המשבר שלך לא באמת קשור למערכת היחסים

"אני מרגישה שונה. נראה לי שאני כבר לא אוהבת אותו. לא מעניין אותי להמשיך בעבודה שלי. מה שהכי מתחשק לי הוא לעשות שינוי. אמיתי! אני רק לא יודעת מה לשנות!". כך החלה איה (שם בדוי) בת ה-34 את המונולוג שלה כאשר נפגשנו.

עוד בנושא:

משבר גיל 40: נשואה ומאוהבת במישהו אחר

משבר זוגי: לא יודע אם לסלוח או להיפרד

איה בטוחה שהיא במשבר זוגי עמוק והגיעה למסקנה קצת מהר מדי שכנראה ואין מנוס מפרידה ממי שראתה בו כחצי שני השלה ב–12 השנים האחרונות. מבחינתה, היא גוררת מצב רע כבר חודשים ארוכים וכאשר היא מנסה לשוחח עם בן זוגה על כך, הוא לא מבין דבר ורק טוען שהיא ממציאה קשיים בזוגיות שלהם, קשיים שלא באמת קיימים.

מהו משבר?

משבר הוא מצב בו האיזון מתערער. בדרך כלל ישנו אירוע מקדים או גורם מניע כמו: פיטורים, לידה, מוות במשפחה, תאונה - אך לא בהכרח. בעת משבר נוצר קושי בהתמודדות. דרכי הביטוי שלו רבים מאוד, וכוללים: בלבול, בהלה, פחד, עצב, כעס, בכי, כאב גדול, תחושת לבד, דיכאון, מחשבות שליליות, לעיתים עד כדי פגיעה בזיכרון, נדודי שינה, דופק מהיר, שינויים בתיאבון ובעקבות זאת שינויים במשקל הגוף, רעד והרשימה ארוכה.

משבר מגיע בעוצמות שונות והוא יכול להגיע לתהומות שמצריכות טיפול פסיכיאטרי ושימוש בכדורים שיסייעו לאדם לווסת את עצמו מחדש, ומשבר יכול להיות 'מינורי', כזה שהופך לסוג של צל. הוא שם, והוא לא ממהר לעזוב. משבר, לעיתים קרובות, מתעתע. עד כדי כך מתעתע שמשבר אישי הופך למשבר זוגי והפוקוס על המשבר האמיתי אינו קיים.

כמה פעמים ירית את התסכול האישי שלך בבן הזוג שלך? מתי בפעם האחרונה הפנית כלפיו אצבע מאשימה ואמרת לו שמה שקורה לך זה בגללו? לצערי, רבות הנשים אשר הפכו זאת להרגל. מבחינתן, "הוא אשם תמיד" וכך הן מסירות אחריות מעצמן. כאשר הן חוות משבר במלוא העוצמה - במקום לצלול פנימה ולהקשיב לעצמן כדי לעבור אותו, הן מאשימות את הזוגיות שלהן בכך.

התוצאה היא שנשים רבות ממהרות להתגרש מהסיבות הלא נכונות, אלא שלא בכך זה מסתיים - המשבר האישי מוסיף ללוות אותן גם אחרי הגירושין. הוא עדיין שם כי הן לא באמת טיפלו בו. לבסוף, הן לא מוצאות את עצמן, לא מתפתחות לשלב הבא שלהן והן אפילו מתחילות להתחרט על הגירושים שהן עצמן יזמו. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני ממש לא מפנה אצבע מאשימה כלפי הנשים. הסטטיסטיקה עושה זאת טוב מאד בעצמה.

אז מהו משבר? משבר הוא חלק מאבני ההתפתחות שלנו. השאלה היא איך אנחנו בוחרים להסתכל על זה. בשפה הסינית למילה 'משבר' יש שתי משמעויות: סכנה והזדמנות. משבר הוא קריאת התעוררות גדולה עד כדי כך שמוטב לחבקו בשתי ידיים, להתמסר לו ולגלות את ההפתעה שמחכה בסוף התהליך. אם כבר, אז כבר. להילחם בו לא באמת עוזר והתוצאות יכולות להיות הרסניות.

מעבר להתמסרות המרכיב החשוב באמת הוא הקשבה לנפש. המשבר לא מגיע משום מקום. הוא לא נוחת סתם כך. נכון, הוא מגיע ברעש גדול כי הוא רוצה שיתייחסו אליו – לכן הוא מודיע על קיומו. אבל החוכמה היא לעצור ופשוט להקשיב. אם תעשו זאת, תמצאו עצמם מטיילים בסמטאות מחשבותיכם ונפתולי חייכם, ודברים שבכלל לא ידעתם שנמצאים שם עשויים להתגלות במלוא עוצמתם.

