מלון "עלמה" בתל-אביב: פינוק אורבני אמיתי

"חופשה בתל אביב?", כמעט נחנקתי מרוב צחוק כשגיליתי שישנם אנשים הזויים שיוצאים לחופשה בשכונה הפרטית שלהם, במלון שהוקם מרחק יריקה מהסלון הביתי. "פשוט תישארו במיטה ותחסכו את הכסף!", הצעתי לנופשים הנעלבים, שהציעו לי מצדם קודם לנסות ורק אז לזלזל.

מלון עלמה. פינוק אורבני(צילום: איתי סיקולסקי)

ואז גיליתי את מלון עלמה התל-אביבי. הבניין המשומר והמרשים מוצב בצמוד לרחוב רוטשילד, ומשום מה, עם כניסתי אליו כמעט פניתי לבחורה החביבה בקבלה בלעז.

אווירת אירופה הקלאסית-אך-המאגניבה שעטפה אותי מכל כיוון לגמרי הצליחה לעבוד עלי. העיצוב הסקסי והמתוחכם, הנימוס המרשים ואפילו הריח הטוב, השרו את התחושה כי הרגע ירדתי מטיסה בלב לבה של איזו פנינה תיירותית מרגשת.

פינוק תל-אביבי(צילום: איתי סיקולסקי)

החדר שקיבלנו היה לא פחות ממושלם: ניכר כי כל פרט, ולו הזעיר ביותר, זכה לתשומת לב של מעצב פנים אנין טעם. חובבי אומנות? בשבילכם אספו רהיטי עץ אקלקטיים, מנורות שולחן מעוררות השתאות, תמונות קיר מפנקות ואפילו ריהוט גן (במרפסת) שמרגיש משל נחמס מהשאנז אליזה.

ריהוט גן שנחמס מפריז?(צילום: איתי סיקולסקי)

מעדיפים אורבניות טכנולוגית? אין בעיה, שחקו לכם בטלוויזיית הסמארט-3D העצומה שהוצבה ממש מעל מכונת הקפה היוקרתית והמטען/שעון מעורר המותאם לסמארטפון. אז נכון, לממורמרי המילקי אין מה לחפש במיני-בר הסופר-יקר שבחדר (בכל זאת, שתיה קלה ב-18 שקלים וסוכריות גומי ב-30 שקלים זה לא לכולם), אבל אם בכל זאת תרצו לנשנש, תמיד תוכלו לנגוס בחטיפי האנרגיה המושלמים שהושארו עבורכם (בחינם!) מתחת לקלוש זכוכית מנצנץ.

עם שקיעת החמה

רגע לפני שקיעה, וקצת לפני שהעיר הלבנה מתעוררת לחיים, עלינו לגג המטופח של המלון, שם חיכו לנו פינות רביצה ובר פעיל. נראה כי כל כיסא נבחר בקפידה וכל מטרת המקום לגרום לך לטעום מעט מטעם האלפיון. עם שקיעת החמה, רחוב רוטשילד מתעורר לחיים וכך גם הקיבה שלנו, מה שכנראה הדליק נורה אדומה איפשהו בדסק שירות הלקוחות, ששלחו לסוויטה את התפריט של מסעדת הבית, עלמה לאונג' של השף יונתן רושפלד.

עננים של פוך(צילום: איתי סיקולסקי)

המחירים רחוקים מלהיות נוחים לכל כיס, מה ששיגר אותנו למסע קולינרי במסעדות העיר המוכרות והלא פחות טובות באזור. שבעים ומרוצים נבלענו במיטת הקינג סייז עמוסת ענני הפוך שהוענקה לנו.

את הבוקר שלמחרת העברנו בארוחת הבוקר (הכלולה) שהוגשה בלאונג' היוקרתי. מלחמת ההאבסה המוכרת כל כך ממלונות אילת הוחלפה באחת צנועה יותר, אך איכותית הרבה יותר. עד מהרה השולחן שלנו התמלא בשלל גבינות יוקרתיות, מאפים טריים וחמימים וסלטים שישאירו לכם טעם של עוד.

בהמשך תזכו גם לביקור ממלצרית אדיבה שתספק לכם קפה, מיצים טבעיים ואומלטים ייחודיים (אנחנו זרמנו על הפריזיאן: אומלט גבינה המוגש עטוף בקוראסון ושוחה ברוטב הולנדז. על הבשר אנחנו ויתרנו. אתם לא חייבים).

למרות כל הטוב הזה, שתי בעיות מצאנו במקום: מספר דלתות שירות שנשארו פתוחות, חשפו מחסנים עמוסי ציוד, מה שקצת קלקל את הפנטזיה, אבל זה לא משתווה לצרה הגדולה ביותר: העובדה שהבילוי הזה הוא רק זמני ומסתיים בדירה שכורה מעבר לכביש. נו שוין. גם להיות מלך ליום אחד זה משהו.

הטוב: כמעט הכל! אפילו רחוב רוטשילד המוכר קיבל לרגע פאסון של שדרה יוקרתית מעבר לים. הרגשנו שגילינו אותו מחדש.

הרע: המחיר. למרות שהמלון ככל הנראה לא פונה לקהל הא-גא-דו חובב "הכל כלול", גם העשירים ביותר לא ישמחו לשבור קופת חיסכון על צנצנת אגוזים.

המכוער: אין דבר כזה. אפילו האנשים יפים במקום הזה. לעזאזל.