סערת הפחח: 'נתניהו מחפש דור חוטבי עצים'
בעימות עם השר סילבן שלום על בתי הספר המקצועיים אמר רה"מ: "יש לכם טראומה מהעבר". ד"ר הני זובידה בטוח כי מוסדות כאלה "לא ייבנו בהרצליה פיתוח וכפר שמריהו". יו"ר ארגון הפחחים: המקצוע מכובד, הסטיגמה מוטעית
"פחח זה מקצוע מכובד מאוד, ולמי שעובד במקצוע הזה יש פרנסה טובה ומקצוע מכובד", אומר יו"ר ארגון הפחחים, ישראל צרפתי, לאולפן ynet. "זה מקצוע שכיום הוא נדרש וברמה גבוהה מאוד יחסית. יש סטיגמה אבל היא מוטעית מאוד, כי זה הופך לכמעט מקצוע הייטקי. בתעשיית המכוניות, כלי הרכב מתקדמים מאוד בנושא הייצור שלהם. זה דורש מאיתנו למידה קבועה, ובעקבות כך איגוד המוסכים מקים גם מכללות ללימוד הנושא".
יו"ר ארגון המוסכים, רונן לוי, מפנה אצבע מאשימה דווקא לשרי החינוך והכלכלה, מלפני עשר שנים, שהיו אלה שביטלו את החינוך הטכנולוגי. "אני לא כועס על שרים חדשים שמנסים להחזיר את החינוך הטכנולוגי. נהפוך הוא. אני חרד שהתבטאויות או זיכרונות כאלה של סילבן שלום מתוכניות לימודים עתיקות וממיונים עתיקים לתלמידים, כמו פעם שכל החבר'ה הנפלטים היו נשלחים ללמוד פחחות. היום הם לומדים אחרת, המקצוע מרתק. הם לומדים פיזיקה, תרמו-דינמיקה, לוקחים בני נוער ברמה הרבה יותר טובה, לוקחים גם נערים ממקומות סוציו-אקונומיים נמוכים ומפתחים אותם".
צרפתי: "אני למעשה טכנאי מכונות, טכנאי מטוסים, והגעתי באקראי לשטח הזה של פחחות, זה ריתק אותי מאוד. כל מה שרונן אומר, חוזק חומרים, זה מדבר אליי היום. כשבעל מקצוע ניגש לתאונה, בסוף צריך לדעת וקטורים כי אם יבדוק את הרכב אנאלפבית או מישהו שלא מכיר את החומרים האלה, הוא לא ימצא את מה שהוא צריך. יש כאן דמיון. אני גאה להיות פחח והייתי שמח אם הבן שלי היה ממשיך את המקצוע, אבל זה לא יקרה כי הוא כבר אדריכל".
נציגי המזרח: פירון לא היה שולח את ילדיו ללמוד פחחות
בעוד הפחחים מעידים כי התחום התקדם ורק הסטיגמות נשארו, בקרב מי שמגדירים עצמם נציגי עדות המזרח התמונה שונה. "מזל שיש לנו את סילבן שלום, ששומר עלינו מההחלטות הבזויות האלה", אמר בזעם ד"ר הני זובידה. "כולם יודעים שבתי ספר מקצועיים מהסוג הזה לא ייבנו בהרצליה פיתוח או בכפר שמריהו. רוב התלמידים בבתי הספר האלה יקראו להם 'סעדון' ו'אבוטבול'. מרתיח אותי שראש הממשלה מחפש עוד דור של חוטבי עצים ושואבי מים. אם יש כסף במקצועות האלה שהילדים שלו ילמדו שם".לטענת ד"ר זובידה, המזרחים מהווים את הרוב במדינה, אך סדרי העדיפויות לא השתנו בהתאם, ואיש לא "סופר" את עדות המזרח. "צריך, לדוגמה, לקחת את הכסף של משרד החינוך ולהחליט שמורה בפריפריה יקבל שכר פי שניים ממורה במרכז", הוא אומר. "המדינה חייבת לדאוג למוחלשים ולחזק את השכונות. אסור לפתוח בתי ספר מקצועיים שבהם מלמדים בין היתר שיעורי מכונאות רכב, ספרות, אלקטרוניקה, תעשיית מתכת ועוד. זו הנצחה של עוד דור של עניים ומובטלים. בתי הספר הללו הפכו למעיין בתי ספר לעבריינים צעירים. המדינה אומרת 'ניתן להם סדנאות שלא ישתעממו' ובסוף יצאו מהם עוד עובדי קבלן ועבריינים".
יעל בן יפת, חברת מועצת עיריית תל אביב ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית-מזרחית, טוענת כי "המוסדות האלה הם פשע ולא מובילים לשום מקום". לדבריה, שיבוץ תלמידים בבתי ספר מקצועיים משדר שהם טובים פחות ואינם יכולים להיות יותר מפחחים. "אותם תלמידים מבזבזים שלוש שנים. אם מישהו ירצה להיות פחח אחרי שיוציא בגרות, שייקח קורס מקצועי שלוקח שלושה חודשים בלבד", היא אומרת. "המערכת לא רואה בתלמידים האלו תלמידים מהמניין, והם נחשבים לבעייתיים. יש פה השתקה כי בסטטיסטיקות הם כאילו לא נושרים, אבל אין להם עתיד. כל מי שמוביל את הפרויקט הזה, כמו השר שי פירון, בחיים לא היה שולח את הילדים שלו ללמוד במוסדות כאלה. אחרי בית ספר מקצועי אין מה לחשוב בכלל על לימודים אקדמיים. החשיבה היא שמזרחים לא יכולים להגיע לאקדמיה אז צריך לתת להם מקצוע".
לפנייה לכתב/ת 
