כותבים ומוחים: גדי טאוב וניר ברעם
"אם אתה מאמין בדבר מסוים, צריך שיהיה לך אומץ להגן על מה שכתבת מול הקונצנזוס ולשלם את המחיר", מספרים הסופרים גדי טאוב וניר ברעם שמשתתפים במפגשי ספרות שמנתחים את המצב הקיומי שלנו מאז המחאה החברתית של 2011, ומצביעים על הקשר בין המציאות לבין הספרים
"בישראל לרוב האנשים הצעירים אין תמונה של העתיד שלהם, אי השוויון מתרחב, המשכורות תקועות כבר שנים והפחד של האנשים מהעתיד הולך וגדל, ובצדק. השאלה היא מדוע כלום לא השתנה בעקבות המחאה של שנת 2011?" שאלה זו, שמעלה הסופר ניר ברעם, תעמוד במרכז פרויקט חדש של מרכז התרבות בבית אריאלה של עיריית ת"א, תחת הכותרת "חוזרים לשדרה", אשר יפגיש אנשי תקשורת, חברה ותרבות לסדרה של דיונים שבהם יבחנו את תוצאותיה של המחאה החברתית.
האם המחאה הצליחה או נכשלה? מה למדנו ממנה וכיצד היא שינתה את מציאות חיינו? משתתפי הפרויקט המסקרן הם גדי טאוב, ח"כ מיקי רוזנטל, מודי בר און, אורלי ולנאי, גל גבאי וניר ברעם.
"כמעט כל המחאות נגד הקפיטליזם במערב בעשורים האחרונים, נכשלו", מוסיף ברעם. "המחאות הגיעו לרוב מהמעמד הבינוני, שלפעמים עובד עבור הכוחות שנגדם הוא מוחה, שיש לו דברים להפסיד. המחאות הללו לרוב פסלו את האלימות כאופציה, ולעתים קרובות הן ניזונו מתקשורת שבבעלות בעלי ההון והתאדו כשזו הפסיקה להתעניין בהן. אותי מעניינת השאלה אם מחאה בעידן שלנו יכולה לצאת אל מחוץ לעולם שברא הקפיטליזם, כלומר להיאבק מבחוץ".
בספרו עטור השבחים, "צל עולם", ברעם מציג רעיון שכזה: מחאה בדמות שביתה עולמית של מיליארד איש. "הגיבורים כל הזמן מחפשים את המקום הזה, ולמעשה זו מעין חקירה על האפשרות לקיומו: האם אפשר להיות מחוץ למערכת המסועפת הזו?" כותרת המפגש של ברעם, (שיתקיים במסגרת סדרת מפגשים, בספריית הרחוב הראשונה בשדרות רוטשילד ב-4.11) היא: "על התנגדות בעידן הגלובליזציה בעקבות 'צל עולם'''.
זהו חיבור מעניין בין המציאות הכלכלית והחברתית בהווה, לבין יצירה ספרותית המתארת, כלשונו של ברעם, את "המפגש בין האינדיבידואל שיוצא לעולם ובין הכוחות שהוא פוגש שם". ברעם מסביר כי הספר עוסק בחופש של האינדיבידואל בעולם בימינו. :הרי אדם יוצא לעולם עם ערכים מסוימים שבהם הוא מאמין, ואז הוא פוגש בכל הכוחות הפועלים בעולם. ובמפגש בין האדם לכוחות הללו מתרחש משהו מעניין, שכן האדם רוצה משהו מהכוחות הללו - מימוש כישרונותיו, מוביליות חברתית, משכורת, הגשמת מאווייו - והכוחות הללו רוצים את כישרונו. השאלה היא איך אדם מגן על הערכים שלו במציאות כזו".
באיזה אופן באה לידי ביטוי המציאות הכלכלית והפוליטית של תקופתנו ביצירתך, וכיצד היא משפיעה עליה?
"בכל רומן אתה בורא עולם. הקשר בין העולם הזה לעולם שבחוץ משתנה מיצירה ליצירה, הרי גם חוקי הפסיקה של העולם יכולים להשתנות מרומן ריאליסטי לרומן פנטסטי. אבל לדעתי, השאלות של התקופה תמיד ישפיעו על העולם שאתה יוצר. גם אם - כמו ברומן הקודם שכתבתי 'אנשים טובים' - מדובר בעולם המתקיים בין 1941-1938 באירופה, עדיין אני כותב מהזמן הזה והשאלות של הזמן הזה יהיו שם.
"אחת השאלות הגדולות של הזמן הזה הוא החופש שיש לאדם החי בדמוקרטיה הקפיטליסטית, שלכאורה מעניקה לו חופש רב. בכלל, הדבר שתמיד מרתק אותי בספרות הוא החופש המוחלט של הסופר לברוא עולמות שונים, והוא לא צריך שום דבר בשביל זה. אתה יכול לכתוב רומן על קריסת האימפריה הרומית ועד העתיד בעוד 300 שנה ואתה לא צריך כסף, בימאים, קרנות, אלא בעיקר לשחרר את הדמיון".
המחאה החברתית של שנת 2011 הפיחה הרבה תקווה בגדי טאוב, שכתיבתו בוחנת פעמים רבות את המקומות המודחקים בחברה הישראלית, בין השאר משום שהאנשים עליהם הוא כותב נמצאים במצב סוציואקונימי נמוך, אבל גם הראתה לדעתו את מגבלות המחאה הכלכלית.
"זאת לא בעיה שהמצאנו, זאת בעיה כללית בדמוקרטיה, שנחשפת באופן בולט במיוחד כשעולות שאלות כלכליות", הוא אומר. "רוב הציבור, אפילו רוב הציבור המשכיל, לא באמת מתמצה בסבך הלא פשוט של כלכלה מודרנית. לכן קל להסתיר מעיני הציבור את השאלות המסובכות של מדיניות, והוא בעצם מתעורר רק כשהוא חווה את התוצאות שלהן. אבל מאחר שהתוצאות הן ממשיות במוקדם ובמאוחר המעמד הבינוני, זה שהוא מרכז הכובד של האלקטורט ושל נטל המיסים, יתקומם.
"פעם אחת הוא יצא לרחוב, פעם שנייה הוא ישנה את ההצבעה ולא יקנה את יאיר לפיד בתור המושיע שלו. אני מציע לא להספיד את המחאה עדיין, מפני שיש כאן זרמי עומק שלא ייעלמו כל כך מהר".
טאוב יעביר מפגש באותה הסדרה (בתאריך 6.11) תחת הכותרת "החצר האחורית של תל אביב", המתקשרת לספרים שכתב כמו "אלנבי" שחולל עניין רב וספר העיון המשפיע, "המרד השפוף".
"המפגש ידבר על החיים מתחת לקו העוני, ועל איך העולם נראה מנקודת מבטם של השוליים", מבאר טאוב. "לא אתיימר לדבר על כל השוליים, אלא רק על גזרה שאני מכיר מקרוב משיטוטי באזורי הדמדומים. רוב הקהל הקורא, זה שקונה ספרים ובא להרצאות, לא באמת יודע איך אפשר לקיים משפחה משכר של 5000 שקל, איך אפשר לחיות בלי חשבון בנק, ואיך נראה העולם המסודר של הבורגנות כשמסתכלים עליו מלמטה. המפגש ינסה להכליל משלל אנקדוטות כדי לומר משהו על מה קורה לחברה הישראלית בעידן ההפרטה".
כסופר הבוחן לרוב את השוליים של העיר והחברה הישראלית - מהלכים פוליטיים ועניינים כספיים מניעים את יצירתך?
"למרות שהסיפורים שלי אינם על כלכלנים או על כלכלה, הם כן מראים, אני מקווה, חלק מהתוצאות. ככל שהחברה נוטשת את חלשיה, חלקים הולכים וגדלים ממנה הופכים לג'ונגל שבו מי שיותר חזק ויותר אכזרי ויותר ציני - שורד יותר טוב. סט אחר לגמרי של נורמות הולך ומחליף את שלטון החוק, את הסדר הפורמאלי שמגן עלינו. ואני מקווה שיש קוראים שיסיקו מזה גם את המסקנות המתבקשות: שכשאנחנו שוחקים את שכרו המעמד הבינוני הנמוך - שהוא זה שמקיים את הסדר: אלה המורים, השוטרים, הפקידים, האחיות, העובדים הסוציאליים - אנחנו חותרים תחת עצם קיומו של הסדר, של הצדק, של החמלה ושל העזרה ההדדית".
המפגשים של "חוזרים לשדרה" פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום
ויתקיימו בספריית הרחוב הראשונה של עיריית תל אביב, בשדרות רוטשילד, בין השעות 19:00 ל-19:45. הרעיון העומד בבסיסו הוא לא אקדמי ומנותק, אלא יצירת שיח ביקורתי ופרודוקטיבי. "אני שמח שהפרויקט לא עסוק בלבכות את מה שהיה ולא היה, אלא לוקח יוזמה, ומנסה לקחת את הרגשות הסוערים ולהפוך אותם למחשבה, לשאול מה אפשר לעשות עם זה, איך אפשר לקחת מזה משהו מועיל", מסביר טאוב. "אין לי סבלנות לכאלה שרק רוצים להתבכיין על כמה רע ולא לעשות שום דבר עם זה".
ובכל זאת, עולה השאלה מהו מקומם של סופרים ואמנים בשיח כלכלי-חברתי כמו זה שהתקיים במחאה, ומחוצה לה? על פי ברעם - זו תמיד שאלה מורכבת. "אי אפשר לצפות מהסופרים לעמדה אחידה או התעניינות זהה בשאלות פוליטיות וחברתיות", הוא מבאר. "יש סופרים שמעורבים יותר בשאלות פוליטיות, ויש סופרים שמעורבים פחות. וזה בסדר.
"הדבר היחיד שאפשר לצפות מסופרים הוא עקביות. אם אתה מאמין בדבר מסוים וכותב עליו, שיהיה לך אומץ להגן עליו גם ברגעים קשים, מול הקונצנזוס, ולשלם את המחיר", טוען ברעם. "כמו כן, סופרים יכולים להביע התנגדות לסדר הקיים הן ביצירתם והן מחוצה לה - והאפשרויות אינסופיות. בעיני, בימינו, זה דבר בעל ערך. לא רק סופרים, בכלל, במציאות של ימינו כל אדם שיכול להתנגד לסדר הקיים בישראל, צריך לעשות זאת".
