משבר גיל 40: נשואה ומאוהבת במישהו אחר
איך תנהג אישה שבאמצע החיים מתאהבת באדם שאינו בעלה, אך לא רוצה לבגוד או לפרק את המשפחה? בטיפול
תראי, אני נשואה כבר 12 שנים. הנישואים שלי טובים פחות או יותר: את יודעת, עם העליות והירידות הרגילות שהחיים מזמנים. מעולם לא חשבתי שאפנה למטפלת זוגיות, ומעולם לא חשבתי שאאבד שליטה כך. בכלל, אני מאמינה קטנה מאד ב 'לאבד שליטה'. כל החיים הבוגרים שלי הייתי בשליטה, וכל הבחירות שלי מבוססות על הגיון ולא רק על רגש: מהבחירה בבעלי, דרך מקום המגורים ומספר הילדים שלנו. שום דבר לא נעשה רק בגלל רגש.
את מבינה, אף פעם לא חשבתי לנהל רומן או לבגוד בבעלי, נהפוך הוא - מרגע שהתחתנתי שכחתי לגמרי שיש גברים נוספים בעולם. אני יודעת שזה נשמע קיצוני, זה לא שהייתי מאוהבת בבעלי עד מעל הראש, פשוט כל-כך נמאס לי כבר מהעולם הזה של החיזור והדייטים, ששקעתי לחלוטין לתוך השלווה של חיי הזוגיות והורדתי מעליי את המעמסה של כל שאר הגברים. אז גם בגלל זה, מה שקרה לי הוא כל-כך בלתי צפוי.
אבל זה בכל זאת קרה: באחד הערבים, לפני מספר שבועות, נשארתי לבד בעסק של בעלי. בדרך כלל יש שם הרבה אנשים, אבל באותו יום לא נכנס כמעט אף אחד. ואז הוא נכנס, התיישב, אמר משהו וחייך. אין לי מושג מה קרה שם – מה היה בחיוך שלו, במבט, בעיניים החומות המדהימות שלו: העולם שלי פשוט נעצר. זה היה כל-כך חדש ומפתיע עד שהרגשתי מסוחררת. הוא נשאר במשרד כמעט ארבע שעות, ואני מצאתי את עצמי מדברת איתו כמו שלא דיברתי עם אף אחד כבר שנים.
פגשתי אותו מאז כבר כמה פעמים. אנחנו לא מדברים בטלפון ולא מסמסים, אבל אני מוצאת את עצמי מחכה שהוא יגיד שנפגשים, ואז, לא משנה מה תכננתי לעשות דקה קודם לכן, אני מפנה את הזמן והולכת לפגוש אותו. אולי פשוט שכחתי איך זה, אבל נדמה לי שמה שאני מרגישה איתו לא הרגשתי מעולם: הוא גורם לי להרגיש בחיים שוב, הוא מזכיר לי שאני אישה, שאני סקסית, שאני לא רק אשתו של ואמא של, הוא מעיר בי חלקים שחשבתי שמתו.
תראי, אני לא מעזה ללכת עם הסיפור הזה עד הסוף, אני אפילו לא מסוגלת לדמיין את עצמי שוכבת עם גבר אחר, אבל גם כשהוא סתם מניח את היד שלו עלי אני מרגישה צמרמורות שלא ידעתי שאני עדיין מסוגלת להרגיש... בשלושת השבועות האחרונים אני מרגישה כמו ילדה בת 16, חסרת אחריות ונטולת רסן, ואני חוששת שאם לא אעצור את זה מיד, אאבד את כל מה שבניתי ויצרתי בכל שנות נישואיי.
אני פונה אלייך כדי שתנסי לעזור לי להחזיר את המוח שלי לשליטה, כי כשאני חושבת עם המוח ברור לי שהוא ואני מתאימים רק במקומות המסעירים: בריגוש, במגע, בשיחות המדהימות על עצמינו ועל החיים. אין לי ספק שאם נחיה ביחד זה יתפרק בסוף. אנחנו דומים מידי, הוא ואני, ולא במובן הטוב של המילה, ולשנינו יש יותר מידי מה להפסיד בסיפור הזה. אף אחד מאיתנו לא באמת רוצה לפרק את המשפחה שלו ואת החיים שבנינו עד עתה, ואף אחד מאיתנו לא רוצה לבגוד בבן הזוג שלו ולחיות בשקר. את חושבת שתוכלי לעזור לי?
