המפוטר מת - אחייניתו המשיכה את תביעתו
מתכנת שסבל מהפרעה נפשית ופוטר תבע פיצויים מהחברה שבה עבד. היורשת שלו החליטה להמשיך את ההליך בתקווה לזכות בכסף, אך הפסידה
מתכנת מחשבים שהגיש תביעה לפיצויי פיטורים נגד החברה שהעסיקה אותו, הלך לעולמו בזמן שההליך המשפטי עדיין התנהל. אחייניתו, שהייתה היורשת שלו, החליטה להמשיך את התביעה במקומו, כך שבמידה שתנצח – תקבל היא את הפיצויים. אלא שעל רקע הנסיבות הסבוכות והרגישות שהובילו בזמנו להפסקת עבודתו של הדוד המנוח, החליט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לדחות את התביעה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- משוחררת הוכרה כנכת צה"ל בגלל כאב כרוני
- חייב נדרש למכור בית במיליון ש' מתחת לערכו
- מחיר הפרידה: ייאלץ לספק לאשתו ג'יפ יוקרתי
- קנוניה מהכלא: אב אלים פעל לנשל את אשתו
התובע, שהועסק במשך כעשר שנים בחברת האלקטרוניקה "אינטגרל תעשיות", יצא בינואר 2010 לחופשת מחלה שהתארכה והלכה. בחודש הראשון הוא אמנם המציא אישורי מחלה, אך לאחר מכן הוא ניתק קשר עם המעסיקה שלו למשך כמה שבועות.
תביעה
18 משכורות פיצוי לבן 62 שפוטר ללא שימוע
עו"ד גל גורודיסקי
עובד של עיריית גבעתיים הוצא לגמלאות אחרי שהתפקיד שלו התייתר. בית הדין הסכים שלא היה עוד צורך בתפקיד, אך קבע שהפיטורים לא נעשו כדין
כשלבסוף הצליחה המעסיקה להשיג אותו, דרש המתכנת להמשיך לעבוד בחברה אבל לעשות זאת מהבית. אף שהובהר לו שהדבר לא אפשרי, הוא המשיך להיעדר מהמשרד. לבסוף, במאי 2010, שלחה לו החברה מכתב פיטורים. שנה לאחר מכן הוא פנה לבית הדין ודרש פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
התובע טען שפוטר חרף העובדה שסבל ממחלת רגליים קשה ומבעיות נפשיות. לדבריו, באותה תקופה הוא היה שרוי בדיכאון עמוק ואף ניסה להתאבד, כך שמצבו לא אפשר לו להגיע למשרדי החברה. לטענתו, בעודו ממתין לאישור הסופי לעשות זאת, הוא קיבל את מכתב פיטורים שנחת עליו כרעם ביום בהיר.
הנתבעת טענה מנגד שהעובד נעלם ללא כל הסבר ושהיא עשתה כל שביכולתה כדי להשיגו ולהודיע לו שהיא מצפה לשובו למשרדי החברה. בלית ברירה, ולאחר שנתנה לו אינספור הזדמנויות לחזור, נאלצה לפטרו.
באוגוסט 2012, לפני שהתיק התברר עד תום, מת העובד בנסיבות עלומות שמשפחתו סירבה לחשוף. היורשת שלו – אחייניתו - הודיעה שהיא מעוניינת להמשיך בהליך במקומו.
ניסה להכתיב את החוקים
לאחר ששמעה את עדויות האחיינית ואמו של המנוח החליטה השופטת דגית ויסמן לדחות את התביעה, בין השאר מאחר שהדברים שאמרו בנות משפחתו של התובע התבססו על עדות שמיעה.
בנוסף, לא הוכחה טענת האחיינית שלפיה בחודשי ההיעדרות עבד המנוח מהבית, מה גם שהחברה הראתה שמערכת המחשוב שלה כלל אינה מאפשרת זאת. השופטת גם האמינה לעדות הממונה הישיר על המנוח, שהבהיר לו שוב ושוב שעליו להגיע פיסית לעבודה.
השופטת ויסמן ציינה שמחוות הדעת הפסיכיאטרית שצירף המנוח עצמו לתביעה עולה כי אכן סבל מהפרעות נפשיות ונרקיסיזם, וניסה להכתיב למקום העבודה את החוקים ואת התנאים ללא שום הבנה שהוא זה שצריך להתאים עצמו למסגרת. השופטת שיערה שהמנוח אכן האמין, באופן סובייקטיבי ותלוש מהמציאות, שהוא זכאי לעבוד מהבית ושהנתבעת פועלת במכוון נגדו.
בסופו של דבר, החלטתו להישאר בבית עד שהנתבעת תתרצה אינה מעידה בשום אופן על זכאותו לפיצויי פיטורים או לדמי הודעה מוקדמת. האחיינית חויבה לשלם לחברה הוצאות משפט בסך 1,500 שקל בצירוף 7,500 שקל עבור שכר טרחה עו"ד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד מאיר ישראלי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורלי לייבו
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