אני מתחרפנת. שום דבר לא הולך לי(צילום: shutterstock)

מרכיבי המשבר

בדיוק כפי שלימדו אותנו בצבא, גם משבר ניתן לחלק שלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון הינו שלב יצירת המשבר (הוויה). החלק השני הינו שלב ההפעלה - משהו חייב לקרות. החלק השלישי הוא שלב יצירת השינוי. שינוי אמיתי דורש מאמץ. שינוי דורש חשיבה אחרת שתסייע לנו להתמודד עם הדבר הזה שמוציא אותנו משלוותינו.

לדוגמה: אישה אשר לבשה בגאווה בגדים במידות קטנות שמה לב שהיא העלתה במשקל גופה. היא אהבה את מבנה גופה ואת המראה שלו (אכן, נדירות הן הנשים שמרוצות באמת ממראה גופן), אלא שהגוף שלה עבר כבר שני הריונות והיא לא באמת שמרה על כושר או התייחסה לתזונה שלה ברצינות. הגנים שלה עבדו לטובתה, אבל משהו השתנה ותסכל אותה. היא התבוננה בעצמה במראה והרגישה נפוחה יותר, גם הקמטוטים הקטנים מסביב לעיניים לא תרמו למצב רוח הכללי שלה. לכן היא החליטה להפחית חמישה קילוגרם ממשקלה. כדי לעמוד ביעד שלה היא נרשמה למכון כושר, קבעה תור לתזונאית ורכשה לעצמה כמה סטים של בגדי התעמלות. בכל זאת, הפעם האחרונה שהיא לבשה גופיית ספורט הייתה בתיכון.

עוד כתבות על ייעוץ זוגי ניתן למצוא בפייסבוק של ערוץ יחסים.

היא התמידה. היא תלתה טבלת ייאוש על דלת המקרר, הסתובבה עם קופסת פלסטיק מלאה בירקות חתוכים מדי יום. בקבוקי מים ניצבו בכל מקום אפשרי. העיקר שתשתה. במכון הכושר אליו נרשמה היא ביקרה שלוש פעמים בשבוע. שלוש פעמים בשבוע! לבסוף, היא השיגה את היעד ואף עמדה בו בכבוד. מכנסי הג'ינס שלה כבר לא עניינו אותה. היא החליפה את כל המלתחה שלה.

שלושה חודשים מאוחר יותר היא שמה לב שהיא הוסיפה שבעה קילוגרם למשקל גופה. מדוע? כאשר היא הייתה, מבחינתה, תחת משטר של דיאטה היא שנאה את זה. היא סבלה מכך. היא לא שינתה פרספקטיבה. דיאטה היא לכאורה משהו זמני, עונש שצריך לעבור כדי להגיע למטרה. במקום זאת נכון היה לסגל חשיבה חדשה ולראות זאת כפיתוח הרגל חדש לאורח חיים בריא וטוב יותר. לראות זאת כמשהו קבוע ולא כאירוע חד פעמי. היא לא התייחסה לכך כלל. לכן, כאשר העלתה במשקלה שוב, חזרה לתסכול שלה, וכשזה קרה בפעם השנייה היא כבר לא עשתה דבר כדי לשפר את המצב – אלא רק התלוננה על כך. בדיוק כך מתנהלים החיים הזוגיים.

סימני אזהרה במשבר זוגי

• אחד מבני הזוג חש שהשני אינו נמשך אליו יותר, מזניח אותו, ממעט לשוחח איתו.

• אין באמת "יחד". אין פעילות משותפת. תחומי העניין המשותפים התאדו. גם החברים.

• התקשורת הופכת להיות יותר לוגיסטית – מי יקח את הילדים מתי ותורו של מי לקפוץ לקניות בסופר.

• אין סקס. לפחות ביחד.

• אם כן מדברים אז רבים. ופתאום יש הרבה נושאים לריב עליהם.

בשני המקרים גם של משבר זוגי וגם של משבר אישי, ממש אין צורך להשתמש בנשק יום הדין ולהיפרד. כדאי קודם כל לטפל במשבר ואז לתכנן את הצעד הבא.

בהצלחה!

הכותבת היא מומחית לצמיחה מתוך משבר זוגי.