באוניברסיטה ובמכללה: חוזרים לאקדמיה

שנת הלימודים האקדמית תצא הבוקר (יום א') לדרך. כ-310,125 סטודנטים צפויים ללמוד השנה תואר אקדמי ב-65 מוסדות להשכלה גבוהה, בהם שבע אוניברסיטאות המחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 36 מכללות אקדמיות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך. מדובר בעלייה של אחוז אחד בלבד מהשנה שעברה. מתוך כלל הסטודנטים, 238,420 ילמדו לתואר ראשון, 59,455 לתואר שני, 10,860 לתואר שלישי ו-1,390 יעשו לימודי תעודה.

גיא גולדבלט יחל היום את שנתו ראשונה בתואר הראשון במשפטים באוניברסיטת בר אילן. גולדבלט, מרעות במקור, יעבור להתגורר בלוד כחלק מפרויקט סטודנטים לקידום העיר. על ציפיותיו מהשנים הקרובות באקדמיה אמר: "אני מקווה שלא יהיה קשה מידי, אבל אני לוקח בחשבון שאצטרך לקרוא הרבה מאוד פסקי דין וחוקים. יהיה לחץ בתקופה המבחנים, בטוח יהיו שיעורים מעניינים יותר ומעניינים פחות, אבל בסך הכול אני מקווה שיהיה כיף ושהשנים האלה יהיו ממצות ומלמדות. השאיפה היא לקבל ציונים גבוהים ולסיים את התואר בהצטיינות. משפטים הוא תחום מאוד תחרותי ואהיה חייב להוכיח את עצמי, אין מה לעשות".

מעונות סטודנטים באוניברסיטת ת"א. שם מדעי הרוח שורדים(צילום: באדיבות שיכון ובינוי נדל"ן)

עינת, סטודנטית למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ברחובות (שלוחה של האוניברסיטה העברית), תחל היום את שנתה האחרונה בתואר הראשון. "אין ספק שזה משמח לדעת שאני מתחילה את השנה האחרונה של התואר ושהחלק העיקרי מאחוריי, זו בהחלט תחושת הקלה", היא אומרת, "אבל הולכת להיות שנה קשה ודווקא כשרואים את הסוף צריך לתת את הכול, את הפוש האחרון, וזה לא תמיד קל. אני מקווה שהשנה תעבור מהר, שתהיה מוצלחת, שהציונים יהיו בהתאם ושאהיה כבר אחרי התואר הזה".

המרוץ לתואר מתחיל בכיתה י'

מאי סיון קורץ (15), תלמידת כיתה י' בתיכון ראשונים בהרצליה, תלמד השנה קרוס בכימיה וביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. אין זו היכרותה הראשונה של קורץ עם האקדמיה, באמתחתה כבר קורס בגנטיקה שאותו עשתה בשנה שעברה באוניברסיטה הפתוחה. "יש לחץ לקראת תחילת השנה. אני לוקחת קורס אחד, פעם בשבוע. אני מגיעה לכל המפגשים ועושה את כל מטלות המנחה במהלך השנה. לפני מבחן אני ממש חורשת", היא אומרת.

קורץ אומרת כי בחרה להתחיל ולקחת קורסים באוניברסיטה כי הדבר מאתגר אותה וכי חומרי הלימוד הרבה יותר מעניינים מאשר בתיכון. "זה קצת מוזר כי רוב הסטודנטים יותר גדולים ממני ולא תמיד מבינים מה אני עושה בכיתה ואיך אני קשורה. אני רגילה ללמוד בבית ספר עם ילדים בגילי, אבל אני מסתדרת. יש כאלה שמפרגנים ואומרים כל הכבוד, ויש אחרים שחושבים שבגיל הזה אני לא צריכה ללמוד באוניברסיטה. יש לי בינתיים 12 נקודות זכות. אני לא בטוחה אספיק לסיים את התואר עד שאסיים תיכון, אבל לפחות תהיה לי התחלה".

נתוני המל"ג שפורסמו בשבוע שעבר לקראת פתיחת שנת הלימודים מצביעים על מגמה כללית בעשור האחרון באקדמיה בישראל של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות לעומת עלייה במספרם של אלה הפונים למכללות החוץ תקציביות. מספרם של האחרונים גדל ב-8.5% בממוצע לשנה, מ-51,000 סטודנטים ב-2004 ל-83,370 ב-2010.

לומדים למבחן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית(צילום: אוהד צויגנברג)

פרופסור מנחם בן ששון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא האוניברסיטה העברית, אמר: "האוניברסיטאות נמצאות בדרגים הגבוהים ביותר בהשכלה הגבוהה בעולם. אני רוצה להאמין שהתלמידים המוכשרים ביותר מגיעים לאוניברסיטאות. יש לנו אחריות לאומית, אנחנו מגדלים את הדור של המורים העתידיים, ולא כולם חוקרים. אנחנו מחפשים את התלמידים הטובים ביותר בשנתון, יש לנו תנאי קבלה ואנחנו עושים את המיונים הללו כי אנחנו שליחי ציבור נאמנים. יש לנו השכלה גבוהה למופת".

פרופ' דודי שוורץ, יו"ר ועד ראשי המכללות הבלתי מתוקצבות ורקטור הקריה האקדמית אונו, ביקש להסביר מה נותנות המכללות הפרטיות לסטודנט לעומת האוניברסיטאות: "המכללות מנפצות את הגישה שדוגלות בה האוניברסיטאות לפיה המחקר וההוראה הם שני דברים נפרדים. במכללות סבורים שמחקר והוראה הולכים יחד, המחקר נמצא בשירות ההוראה, ולהיפך, ההפרדה ביניהם היא מלאכותית. אי אפשר להצמיח דור של סטודנטים שיתעניינו במחקר מבלי שרמת ההוראה תהיה האיכותית ביותר".

מדעי הרוח נמחקים: "זה המצפן"

את הטענה כי סטודנטים מעדיפים לפנות למכללות הפרטיות בשל תנאי הקבלה הנמוכים יותר מהאוניברסיטאות הוא דוחה על הסף. "סטודנטים רוצים תמורה להשקעה שלהם, הם רוצים שיסקרנו אותם, שיעמוד מולם סגל שיודע ללמד. במכללות ישנו דגש על הפרקטיקה, שזה לא פחות חשוב".

לומדים בהר הצופים. "לאוניברסיטאות יש אחריות לאומית"(צילום: אוהד צויגנברג)

דבר נוסף עליו מצביעים הנתונים של המועצה להשכלה גבוהה הינו המשבר ההולך ומעמיק של מקצועות מדעי הרוח בישראל. רק 7.4 אחוזים מכלל הסטודנטים למדו בפקולטות למדעי הרוח בתואר ראשון בשנת הלימודים החולפת לעומת 18.5 אחוזים ב-1997. מנגד, 11.6 אחוזים למדו בתוכניות ללימודי עסקים ומדעי הניהול לעומת 6.7 אחוזים בלבד לפני 17 שנה. כמו כן, לפני 17 שנה למדו כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של אלו עלה בהתמדה עד לשנת 2002 שבה עבר את ה-30%. שיעור זה ירד במעט בשנים שלאחר מכן, ובשנים האחרונות התייצב על כ-28%.

פרופ' אייל זיסר, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתונים: "אני חושב שיש כאן בעיה באופן שבו תופסים הסטודנטים את המעמד של מקצועות מדעי הרוח. בהרבה מאוד מקרים סטודנטים מצטערים בדיעבד שלא למדו בפקולטה. יש בעיה במסר שמעבירה החברה הישראלית באשר למקצועות מדעי הרוח. אם כבר בבית הספר אומרים לתלמידים שמקצועות הרוח לא חשובים ושיש להתמקד במקצועות המבוקשים, וזה מה שהם ישמעו גם בבית - אנחנו לא נגיע לשום מקום".

בשוויון לנשים עדיין יש לאקדמיה מה ללמוד. האוניברסיטה העברית(צילום: אוהד צויגנברג)

זיסר מציין כי באוניברסיטת תל אביב לא נרשמה בשנים האחרונות ירידה בפונים למקצועות מדעי הרוח. "האתגר הוא גם שלנו", הוא מדגיש, "אנחנו פתחנו תחומי ידע חדשים שהסטודנטים מוצאים בהם עניין". עם זאת, הוא לא מתעלם מהעבודה שבשנים האחרונות הפקולטות למדעי הרוח ברוב המוסדות ספגו קיצוצים תקציביים כבדים וחוגים נסגרו. "גם אוניברסיטת תל אביב קוצצה בשליש, והמשמעות הישירה של הקיצוץ הזה היא שעשרות תחומי ידע נעלמו, מה שהופך אותנו לחברה ענייה יותר ברוח".

לקראת פתיחת שנת הלימודים ערכה הרשות לקידום מעמד האישה בדיקה באשר לייצוג נשים בתפקידים בכירים באקדמיה. במהלך השנה האחרונה נבדק הרכב חבר הנאמנים בכל המוסדות האקדמיים, כאשר הנתונים מצביעים על 78% גברים לעומת 22% נשים. על פי הנתונים ברוב המוסדות כאמור ישנו רוב של גברים לעומת נשים. כך למשל במכללת ליפשיץ לחינוך מכהנים 14 גברים ואף לא אישה אחת,

באוניברסיטת אריאל יש 21 נשים לעומת 162 גברים, בבר אילן 23 לעומת 109 גברים, במרכז הבינתחומי בהרצליה מכהנות בחבר הנאמנים 4 נשים לעומת 15 גברים, ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים מכהנת אישה אחת לעומת 10 גברים. לעומתם, המכללה האקדמית גורדון שומרת על שוויון בין גברים לנשים בחבר הנאמנים, וכך גם המכללה האקדמית לחברה ואומנויות.

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סויד, התייחסה לנתונים: "חזון הרשות הינה אקדמיה שוויונית. אני רוצה לראות חמישים אחוז נשים בין נשיאי ונשיאות האוניברסיטאות ולאורך כל התפקידים הנמצאים בראשות הפירמידה. מהממצאים עולה תמונה המעידה כי המוסדות האקדמיים ברובם המוחלט טרם הפנימו את עקרונות השוויון ואני מקווה כי מעתה המציאות תשתנה".