"בתקווה למות בעלי". המסמך שהוביל לזיכוי
בן 30 מהמרכז נלחם לטיהור שמו לאחר שהואשם בתקיפת אשתו ובאיומים. הראיות שהביאה ההגנה, כולל מסמך "עשה ואל תעשה" שחיברה האישה בפרסית ומכתב שבו כתבה "איזה כיף שימות", הכריעו את הכף לטובתו
מסמך שכותרתו "בתקווה ליום שבו בעלי ימות" הוביל לזיכוי גבר, ארבע שנים אחרי פתיחת ההליכים נגדו: בית משפט השלום בראשון לציון זיכה אתמול (ב') גבר בן 30 ממרכז הארץ שהואשם בתקיפה, איומים, בעילה בכוח ועבירות נוספות נגד אשתו. השופט שמעון שטיין קבע כי האמין לגרסת הנאשם וזיכה אותו מכל העבירות.
עוד בחדשות:
צפו: חיילים חגגו במופע דראג, הרס"ר התנגד
חשד: ניסיון לחסל את העד נגד אלון חסן
תיעוד מחריד: אב סוקל את בתו בחסות דאעש
לאורך כל הדרך טען הגבר לחפותו ונלחם במשך ארבע שנים לטיהור שמו. כתב האישום שהוגש נגדו בשנת 2010 תיאר מסכת התעללות של בעל באשתו. עיקר הראיות התבססו על עדותה של אשתו וכחיזוק הוגשו ממצאים רפואיים, תעודות, צילומים וראיה שהמתלוננת שהתה במעון לנשים מוכות.
עם זאת, לא הייתה עדות ישירה של אף אדם לאורך התיק שנכח בעת ביצוע העבירות לכאורה. במהלך המשפט טענה מחלקת תביעות משטרה כי הנאשם נקט גישה קנאית ואובססיבית כלפי המתלוננת, לא אפשר לה להיפגש עם הוריה וחברותיה, מנע ממנה לאכול מחשש שתשמין והיכה אותה. האישה טענה כי בעלה כפה עליה יחסי מין.
בזמן שהמתלוננת הציגה את עצמה כנערה שברירית ורזה ששוקלת 48 ק"ג לעומת משקל בעלה שעומד על 200 ק"ג, טענה באת כוחו של הנאשם, עו"ד טלי גוטליב מהסנגוריה הציבורית, כי דווקא המתלוננת היא זו שהכתיבה את מערכת היחסים ביניהם.
לדברי עו"ד גוטליב, המתלוננת היכתה את בעלה, הביעה תרעומת על ביצועיו המיניים והכתיבה את מערכת היחסים ביניהם. אחת הראיות שהציגה ההגנה הייתה מסמך שהוכן על ידי המתלוננת בשפה הפרסית שנכתב כחודש לפני האירועים שתוארו בכתב האישום נגד הבעל.
תחת הכותרת "בתקווה ליום שבו בעלי ימות", פירטה האישה הוראות לבעלה בגדר "עשה ואל תעשה" שעליהן נדרש לחתום על פי דרישתה. בין ההוראות שנדרש הבעל לבצע היו: "כשאני אומרת לך תשתוק, תשתוק. אם לא אתן לך סטירה", "לא תפריע לי כשאני מדברת", "גלח את זקנך יום כן ויום לא" ו"לא תפלוט נפיחות".
השופט: גרסת הנאשם הייתה עקבית
ראיה נוספת שהציגה באת כוחו של הנאשם הייתה מכתב שכתבה המתלוננת במייל על בעלה. בהכרעת הדין בחר השופט להקריא את המכתב ואמר: "לנוכח חריפות הלשון ודרך הביטוי מצאתי לצטט אותו כלשונו".
"זאת הבעיה שלי כשאני מקללת ומרביצה לו", היא כתבה. "אני צריכה לעבוד על עצמי ולעזוב את הבעיה שיש לי כשאני מרביצה יותר מדי. צריכה לעמוד על הרגליים שלי בלי העזרה של המניאק הזה. איזה כיף לי אם הוא ימות, כמה שיותר מהר. אין יום שאני לא אריב עם הזבל הזה. הלוואי שאלוהים ייקח אותו מהעולם הזה ושיביא אותו למצב שתמיד יהיה מושפל בעיניים שלי".
השופט שטיין קבע כי בחקירתה הנגדית ניסתה המתלוננת להתחמק מהאחריות לכתיבת המכתב. תחילה היא טענה שלא כתבה אותו ולאחר מכן טענה כי "אם כן כתבתי את זה, זה בגלל איום שהוא ירצח אותי. הוא רדף אחריי עם סכין".
השופט שטיין קבע בהכרעת הדין כי המסמכים מעלים תמונה שונה בתכלית מזו שניסתה המתלוננת להציג. "מאפייני אישיותה ודרך התנהגותה והתנהלותה של המתלוננת באו לידי ביטוי גם במהלך עדותה בבית המשפט", אמר שטיין.
השופט המשיך לתאר את מעשיה על אשת הנאשם. "היא הרבתה להרים את קולה, לצעוק ואף להחציף פנים בצורה בוטה נגד הסנגורית. היא התגלתה כאדם תקיף ואף תוקפני, ובמהלך עדותה העצימה את חומרת התנהגותו של הנאשם כלפיה והוסיפה דברים ופרטים שלא באו כלל בכתב האישום".
לסיום הבהיר השופט כי גרסת הנאשם הייתה עקבית לאורך כל הדרך. "הוא חזר ועמד על הכחשתו שלא פגע במתלוננת או איים עליה אלא הביע את אהבתו כלפיה. אל מול תיאורי האלימות הפיזית הקשה שאותה מתארת המתלוננת, הרי שהצילומים שהוצגו והתעודות הרפואיות מצביעים על פגיעות מינוריות וקלות שאינן מתיישבות עם תיאוריה של המתלוננת", קבע השופט.
לפנייה לכתב/ת 
