לינקים: מה החתול המופתע אומר

השבוע סוף סוף הצטרפה ישראל למדינות העולם המתוקן, אלה שכבר הגיע אליהן האייפון החדש. לא ממש, כלומר, זה כזה כמו נבחרת ישראל בכדורגל, ליד. באיחור, חיכה לו כאן תור עייף של איזה 200 איש.

מחלקים תפוחים (צילום: ירון ברנר)

בכל זאת, כדי להלהיט קצת את העניינים, נראה שבדיזינגוף סנטר עשו תחרות  (בהנחיית רון שחר!) בה התבקשו עוברים ושבים לגעת בדגם ענק של אייפון, והאחרון שנותר קיבל את האקסקליבר הנחשק הזה.

היי סמסונג, בנוגע להשקת NOTE 4 בשבוע הבא, אז יש לי רעיון המשלב צלחת מלאה בקמח.

אני, שחקן

ולצד הגבוה של הטכנולוגיה: רובוט מתוחכם מככב בהצגה "הגלגול" על פי סיפורו של קפקא. הפעם, במקום להפוך לג'וק ענקי, הופך הגיבור לאנדרואיד. הטוויסט: במחזה שאורך כ-90 דקות, משחקים לצד הרובוט שחקנים אמיתיים. את המחזה "הגלגול בגרסת האנדרואיד" (La Metamorphose version Androide)תוכלו לראות אותו בחודש הבא בצרפת (כרטיסים כאן). 

"פרויקט רובוט התיאטרון" נולד לפני חמש שנים באוניברסיטת אוסקה והרעיון הוא לגרום בסופו של דבר לבני אדם לחוש בטוחים ליד רובוטים באמצעות זה שהם כביכול מביעים רגשות.

גריגור סמסא מקיץ מחלומות טרופים.(צילום: AFP )

"כשמבקרים בתערוכה כלשהי רואים רובוט הם מגיבים אליו, אבל אתה יכול לראות שהם לא מתרגשים ממנו", אמר הכותב והבימאי של ההצגה אוריזה היראטה (Oriza Hirata) לסוכנות הידיעות AFP. "רציתי ליצור מצב שרובוט ירגש קהל". 

על הצד הרובוטי בהצגה אחראי הפרופסור לרובוטיקה הירושי אישגירו (Hiroshi Ishiguro) וזהו המחזה השישי בו הרובוטים שלו משתתפים. הנושאים של המחזות הללו בדרך כלל מתכתבים עם סיפורי מדע בדיוני. נניח, I worker מתאר זוג צעיר שחי עם שני רובוטים שאחראים על עבודות הבית ולאחד מהם נמאס והוא סובל מדיכאון שלא מאפשר לו לעבוד.

(הקריצה בשם ל"אנוכי הרובוט" של אסימוב ואני, רובוט של וויל סמית יו יו)

מי הרובוט? תוכלו להבדיל?

אה! והאם אנדרואידים חולמים על בובות חלון ראווה חשמליות?

דבר השועל

ואחרי הצד הגבוה עם קפקא והנמוך של קניון רמת אביב, אנחנו מגיעים לבינוני! שימו לב לבארט, האח הקטן של הצמד Ylvis (ווגארד ובראד), שרוצה גם הוא לנגוס בממתק הויראלי של אחיו הגדולים

שהגיעו כבר כמעט לחצי מיליארד צפיות עם שירם אודות הקול שמשמיע השועל .

קשה להסביר בדיעבד מה כל כך מעולה בשיר של האחים, ובלתי אפשרי לטעמי היה לנבא את זה מראש. באופן כללי אפשר לומר שהיה לו לחן קליט ומילים שהתאימו לרוח האינפנטילית של הרשת - השדה בו חרש לפני כן PSY עם הקשקוש שלו.

השיר החדש של Ylvis, בביצוע האח הצעיר, הוא שיר מודע לעצמו אודות הרצון שלו להיות כוכב גם. למרבה הצער הוא לא מוכשר כמו אחיו ויודע רק לסובב את העט סביב אצבעותיו.

האם זה יספיק?

בינתיים נראה שלא ממש: כ-800 אלף צפיות בעשרה ימים הם בסופו של דבר לא המון בהינתן הפלטפורמה של האחים. זה כמו שלבן של ג'ון לנון יהיה רק להיט אחד.

אם יורשה לי: הבעיה של האח השלישי היא שהוא הגיע אחרון עם משהו חמוד ואירוני - בקיצור - זנב לאיך עושה שועל.

רטרו

וזה גם לא אופנתי. הכיוון היום הוא פשטות נראה לי. או לפחות לדבר על הכמיהה אליה עם טוויסט.

נגיד,

כמו פילטר האינסטגרם שעושה את התמונות שלנו ישנות.

כמו וניה היימן על תקליטים

כמו כיסוי אייפון מאקינטוש. או נוקיה.

הנה מכונת כתיבה שמחוברת לרשת ואפשר לצ'וטט בה עם אנשים:

עוד באותו עניין: טייפ ישן שמשמיע מוזיקה בסטרימינג משירות Spotify.

בכל קלטת יש רשימת השמעה שעוברת באמצעות שבב NFC. הבחור שיצר את העניין ממחשב (כזה) הזה אומר שלקח לו כשלושה שבועות להרכיב את זה.

הרעיון בא לו בעקבות מכשיר העגינה לאייפון שנראה כמו טייפ מ-2012.

ואם זה לא הספיק - הנה בחור שעושה סקרץ' עם קלטת.

הסקרץ'.

ולסיום פינת החתול

השבוע, תדעו,  

שאין מה לדאוג.

ואין מה לכעוס.

הנה החתול המופתע בעולם.

קוראים לו וויני.

שבת שלום.