גם האור יכול לזהם. איך זה משפיע עלינו?

מחר (יום ראשון) יחזור שעון החורף ועמו ירד גם החושך בשעות הערב המוקדמות. אולם, אם תבקשו להביט לשמים ולאתר את כוכב הצפון, את הדובה הגדולה והקטנה או את שביל החלב, תמצאו רק כוכבים מעטים, וזאת מפני שהרחובות שלנו עטופים בהילה של אור מלאכותי.

כתבות נוספות במדור כלכלה ירוקה :

• נדחה הערר - אושרה הקמת מתקני גז
• זיהום אוויר בתוך הבית: כך תגנו על משפחתכם
• נמל תעופה במקסיקו יספק לעצמו חשמל ומים
  

למה זה צריך לעניין אתכם, אתם שואלים? אז מסתבר שהאור המלאכותי הזה, שאנחנו משתמשים בו בלי הבחנה, גורם לזיהום שמכונה "זיהום אור". כן, "זיהום אור", מסתבר שיש גם דבר כזה. אבל לפני שאתם מתפלאים, צוחקים או שואלים מה זה השטויות האלה? כדאי שתחשבו בפשטות: אם זיהום מוגדר כנוכחות של גורם זר במקום שהוא אינו צריך להיות בו, אז בעצם האור שאנחנו משתמשים בו ואינו טבעי גורם לזיהום.

"זיהום אור", כאמור, נוצר משימוש יתר בתאורה מלאכותית או בתאורה שאינה ממוקדת וגורמת להפצת אור מיותר לסביבה. כתוצאה מכך, בראש ובראשונה, כמות האור המלאכותי בלילה באזורים מיושבים גורמת לתופעה שנקראת "זֹהַר שָׁמַיִם" ולמעשה יוצרת מצב שבו אי אפשר לראות את רוב גרמי השמים, מצבה מכונה "הֶסְתֵּר כּוֹכָבים".

עם זאת, זיהום האור לא מוגבל רק לתאורת רחוב, הוא קיים גם בבית ובמשרד, ולא רק כתוצאה משימוש בתאורה אלא גם כתוצאה משימוש מוגבר במחשבים, טלוויזיות וטלפונים ניידים, שחושף את עינינו לאור באופן כמעט מתמיד.

השפעותיו של זיהום אור

זיהום אור אינו רק תופעה אסתטית או עוד תופעה שמרחיקה את האדם מהסביבה הטבעית, יש לו גם השלכות בריאותיות וסביבתיות משמעותיות והוא גורם לשינויים ביולוגיים ואקולוגים. מחקרים רבים מראים שהפרעות שינה, שהן בעיה שכיחה מאוד באוכלוסייה שרק הולכת וגוברת בעשורים האחרונים, קשורות גם הן בחשיפת יתר לאור לפני השינה.

ההסבר לכך הוא שהאור המלאכותי הרב מעקב את הפרשת "הורמון החושך" - המלטונין, שתפקידו להשרות תחושת עייפות ולווסת את השעון הביולוגי, כשההשלכות הן פגיעה בתפקוד בחיי היום-יום וביכולות הקוגניטיביות. 

(צילום: shutterstock)

תופעה דומה קיימת גם אצל בעלי חיים וצמחים, אבל במקרה זה קיימת גם השפעה הפוכה, כאשר החשיפה לאור מלאכותי משבשת את המהלכים הטבעיים של צמחים שפותחים את פרחיהם רק בלילה ושל חיות לילה שפועלות רק בחושך. זיהום האור מוביל לכך שחיות לילה רבות מתקשות להשיג אוכל או להתגונן מפני טורפים וכתוצאה מכך נדחקות משטחי המחייה שלהן.

לתאורת יתר יש גם השלכות סביבתיות-כלכליות משמעותיות. צריכת החשמל לתאורה מהווה מרכיב משמעותי מכלל צריכת החשמל במשק. על-פי נתונים בינלאומיים, צריכת החשמל לתאורה מכלל צריכת החשמל מהווה 20-25% במדינות מפותחות, 40-45% במגזר הציבורי וכ-15% במגזר הביתי. המשמעות היא שאנחנו משלמים הרבה ופולטים גזי חממה רבים כתוצאה משימוש בתאורה מלאכותית.

מה הפתרון?

כמו תמיד, הפחתה במקור האור היא הכי יעילה, הכי חסכונית, הכי פשוטה ולרוב גם הכי ידידותית לסביבה. שימוש במערכות חכמות לצמצום עוצמת התאורה או לכיבוי שלה בהיעדר שימוש, לצד שימוש בנורות חסכוניות - יפחיתו את כמות האור המלאכותי.

רק בימים אלה, זכו שלושה מדענים בפרס נובל לפיסיקה על פיתוח של דיודות פולטות אור כחול (שהוא בעצם האור הלבן שאנחנו רואים), המצאה שאפשרה ליצור מקור אור בהיר וחסכוני באנרגיה. אבל אליה וקוץ בה: כאמור תאורה חסכונית כגון מנורת לד היא לרוב תאורה לבנה, והמחקרים מראים שלאור הלבן יש השפעה משמעותית יותר (עד פי 5) על עיכוב השחרור של "הורמון החושך" לעומת אור בגוון צהוב-כתום, האור שנפלט מנורות הליבון-נורת להט שנאסרו בשימוש על פי חוק בישראל לפני כשנתיים בשל צריכת החשמל הגבוהה שלהם.

בהחלט יש כאן שתי סוגיות סביבתיות שמצריכות מודעות אך גם פתרונות יצירתיים כדוגמת תאורת לד צהובה. אמצעי הפחתה משמעותי נוסף הוא התקנה של תאורת רחוב עם אמצעים שממקדים את התאורה כלפי מטה וממסכים את מעבר האור אל השמיים.

החיים המודרניים מזמנים לנו אפשרויות רבות, אבל גם מציבים בפנינו אתגרים חדשים. לכן, ממש כמו זיהום האוויר או זיהום מים, גם זיהום אור הוא נושא שראוי שכולנו ניתן עליו את הדעת ונלמד להתמודד איתו ולהתגונן מפניו.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון