ערעור על זיכוי מוטי חסין: "אשמתו הוכחה"

פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (א') לבית המשפט העליון ערעור על זיכויו של מוטי חסין מרצח העבריין אבי דוד. לטענתה, הכרעת הדין של הרכב השופטים המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת נורית אחיטוב, כללה טעויות שהובילו למסקנות שגויות. המדינה טוענת ש"מכלול הראיות הנסיבתיות מוכיח מעבר לספק סביר את אשמתם של השלושה". בנוסף לערעור הוגשה בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ לחסין ויתר הנאשמים שזוכו.

הערעור נוגע גם לזיכויים של שלמה ואופיר ניאמצ'יק מאותה פרשה ומעבירות נוספות. את הודעת הערעור הגישו המשנה לפרקליט המדינה, אלי אברבנאל, ועורכי הדין שאול כהן וסיוון רוסו מהמחלקה הפלילית בפרקליטות.

הפרקליטות טוענת שהמחוזי דילג על שלב קביעת העובדות ובחן בהכרעת הדין כל ראיה נסיבתית בנפרד ובזיקה ישירה לשאלה אם היא מערבת את המשיבים בביצוע העבירות שיוחסו להם: "המדינה סבורה כי בחינה כוללת של ממצאי העובדה שהוכחו על ידה - רובם בהיעדר מחלוקת של ממש בין הצדדים - מערבת באופן ברור את המשיבים בביצוע העבירות שיוחסו להם. מדובר בצירוף יוצא דופן ונדיר של עובדות, שהצטברותן זו לזו אינה יכולה להתרחש באופן אקראי, זולת אם מניחים כי המשיבים היו מעורבים בביצוע העבירות שיוחסו להם. מדובר בתצריף נסיבות יוצא דופן בחריגותו שאינו מותיר ספק של ממש בדבר הנחה מפלילה זו". 

בערעור צוין כי הנאשמים שמרו בחקירתם על זכות השתיקה וסירבו להשיב אף לשאלות פשוטות ובלתי מפלילות במהותן. בנוסף, הם נמנעו ממתן תשובה לאישום, ולפיכך הגרסה שמסרו על דוכן העדים היא גרסה כבושה, אולם עובדה זו לא קיבלה כל ביטוי בהכרעת הדין.

משפטו של חסין, שנחשב ליורש של יצחק אברג'יל בראש ארגון הפשיעה, היה אחד מתיקי הפשיעה המאורגנת המסקרנים ביותר בישראל בשנים האחרונות. בחודש שעבר הוא זוכה מרצח דוד באוקטובר 2011 כחלק ממאבקים בין משפחות פשע באזור המרכז. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט על הזיכוי בשל חוסר ראיות.

מוטי חסין, אחרי הזיכוי במחוזי בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

השופט רענן בן יוסף, שכתב את הכרעת הדין, ביקר את התביעה ש"בסיכומיה חרגה מהכללים המשפטיים ונתנה אמירות כלליות שלא במקומן". הוא ביקר גם את סיכומי ההגנה שמתחו ביקורת חריפה נגד התובע וכללו שרשרת טיעונים פסולים. לדבריו, "דעתי אינה נוחה מהתנהלות התביעה".

המשפט התבסס על ראיות נסיבתיות בלבד שהושגו בחקירה של ימ"ר תל אביב: מחקרי תקשורת לגבי טלפונים מבצעיים וניידים שנרכשו לכאורה על ידי הנאשמים,

ותיעוד מצלמות אבטחה. לא הייתה עדות של אדם שקשרה את חסין לעבירה, לא ראיות חפציות כגון DNA, לא האזנות סתר או דו"חות עיכוב.

השופטים מתחו ביקורת על כך שעדי ראייה לא נחקרו, קלטות חקירה אבדו או נמחקו, ובאופן כללי מדובר היה, כלשונם, ב"תיק מט ליפול" בעל ראיות חלשות.

"אין אני יכול לומר אם אני רואה גדר, או כותל של בית או של בית כנסת, מסגד או כנסייה", כתב השופט בן יוסף. "אני רואה עלה ואיני יכול לומר אם מאחוריו עומד עץ, שיח או ירק. אני רואה פיסה כחולה ואין ביכולתי לקבוע אם עסקינן בשמים, בשלולית, אגם כינרת או האוקיינוס השקט. לחוסר בראיות יש להוסיף את היעדר המניע של מי מהנאשמים לפגוע במנוח, ואף מחדלי חקירה בלתי מוסברים".