משחקי מלחמה / "מחוץ לרדאר"
אם אתם חולמים לזרוק רימונים, לירות ברובי צלפים, להתחמק ממוקשים ולהשתתף בקרבות המבוססים על מבצעים צבאיים או אפילו משחקי מחשב, איירסופט זה הספורט בשבילכם. הכירו את הענף שיהפוך אתכם ללוחמי קומנדו
למשך 24 שעות שטחי הדיונות בקיסריה הפסטורלית יהפכו למוגדישו הבוערת, בירת סומליה, בזמן הקרבות העקובים מדם ב-1993 בין צבא ארה"ב לכוחות המיליטנטים הסומלים כפי שהונצחו בסרטו של רידלי סקוט, "בלאק הוק דאון".
במרכז השטח תוצב חבית בוערת ושם יוצבו החיילים האמריקאים אשר התרסקו עם מסוקם ומנסים לנטוש את הזירה. משני בסיסים שיוצבו במקום ייצאו "הכוחות האמריקאים" במטרה לחלץ את הצוות ו"המיליטנטים הסומליים" אשר ינסו למנוע זאת מהם.
מבולבלים? הכירו את האיירסופט, ענף הספורט בו כל אחד עם קצת אימונים והרבה רצון יכול להפוך ללוחם קומנדו.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
איירסופט, ענף הצובר תאוצה בישראל, הוא ענף המדמה מבצעים צבאיים וקרבות תוך שימוש בנשק היורה כדורים עשויי קרמיקה דחוסה אשר אינם גורמים לפציעות חמורות. יצא לכם לשחק פיינטבול? תכינו את עצמכם לגירסת האקסטרים – באיירסופט משתמשים בכל הנשקים המוכרים לכם מהעולם הצבאי: רובים, אקדחים, מטולים, רימונים ואפילו מוקשים. הקרבות במקרים מסוימים יכולים להימשך על פני כמה ימים וכוללים לינה בשטח, הכנת אוכל על גזיה וכמובן שמירה על הבסיס מפני הקבוצות היריבות. הבדל מהותי נוסף ביחס לפיינטבול הוא טווח הירי. אם בפיינטבול ממרחק של 15 מטרים הכדור כבר נופל, באיירסופט, צלף מיומן יכול לפגוע בשחקן יריב גם ממרחק של 100 מטרים.
בישראל פועלים כיום שלושה מרכזי איירסופט, בקיסריה, בבית ברל ובאילת. אם תגיעו לאחד מהמרכזים הללו ואתם מעל לגיל 14 תוכלו לשכור במקום ציוד בסיסי הכולל רובה פשוט ומסכה ולשחק עם חברים במשחק פשוט כמו "תפוס את הדגל" למשל.
אם לעומת זאת חשקה נפשכם בלקיחת חלק בסימולציה של מבצע צבאי מורכב, מה שמכונה בענף MilSim (Military Simulation), אז כבר מוטב שתהיו חברים בקבוצת איירסופט רשמית ותחזיקו בציוד אישי משלכם. כצפוי מדובר בעסק לא זול בכלל, מחיר של רובה עשוי להגיע ל-2,000 דולר וזה עוד לפני השדרוגים שתרצו ותצטרכו להעביר אותו במהלך קריירת האיירסופט שלכם. שקית כדורים תעלה לכם מעל ל-100 שקלים.
כיום פועלים בישראל בסביבות 30 קבוצות איירסופט המאוגדות תחת העמותה לקידום האיירסופט. הענף המתפתח זכה לאחרונה להכרה של התאחדות הקליעה הישראלית. כל אירוע איירסופט הוא בגדר מבצע מוקפד המבוסס על תסריט הנכתב על ידי פורום הקפטנים של הקבוצות השונות. התסריטים יכולים להיות מבוססים על מבצעים צבאיים אמיתיים, סרטי מלחמה או אפילו על משחקי מחשב כמו "Red Alert" או "Dune". כללי המשחק, משך המשחק ומספר המשתתפים הינם מאוד דינאמיים ומשתנים בהתאם לאירוע הספציפי.
נכון לעכשיו עדיין לא הוקמה נבחרת ישראל באיירסופט, וגם אין ליגה מסודרת אלא אירועים ספציפיים המאורגנים על ידי העמותה. בשנה הבאה עם זאת כבר מתוכננת להיערך אליפות ישראל הראשונה בענף.
אחד הדברים המייחדים את ענף האיירסופט הוא נושא האמינות. בניגוד לפיינטבול, כאן לא ניתן לראות כתם צבע כהוכחה לפגיעה ולכן על השחקן שנפגע להודות בכך, להרים את ידו ולשלוח את עצמו לחדר המתים, שם הוא נמצא למשך זמן מסוים עד אשר הוא חוזר למשחק.
"למרות שמדובר בעניין מאוד נפיץ ובשנייה אתה יכול לריב עם בנאדם, במיוחד כשחם לך ואתה מזיע, 90% מהמקרים נגמרים בלחיצת יד ובחיבוק", מבהיר מתן גטה, 30, קפטן קבוצת האיירסופט, Rhinoz, "ב-10% הנותרים הטונים קצת עולים, לפעמים מקללים ומתעצבנים אבל לעולם לא מרימים ידיים. אם שחקן ינקוט באלימות, הקבוצה שלו תודח מהעמותה. אנחנו באים כדי ליהנות ולא כדי לריב".
באופן טבעי רבים משחקני האיירסופט הינם יוצאי יחידות קרביות, אבל גם אם שירותכם הצבאי התרכז במשרד, הדבר לא אמור למנוע מכם להפוך ללוחמי איירסופט מיומנים. "בקבוצה שלי למשל יש קצינת שלישות, מה לה ולרובים חוץ מהמטווחים שהיא עשתה בבה"ד 1? ולמרות זאת היום היא פורצת למבנים לא פחות טוב מלוחמת מג"ב בקבוצה מקבילה", מספר גטה.
כלי איירסופט איננו נחשב לכלי נשק אלא לצעצוע מסוכן, עד כמה מסוכן? "זה מאוד אינדיבידואלי", מסביר גטה, "אנחנו חוטפים כדורים ונפצעים, יש לפעמים סימנים כחולים וקצת דם. יצא לנו לאמן את המשתתפים בסדרה 'היחידה', פתחתי לרגב הוד את הגבה, אילנית לוי פתחה לי את השפה. יש בספורט הזה סכנה אבל בגלל זה אנחנו ממגנים את עצמנו כמו שצריך. מבחינתי פגיעה של כדור לא נחשבת בגדר כאב, אלא עקיצת יתוש".
הגולנצ'יקים מאינדונזיה
אחת החוויות המסעירות שעבר גטה יחד עם חבריו לקבוצת Rhinoz הייתה כשיצאו למשחק בינלאומי בשבדיה. שם המשחק כבר הרגיש כמו מלחמה לכל דבר. "היו שם רכבים עם מקלעים ענקיים, אנשים התחפרו במשך שלושה ימים בשטח וחיו ממנות קרב רק כדי לארוב לשחקנים יריבים על השביל. באחד הלילות הסתערו לנו על המחנה 800 איש, אם אתה רק מעז לצאת מהאוהל אתה מיד חוטף כדור".
שחקן איירסופט בפעולה נראה כמו חייל לכל דבר, עם מדים, אפוד, ציוד קרב וכיו"ב. עם זאת על פי הכללים אסור לשחקנים ללבוש את מדי הצבא של מדינתם או לקרוא לקבוצות שלהם על שם יחידות צבאיות ממדינתם. לכן, רבות מהקבוצות נקראות על שם יחידות מצבאות זרים. באינדונזיה למשל, תאמינו או לא, יש קבוצות בשם "מג"ב" ו"גולני" והן נלחמות עם נשק ישראלי ופועלות על פי הטקטיקה הצבאית של צה"ל.
אחד הנושאים הבעייתים בישראל הוא עניין רכישת הציוד. כלי איירסופט, למרות שאיננו מסוגל להרוג או לפצוע באופן חמור, נראה כמו כלי נשק רגיל לכל דבר ועניין . החשש כמובן הוא שגורמים עוינים ישימו את ידיהם על הכלים הללו. בדיוק בשל כך משרד הכלכלה פועל כיום להסדרה החוקית של הנושא, כדי להגדיר מי בדיוק יכול לרכוש ציוד וכמה.
אז מה ההמלצה למי שרוצה להפוך לשחקן איירסופט מן המניין? מעבר להשקעה הכספית ברכישת הציוד, גטה מבהיר כי אחד הדברים החשובים ביותר הוא למצוא קבוצה המתאימה לך מבחינת החומר האנושי. "לכל קבוצה יש אופי מסוים, אצלי למשל בצוות אנחנו מעבר לחברים. אין שלוש שעות שמישהו לא כותב משהו בקבוצת ווטסאפ שלנו. אנחנו חיים אחד את השני ויודעים הכול זה על זה. בגלל זה בשטח הדינאמיקה בינינו היא אחרת, אין אצלנו ריבים פנימיים. כמו שלוחמים הם אחים לנשק, אז כך גם בקבוצות איירסופט".
לפנייה לכתב/ת 
