"מתקתקים ציונים": המירוץ של הסטודנטים

שתי ספרות, כך מסתכמות בסופו של דבר שנות הלימוד האקדמיות של הסטודנטים בישראל. הציון, כך נראה, הוא חזות הכול. מהם הציונים של בוגרי האוניברסיטאות לעומת הסטודנטים במכללות? האם קיימת התאמה בין המוסדות השונים ומהי רמת הנדיבות של המרצים? מהם הציונים החשובים ביותר וכיצד הם מסייעים לאחר התואר?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוכנו לבקשת ynet, משרטטים את קו הגמר של המירוץ האקדמי הישראלי. על פיהם, בוגרי התארים הראשונים באוניברסיטאות מקבלים ברוב המקצועות ציונים סופיים גבוהים יותר במעט מאלה של בוגרי המכללות:

"יש פער עקבי של רמת ציונים גבוהה יותר באוניברסיטאות וזה הגיוני", אמרה חנה סלע, המנהלת המקצועית של מכון הדס, העוסק בהכוון לימודי ותעסוקתי. "תהליכי הקבלה והמיון לשם הם מדוקדקים יותר, אך מצד שני מדובר בהבדלים לא דרמטיים, משום שלימודים אקדמאים לכשעצמם הם מאוד תובעניים. השקעה מוכיחה את עצמה. מי שלא מסוגל ללמוד, בסופו של דבר לא יצליח גם במכללות".

פרופסור יוסי צלגוב, מרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחווה, הסביר כי "אין סטנדרטיזציה, גם לא בתוך האוניברסיטה עצמה. אם יש שתי מחלקות לפסיכולוגיה בשתי אוניברסיטאות שונות, כל אחת תיתן את הציון בשיטה שלה. לא קיימת חיה כזו". הוא הסביר כי רמת הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות היא שווה, פועל יוצא של רצון "לתת לאנשים במכללות לא 'כאילו תואר', אלא תואר ששווה בדיוק לזה של האוניברסיטאות".

סלע. "המירוץ לציונים נעשה חשוב יותר ויותר משנה לשנה"

הנתונים מתייחסים לסוף שנת 2012 ומציגים ממוצע ציונים בכל האוניברסיטאות למעט האוניברסיטה הפתוחה, וכן את הממוצע במכללות המתוקצבות - בהן שכר הלימוד מסובסד על ידי המדינה - ובמכללות הפרטיות. "אוניברסיטאות בדרך כלל ציוני הפסיכומטרי ותנאי הקבלה גבוהים יותר, כך שבסופו של יום במכללות אנחנו מצליחים להביא אותם לרמה יפה, גם אם תנאי הפתיחה של הסטודנטים היו אולי פחות טובים", אמר ד"ר אורי בן חנן מהמחלקה להנדסת מכונות במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.

בן חנן, שמלמד גם במחלקה להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב, הוסיף כי "במכללות יש יותר אינטראקציה בין הסגל לסטודנטים לעומת האוניברסיטאות. אם באוניברסיטאות הייתה השקעה גדולה יותר ביחס לסטודנטים, היו נפתחים פערים אפילו גדולים יותר לטובתן".

פרופסור אבי בסר, המשנה לנשיא המכללה האקדמית ספיר, פסיכולוג חינוכי וחוקר בתחום חקר האישיות, קשר את התוצאות הצמודות יחסית לפעולן של המכללות. "הן לקחו סטודנטים עם נתוני פתיחה פחות טובים והביאו אותם למקום דומה לציוני האוניברסיטאות, תוך שמירה על איכות ורמה אקדמית", הסביר.

פרופ' בסר. "המכללות עושות עבודה מצוינת"(צילום: המכללה האקדמית ספיר)

פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה, לצד התחרותיות הרבה בקרב הסטודנטים, יוצרת מערכת סינון מובנית, שמבליטה את החשיבות שיש לכל ציון. "מעטים בלבד רכשו תואר בשנות ה-80 אך כיום כ-50% מבוגרי התיכון ניגשים לתואר ראשון", הסביר אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים. "המצב יוצר תחרות, במיוחד במקצועות המבוקשים במשק, וכך הציונים היום חשובים לסטודנטים יותר מבעבר".

גם מדעי הרוח והחברה, שהחזיקו בעבר בתדמית מעט פחות תחרותית ומבוססת ציון, נאלצו עם השנים לעמוד בפני ביקוש הולך וגובר לתואר שני. "המוטיבציה להתקבל ולהצטיין גוברת כיוון שישנם היום יותר ויותר בוגרי תואר ראשון שמתחרים על מספר מוגבל של משרות בשוק העבודה ובעולם המחקר", אמר רשטיק.

תמיר אמסלם (26) מקיבוץ אילון, סטודנט לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, העריך כי "הציונים הם "סופר חשובים" ל-90% מהסטודנטים במסלול שלו, בעיקר לקראת התואר שני - תנאי סף לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית - ומבחני המתא"ם. "בתארים אחרים, למשל תקשורת וממשל, הציון משנה פחות כי סף הכניסה לתואר השני נמוך יותר, וגם בעבודה במקצועות האלה הממוצע הסופי משמעותי פחות. במדעי המחשב, במשפטים ובמינהל עסקים, למשל, הממוצע הוא קריטי כתנאי סף לשוק העבודה".

רשטיק. "תחרותיות רבה יותר במקצועות מבוקשים"(צילום: התאחדות הסטודנטים )

המירוץ לציונים, על פי סלע. נעשה משמעותי יותר משנה לשנה. "אנחנו בעולם לימודי ותעסוקתי תחרותי מאוד. בפסיכולוגיה, למשל, סטודנט שמקבל ציון 90 יבקש לעשות מבחן חוזר, זה רלבנטי גם בלימודי ביולוגיה וביו-טכנולוגיה. מי שרוצה תארים מתקדמים חייב לתקתק ציונים".

היא הצביעה גם כן על חשיבות פחותה לנושא במדעי הרוח, אך הוסיפה כי "כדי להגיע למשרדים המובילים, בוגרי משפטים חייבים להגיע עם גיליון ציונים, כשהדיבור הוא על ממוצע 90 וצפונה. גם אצל רואי חשבון שמעוניינים להתמחות במשרדים הגדולים הממוצע ישחק תפקיד, וחברות ההיי-טק הגדולות מייחסות אף הן חשיבות לזהות המוסד האקדמי ולממוצע".

אמסלם. "לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית דרוש ממוצע של מעל 92"

יאן (27) מבנימינה, עבר בתחילת שנת הלימודים מהטכניון למכללת אורנים, שם הוא לומד לתואר ראשון בפיזיקה. "בטכניון

הציונים נמוכים יותר בהשוואה לכל מוסד אחר, על זה הם מבססים את השם שלהם. המבחנים שם מאוד קשים, ויש דירוג של הסטודנט לפי תקינות אקדמית. לסטודנטים חשוב שהציונים יהיו כמה שיותר גבוהים, והם משתדלים בעיקר במקצועות הבחירה, בעבודות הסמינריוניות של סוף התואר ובעבודת המחקר, כי הם אלה שמשפיעים יותר על קבלה לתואר שני" 

על פי בן חנן, המרצים לא היו קפדנים יותר בעבר, "אך הסטודנטים היו שונים. פעם הסטודנטים היו מוכנים להשקיע יותר בלימודים ולפנות יותר זמן ללמידה. היום הם משתדלי גם לפרנס את עצמם. היום הסטודנט יותר דעתן ומשווה מה עושים במוסדות אחרים, הם מקושרים יותר. זה מפעיל לחץ על המרצים, לעתים לחץ חיובי, לשפר את הוראתם ולהוסיף עניין".