בואו נעשה סדר
שבועיים אחרי שקיבלתי את המכתב, קבענו להיפגש. אמרתי לה שאני חושבת שאוכל לעזור לה, בעיקר כי אני מרגישה שהיא רוצה לעזור לעצמה, אבל שלפני הכל אני מציעה שננסה לעשות קצת סדר בדברים. ראשית, ניסיתי להרגיע את הבהלה והבלבול שלה. אמרתי לה שבעיני התאהבות היא משהו שיכול לקרות ואפילו סביר שיקרה, גם אחרי שמתחתנים. אנשים לא הופכים עיוורים וחרשים ברגע שהם מתחתנים. הם רק בוחרים לחיות עם אדם אחד ולשמור לו אמונים, למרות העובדה שדי סביר שגם אחרים ימצאו חן בעיניהם בהמשך הדרך.
הבעיה מתחילה בגלל שזה נתפס כאסור ולא מקובל: האיסור על משהו כל-כך אנושי ונורמאלי גורם לרגשי אשמה, לפחד מן הרגשות הטבעיים שלנו, ובסופו של דבר מוביל לעיתים קרובות לחיים של בגידה ושל שקר. במקרה של מ', העובדה שבמשך 12 שנים היא לא שמה לב לקיומם של גברים אחרים, רק העצימה את הסיכוי שבסופו של דבר זה יקרה גם לה, ודווקא בגלל שבדרך כלל היא מתנהלת מתוך שליטה מלאה בחייה, החוויה הזו כל-כך הבהילה אותה. התנהלות קיצונית לכיוון אחד, תמיד תגרור אחריה בסופו של דבר, התנהלות קיצונית לכיוון ההפוך. השאלה ש-מ' צריכה לתת עליה את הדעת היא איך מאזנים בין הקצוות הללו, כאשר קודם כל עליה לקבל את מה שהיא מרגישה ולא להיבהל כל-כך.
עוד על זוגיות בפייסבוק של ערוץ יחסים
שנית, הצעתי לה לברר מה חסר בחיה בזמן האחרון. התאהבות עוצמתית, מן הסוג שתארה, מתרחשת הרבה פעמים על רקע של חוסר. פתאום מופיע מישהו חדש, "עם עיניים חומות מדהימות", ומביא איתו להט וסערה שחיי היומיום כבר אינם מספקים. בדרך כלל זה קורה אחרי שההתרגשות של הלידות מסתיימת, אחרי ההתבססות בקריירה וכאשר הזוגיות הופכת להיות אי של שלווה, אבל לא של ריגושים.
מ' הבינה שהלהט והסערה שהיא חווה כרגע לא יעמדו במבחן החיים האמיתיים, ולכן הצעתי לה לברר לעצמה מה עוד עשוי לעורר ולרגש אותה. זה יכול להיות פרויקט חדש בעבודה, אבל זה גם יכול להיות ניסיון להביא את החלקים הנשים והסקסיים שגילתה שוב בעצמה לחיי הזוגיות שלה, ולהכניס לתוכם דברים שלא היו בהם עד כה.
ככל שהבינה מ' טוב יותר מה עובר עליה, היה לה קל יותר להשתחרר מן התחושות הקשות שהעיקו עליה. המוח ואיתו השליטה העצמית חזרו לתפקד, והיא החליטה לנטרל את הצד המיני ביחסים החדשים שיצרה. זה לא היה קל, בעיקר משום שבחרה לנסות שלא לנתק את הקשר הזה לגמרי, אלא לבדוק אם ניתן להפוך אותו למשהו אחר, לגיטימי יותר בפרספקטיבה של חיי הזוגיות שלה.
יחד עם זאת, לא רצתה מ' לוותר לגמרי על התחושה המיוחדת שליוותה את אבדן השליטה שחוותה. ההתאהבות הביאה איתה תחושת חיות אדירה והיא התחילה לחפש דרכים אחרות, לגיטימיות יותר, לחיות את החיים ביתר עוצמה.
שליטה עצמית מופרזת היא לא בהכרח הדרך הנכונה לנהל חיי זוגיות בריאה. לעיתים זה בדיוק להפך, אבל כדי להבין זאת צריך לתת לגיטימציה לקשת רחבה של רגשות ותחושות, וצריך אומץ לפרוץ את הגבולות המקובלים של החיים ולהעז לשעוט קדימה.
אני מאחלת לכולנו בהצלחה, ביצירת חיים מגוונים ומלאי אהבה.
כנרת טל מאיר מייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
לפנייה לכתב/ת 
