סוכרת נעורים: תאי בטא מתעוררים לחיים

ישראל היא נושאת דגל בתחום מחקר הסוכרת, ומובילה את מיטב החוקרים בתחום. פרופ' יובל דור, חוקר של האוניברסיטה העברית, מקווה לפצח את מנגנון הייצור של תאי הביתא, ולמצוא מרפא שיהפוך את העולם לנזקי מסוכרת נעורים.

עוד על סוכרת נעורים:

• ב-12 שנה: עלייה של 45% בחולי סוכרת נעורים
• משפחה מתוקה: התמודדות עם סוכרת נעורים
• פריצת דרך ישראלית: השתלת תאי לבלב שמרפאת סוכרת
  

סוכרת נעורים היא מחלה המעסיקה את החוקרים המדעיים מזה זמן רב. שאלות בדבר הסיבות למחלה ואיפיון החולים בה, וחשוב מכך- מחקרים רבים השואפים להקל על חיי החולים או להוביל למציאת מרפא למחלה, מתקיימים בכל העולם. ישראל היא מעין מעצמת סוכרת נעורים, כשחוקרים רבים בוחרים לעסוק בשאלות המרתקות ולחקור את המחלה הזו.

בודקים איך המחלה מתפתחת

המחקר שלי ושל עמיתי מתחקה אחר תאי הבטא הנפגעים אצל חולי סוכרת נעורים. המחקר במעבדתנו עוסק בשאלות בסיסיות של ביולוגיה התפתחותית, בדגש על הניסיון להבין מה קובע את גודלם של איברים בגוף. אנו עובדים בשיתוף פעולה קרוב עם מספר קבוצות מחקר מובילות מהארץ ומחו"ל, ומתמקדים במחקר של הלבלב ובאופן ספציפי בתאי ביתא מייצרי אינסולין המאורגנים באיי לנגרהנס.

אלה התאים שנפגעים בסוכרת מסוג 1 (סוכרת אוטואימונית) וגם בסוכרת מסוג 2, והתקווה היא כי פיתוח שיטות להגדלת המספר של תאי הביתא בגוף יוכל להוות בסיס בעתיד ל”תרפיה רגנרטיבית” לסוכרת.

מחקרנו המוקדם בתחום עסק בנושא המקור לתאי ביתא חדשים. באמצעות שימוש בעכברים טרנסגניים (מהונדסים גנטית) הצלחנו להראות כי בחיים הבוגרים, תאי ביתא חדשים נוצרים באמצעות חלוקה פשוטה של תאי ביתא קיימים (ולא, כפי שסברו, באמצעות התמיינות של תאי גזע).

מנגנון דומה פועל ככל הנראה גם בבני אדם. הצלחנו להראות כי למרות שתאי ביתא מתחלקים לעתים נדירות, לתהליך זה יש חשיבות רבה. למעשה, בעקבות הרס של רוב תאי הביתא בעכבר והתפתחות של סוכרת, עולה קצב החלוקה של תאי ביתא הנותרים עד להחלמה של העכברים וחזרה למספר המקורי של תאי ביתא.

לנצל את תאי הביתא לריפוי המחלה

ממצאים אלה הביאו להכרה כי לתאי ביתא יש פוטנציאל משמעותי, שניתן לניצול לצורך ריפוי סוכרת. מכאן עלתה באופן טבעי השאלה הבאה במחקר, בה עסקנו במהלך השנים האחרונות: מהו המנגנון המולקולרי הקובע מתי מתחלקים תאי ביתא? הבנה מעמיקה של מנגנון זה תוכל אולי להביא לפיתוח גישות להגברת קצב החלוקה של תאי ביתא בחולי סוכרת.

מחקר זה, שבוצע בשיתוף פעולה עם פרופ' בן גלזר מהמרכז הרפואי הדסה, הביא לתובנה פשוטה: רמת הסוכר בדם, הבאה לידי ביטוי בקצב הפירוק של גלוקוז בתוך תאי ביתא, היא הגורם המרכזי בבקרה על קצב החלוקה של תאי ביתא. ניתן לומר כי ככל שתאי הביתא נדרשים לעבוד קשה יותר, כך הם נוטים יותר להתחלק.

בתוך תאי ביתא, קצב פירוק הגלוקוז נשלט על ידי אנזים יחיד, גלוקוקינאז. התגלית מצביעה לכן על אנזים זה כמטרה לפיתוח תרופות שיגבירו את קצב היצירה של תאי ביתא בחולי סוכרת. למעשה, תרופות המפעילות את גלוקוקינאז באופן ספציפי נמצאות כבר בפיתוח קליני, כך שניתן לחשוב על שימוש בתרופות כאלה לצורך "תרפיה רגנרטיבית" בסוכרת.

האם הגלוקוז עלול להיות רעיל לתאי ביתא?

חשוב להבין עם זאת, כי נדרש עוד מחקר בסיסי רב שנים לפני שניתן יהיה לתרגם את הממצאים לגישה טיפולית. כך למשל, נצטרך לענות על השאלה האם בחולי סוכרת נעורים ותיקים נותר מספר מספיק של תאי ביתא כדי לאפשר רגנרציה משמעותית. כמו כן, ידוע מזה שנים כי גלוקוז עשוי להיות גם רעיל לתאי ביתא ואף לגרום למותם. אנו מפענחים כעת את המסלולים המולקולריים הקובעים מתי גלוקוז יגרום לחלוקה של תאי ביתא ומתי יגרום לפגיעה בתאים.

לאחרונה גילינו היבט חשוב ברעילות של גלוקוז כלפי תאי ביתא: העובדה שהוא גורם לשברים דו חוטיים בדנ״א. המשמעות של ממצא דרמטי זה עדיין אינה ברורה די צרכה. לבסוף, במקרה של סוכרת נעורים המאופיינת בתקיפה אוטואימונית של תאי ביתא, תרופות מעודדות חלוקת תאי ביתא יינתנו כמובן בשילוב עם טיפולים אנטי-אוטואימוניים, שימנעו במקביל את ההתקפה העצמית של הגוף על תאי הביתא.

בשנה האחרונה פתחנו במעבדה חזית נוספת במחקר הסוכרת: אנו מפתחים שיטה לזיהוי של תמותת תאי ביתא המבוססת על בדיקת דם. או מקווים כי בעזרת בדיקה זו נצליח לזהות את הארועים הראשונים בתהליך התקיפה האוטואימונית, וכך אולי לאפשר בעתיד התערבות תרופתית בשלב מוקדם, טרם פריצת המחלה וטרם אבדן רוב תאי הביתא.

פרופ' יובל דור – מנהל המחקר, המחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

פרופ' בן גלזר –שותף למחקר, מנהל השירות האנדוקריני במרכז הרפואי הדסה