אל תישארו לבד: כך תצליחו להיפרד לתמיד מהבדידות

אתה בודד. את בודדה. אתה חי בדירתך המעוצבת. ואת מתגוררת בדירה שכורה. ואולי זה בכלל להיפך. כבר לא מעט זמן שאתם לבד. כמה חודשים. או מספר שנים. אולי התרגלתם. אולי כבר שכחתם שזה עשוי להיות אחרת.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

ואתם מספרים לעצמכם, וגם לחברים שלכם, שזה כיף, שיש חופש, שאיש לא יגיד לכם מה לעשות, ושאם היה לכם קשה בעבר, אז למה לכלוא את עצמכם בתוך זוגיות. יש לכם זמן. אין מה למהר. אתם ממש, אבל ממש, לא בלחץ. נניח.

מהכתבות הקודמות בסדרה:

זה אפשרי: כך תצליחו השנה בכל מה שתרצו

סוד הביטחון העצמי: כך תמצאו עבודה חדשה

עד כמה אתה משחק אותה כדי להיות "גבר אמיתי"?

יכול להיות שאתה רווק, או גרוש, או אולי רק נפרדת ממישהי. ייתכן שאת באמת רוצה גבר בחייך אבל לא מצליחה להכיר מישהו נעים, קשוב, בוגר, או שאת חושבת שבגילך כבר קשה למצוא. אבל כל התירוצים, וההסברים, והפחדים, לא יסתירו את העובדה הפשוטה שבסופו של יום, כל יום, אתם הולכים לישון לבד. לגמרי לבד. הכי לבד שיש. ולא נראה שזה עומד להשתנות בקרוב.

אפשר לחיות לבד. מותר גם לישון לבד. זו בחירה לגיטימית. לפעמים, למשך תקופה, זה יכול להיות אפילו נחמד. אך האדם הוא יצור חברתי. הוא קמל לבד. הבדידות אוכלת אותו מבפנים וגורמת לו סבל וכאב ומועקה ותסכול. גם אם זה המקום הבטוח, המוכר,השגרתי, אזור הנוחות שלכם, שום דבר לא באמת מהנה לאורך זמן, כשאתה, או את, לבד.

במשך 7 שנים, מאז שחברתי לחיים נפרדה ממני ועד שפגשתי את רעייתי לעתיד, גרתי לבד.זה היה, למען האמת, די נוח. הלכתי לישון כשרציתי. יצאתי כשבא לי. ראיתי סרטים בטלוויזיה. הבאתי בחורות. אבל בדרך כלל ישנתי במיטה גדולה מדי. וגם אם חלקתי אותה עם מישהי, זה לא היה אותו דבר בלי אהבה.

לקח לי זמן להבין שאני פוחד מקשר ולכן בוחר, שוב ושוב, במערכות יחסים בלתי אפשריות עם נשים שלא בדיוק יודעות מה הן רוצות מעצמן, או כאלה שלא באמת חשקו בי. עד שהחלטתי לשים לזה סוף. התמקדתי במציאת בת זוג. ואחרי כמה חודשים, תאמינו או לא, מצאתי את אהבת חיי.

איך זה קרה?

לקחתי אחריות על עצמי.הבנתי שזה תלוי בי. רק בי. אני זה שבחר בבדידות. ואם אני זה שבחר להיות לבד, אני גם זה שיכול לבחור להיות ביחד. קודם כל רציתי ואז גם עשיתי. יצאתי. ובדקתי. וחיפשתי. ולא ויתרתי לעצמי. עד שהגיעה האישה הנכונה. תוך 3 שניות זיהיתי בעיניה את הבית שנקים יחד.

אל תטעו, ההצלחה שלכם במציאת בן או בת זוג אינה קשורה במה שאתם עושים, זה קודם כל תלוי בגישה שלכם לחיים. אתם לא חייבים להירשם לאתר היכרויות, או ללכת לערב פנויים פנויות, או לצאת לסופר בתקווה שאולי בחורה נחמדה תחייך אליך, או איזה גבר שרמנטי יעזור לך לדחוף את העגלה.

זה צריך להתחיל בכם. בהחלטה שלכם להיפרד מהבדידות. ולהאמין שיש חופש גם בזוגיות. ולהיזכר שזה בהחלט יכול להיות נעים להתחבק עם מישהו או ללטף מישהי. שלא חייבים לחיות בלי מגע. שלא מוכרחים לוותר על האהבה. ושיש סיכוי למצוא אותה בכל מקום. רק תחליטו שזה מה שאתם רוצים. והעולם יעשה את שלו. הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

לשלישיית "השלושרים" יש שיר יפה בשם "בשש או בשבע". ירון לונדון כתב שם על גבר שחוזר מהעבודה בשעות הערב ואישה שממתינה בדירתה, הוא חולץ את נעליו וקורא את העיתון, היא מתפשטת ונרדמת לפניו. לקראת סוף השיר, אנחנו מבינים שהם מתגוררים באותו רחוב, באותו בניין, רק זה מעל זו, בנפרד.

לפעמים, האהבה הבאה שלנו ממש קרובה אלינו. היא יכולה לחיות באותו רחוב, או באותו בניין, לפעמים אפילו באותה קומה, פה קרוב, מעבר לכביש, או ברחוב הסמוך. כל שעלינו לעשות הוא רק להרים את הראש ולהביט. ולחייך. וליצור קשר. ולהיפתח. ולהתמסר למה שיש.

אל תוותרו. אל תישארו לבד.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת