ההון סיכון שלהם. אין צורך להמציא באמת כלום, רק להיצמד לרעיון הישן נושן של איומים ודרישת דמי חסות ("תרומות") והעולם כבר ישלם.
מדינה | היקף תרומות שנתי (מיליארד דולר) | מספר תושבים (מיליונים) | היקף תרומה לנפש |
אפגניסטן | 6.7 | 26 | 258 |
וייטנאם | 4.1 | 89.7 | 46 |
אתיופיה | 3.2 | 87.9 | 46 |
קונגו | 2.9 | 69.4 | 42 |
טנזניה | 2.8 | 47.4 | 59 |
חוף השנהב | 2.6 | 23.2 | 112 |
קניה | 2.6 | 41.8 | 62 |
הרשות הפלסטינית | 2.4 | 4.5 | 533 |
בנגלדש | 2.1 | 157.6 | 13 |
מוזמביק | 2.1 | 25 | 84 |
מכיוון שהאינטרס הכלכלי הוא חד צדדי - הרי רק הפלסטינים נהנים כספית מתגרה חדשה עם ישראל - נוצרת א-סימטריה הפועלת לטובתם. זה נותן להם יתרון חשוב בהסתכלות הכוללת על רצון לחזור לסבב נוסף. ייתכן וזו הסיבה העיקרית מדוע צריך היה למנוע מהם לקבל כספים למטרות "שיקום" מעמי העולם או לפחות לעמוד על כך שחלק מכספים אלו ינותבו למטרות קונסטרוקטיביות כגון הקמת תחנת חשמל עצמאית עבורם, מתקן התפלת מי ים ומפעלי תעשייה.
ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים