חיי גנב מגיל 14. וידויו של סוכן 831
פליקס גדל לתוך הפשע. שנים היה נכנס לכלא, יוצא ומסתבך שוב - עד שהחליט לפתוח את הפה על השותפים. "הם לא חברים, כולם ניצלו אותי", הסביר. לידי ynet הגיעו דבריו בפני החוקרים שערכו לו "ראיון עבודה" לפני שהפכו אותו לסוכן. הצצה לחיי עבריינים ולשיטת גניבת האופנועים
הוא היה בשר מבשרם. חבר שגדל בשכונה והתפתה אל חיי הפשע. אמנם לא עבריין בסדר גודל של ראש ארגון או כזה שמוציא לפועל חיסולים, אבל אחד שחי את חיי הפשע 24/7. גניבות, סחר בסמים, החזקת אמל"ח ורכוש גנוב. עיקר ההתמחות של פליקס (שם בדוי, כמו חלק מהשמות בכתבה) ושל חבריו הייתה גניבת אופנועים וסחר בהם.
לכל הכתבות של מאה על 100
יום אחד הוא החליט להפוך את חייו: לחצות את הקווים ולבגוד בחבריו. על הדרך הפליל פליקס את חבריו הטובים ביותר מהשכונה גם בעבירות סמים. שמו בשפה המשטרתית היה נ"פ 831 - סוכן סמוי בהגדרה המוכרת יותר - ובמשך חודשים הוא פעל כדי לאסוף ראיות נגד החברים. הפרשה כונתה "פריצת דיסק", ולידי ynet הגיעה "עדות ניקיון" של הצעיר. וידויו סיפק מבט מבפנים על תעשיית גניבת האופנועים המשגשגת.
"מגיל 14 אני זוכר שהייתי נוהג ללא רישיון על רכבים ואופנועים. הייתי גונב אותם עם אנשים שאני כבר לא זוכר. בגיל 15 גנבתי את כל גשר התאורה של ניידת משטרה בחולון. עשיתי את זה עם מישהו אבל הוא מת. אחרי זה התחלתי לעבוד עם בחור ערבי מירושלים. הכרתי אותו בבית סוהר. זה היה בגיל 18. היינו גונבים יחד אופנועים ומכוניות באזור המרכז, תל אביב, חולון, בת ים, ראשון. היינו מוכרים את הרכבים והאופנועים לשטחים. היינו נוהגים לירושלים לבית שלו, ולקראת בוקר היינו נוסעים לכיוון - לפעמים חברון לפעמים רמאללה - ומוכרים אותם שם. היינו מוכרים (אחד) בסביבות 5,000 או 6,000 שקל".
פליקס בן ה-25 לא הכיר עולם אחר מלבד עולם הפשע. מגיל צעיר נכנס לכלא ויצא ממנו, הכיר עבריינים, ועם הזמן שיפר את מעמדו בעולם הפלילי. מסלול החיים היה כמעט שגרתי: כלא, שחרור, הפקת רווחים מפשע, הסתבכות, שוב כלא וחוזר חלילה.
מה גרם לו לעשות את הצעד הנדיר? פליקס העיד שהייתה זו העובדה שהוא עמד להיות אבא. לא ברור אם היה לכך קשר לסכסוך עם עבריין אחר או לרצון להרוויח כסף מהמידע. בכל מקרה, מהרגע שהתגלגל לידי מחלק הסוכנים של היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז תל אביב בפיקודו של נצ"מ גדי אשד, ידע פליקס שאין דרך חזרה.
נמאס לי
זה התחיל בשיחה מהכלא, לפני מעט יותר משנה. את השיחה קיבל טל ולדמן ממחלק הסוכנים של ימ"ר תל אביב. על הקו היה פליקס, דמות מוכרת "מהרחוב" כמו שנוהגים לומר במשטרה. הוא היה עצור באותו הזמן על עבירת נהיגה ללא רישיון. "אני מוכן לעבוד איתכם", אמר.
ולדמן, שהוא וחבריו מחפשים כל היום "בחורים טובים" כאלה שיסכימו לשתף עמם סוד, כבר ידע אינספור שיחות כאלה. היו לו סיבות לפקפק, אבל על אחד כמו פליקס הוא לא יכול לוותר. שווה לבדוק.
בתוך זמן קצר יחסית הובא פליקס למשרדי הימ"ר ברחוב סלמה בתל אביב. שם נערך לו מעין ראיון עבודה, אם תרצו: פגישה עם ולדמן ועם פקד רועי רודינצקי. "אני רוצה לעבוד איתכם. נמאס לי מעולם הפשע", הוא פתח שוב את השיחה. "הדרך היחידה שלי לצאת מהעולם הזה היא להפליל אותם וזהו", סיפר פליקס לחוקרים.
בדיקה במסוף העלתה כי נגד פליקס עומדים ותלויים כמה תיקים, שעיקריהם דווקא עבירות תנועה. תיקים קטנים במונחים של סוכנים שחוצים את הקווים. אבל משהו אחר חיזק את אמינות דבריו של פליקס בעיני החוקרים: "בת הזוג שלי בהריון ואני רוצה לראות ולגדל את הילדה שלי ולא כל הזמן להיות בכלא".
השוטרים הקשו: "אבל מדובר בחברי ילדות שלך". וזו הייתה התשובה: "עליתי לארץ עם ההורים שלי והיה לנו קשה. מגיל צעיר. הם לא חברים, כולם ניצלו אותי. כולם אינטרסנטים. נכנסתי לכלא ואף אחד לא דואג לי. כל הכסף שהרווחתי מהפשע - לא נשאר ממנו כלום. אני רוצה חיים חדשים. רוצה לגדל את הילדים שלי ועבודה לגיטימית. כמו כל בן-אדם נורמטיבי".
מחיר של פלטה
פקד רודינצקי וולדמן השתכנעו. פליקס באמת רוצה לספק "סחורה". בדיון הקרוב בבית המשפט, הוא אמר, אודה באשמה וכנראה ישחררו אותי ממעצר. במקביל השוטרים הבטיחו לבדוק את התאמתו לשמש כסוכן.
כחודש וחצי נמשכו החיזורים ההדדיים, עד לחתימת ההסכם: תמורת עדותו ייסגרו התיקים הפליליים ופליקס יקבל סכום של 80 אלף שקלים. סוכן 831 המשיך לספר להם הכול.
"המשכתי לגנוב אופנועים ורכבים עם האחים אברהם ומשה. היינו מפרקים אותם. זה עשינו עד שנכנסתי לבית סוהר ב-2010. השתחררתי ב-2012 והמשכתי לגנוב יחד עם משה בלי אברהם. היינו גונבים קטנועים, היינו מפרקים אותם ומוכרים אותם".
פליקס לא הסתפק בזה. עסקאות האופנועים הגנובים חיברו אותו גם לסוחרי סמים. "לפני חמש שנים הכרתי בחור בשם חאלד מיפו. סידרתי לו פעם אחת את האופנוע, והוא היצע לי שאם אני צריך חשיש או קריסטל הוא ימכור לי. קניתי ממנו כמה פעמים חשיש ומכרתי את זה לאנשים אחרים. הייתי קונה ממנו בערך 100 גרם 'פלטה'. סך הכול קניתי ממנו בערך קילו. הייתי קונה ממנו פלטה במחיר של בערך 2,800 שקל. הייתי מעביר את זה לחבר שהיה נותן לי עוד בערך 200 שקל על הטובה שעשיתי לו".
החוקרים הבינו שבידיהם אדם שמכיר מבפנים את הליכי הגניבה, וניסו להבין היכן היו מקומות העבודה שלו. פליקס לא אכזב. "כשעבדתי עם משה היינו מפרקים את האופנועים אצלו בבית, מאחסנים את זה בחצר שלו ומוכרים אחרי תקופה מסוימת".
חוקר: יש לך רישיון נהיגה על קטנוע?
פליקס: "לא היה לי רישיון מעולם לשום דבר".
חוקר: "מי מעביר את הקטנועים למשחטה של הקטנועים?"
פליקס: "היה לנו בחור בשם חיים שרק היה מעביר לנו אופנועים שלא היה ניתן להניע. הוא היה גרריסט. אני לא עשיתי כלום עם חיים אבל אני יודע שמאור הרבה פעמים היה מוצא קטנוע, מסמן לחיים אותו, וחיים היה הולך ומעמיס אותו. מאור היה מחכה ליד האופנוע והיה עוזר לחיים להעמיס אותו והיה עם חיים שאם היו נעצרים היה לוקח את האופנוע (התיק הפלילי - א"ס) על עצמו".
החזרה והתאמה
עסק גניבת האופנועים לא מסתכם רק בסחר בחלקים גנובים. לפעמים מנסים להרוויח באמצעות מה שנקרא בשפה העבריינית "החזרה". "הכוונה זה לגנוב קטנוע ובבוקר למחרת להתקשר לאותו אדם שגנבו ממנו ולבקש ממנו כסף תמורת הקטנוע. היה לי בחור אחד בשם אליאור שהתקשר אליי ושאל אותי על אופנוע שגנבו לחבר שלו, וביקש ממני אם אני יכול למצוא לו אותו. עשיתי טלפונים, מצאתי את מי שגנב לו - קבוצה מחולון. השמות שלהם זה י"ס, י"מ. שאלתי אותם אם הם שמעו על אופנוע ואמרו לי כן. שאלתי אותם מה הם רוצים עליו, הם אמרו שלוש וחצי אלף...
הוא נתן לי שלוש וחצי אלף, הראיתי לו איפה האופנוע, והוא הלך. אני לא זוכר אם קיבלתי כסף על התיווך הזה".
פרט לכך היה גם עסק של "אופנוע בהתאמה". "אם היינו מוצאים אופנוע מציאה אחרי תאונה, היינו קונים אותו ואז גונבים אופנוע בשביל לתקן אותו ואז היינו מוכרים את האופנוע המתוקן".
פרטים נוספים ותיעוד שסיפק פליקס סייעו למשטרה להאשים כמה מחבריו, שרובם חתמו לבסוף על עסקאות טיעון מקלות. הוא עצמו חופשי כבר כשנה, וחי חיים חדשים.