מה אברהם אבינו יכול ללמד אותנו על שינויים?

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (בראשית יב, 1)

מדוע אלוקים פונה אל אברהם ומפרט דווקא את הסדר הזה של היציאה? קודם "מֵאַרְצְךָ", ורק לאחר מכן "מִבֵּית אַבִיךָ?" הלוא אדם הבוחר לעזוב מוכרח לצאת קודם מבית אביו, ורק אחר כך ממולדתו ומארצו!

• טורים נוספים במדור פרשת השבוע הכלכלית
  

המלבי"ם מלמד כי קיים הבדל בין היציאה הפיזית ליציאה הרגשית, שכן קל יותר לאדם לשכוח את ארצו מאשר את מולדתו, ומובן שאת מולדתו קל לו יותר לשכוח מאשר את בית אביו. גם האלוקים יודע כי הפרידה הרגשית של אברהם מבית אביו תהיה מורכבת יותר מיציאתו הפיזית משם, ולכן שינה את סדר הכתוב. 

(צילום: shutterstock)

לעתים, ההסתגלות לשינויים מורכבת ומצריכה דרכי התמודדות שונות לכל אדם ואדם. גם כשאנו בוחרים לעשות שינוי מרצון, ייתכן שיידרש לנו זמן להסתגל אליו מבחינה רגשית - כל שכן אם השינוי נכפה עלינו. הבוחר לחולל שינוי בחייו עשוי לחוות ערבוביה של רגשות המורכבת מהתרגשות לקראת החדש ועצב הפרידה מן הישן. מי שנאלץ לחולל שינוי בעל כורחו ייתכן שיצטרך לאפשר לעצמו קצת זמן לעבד את רגשותיו, ואולי אפילו תקופה של ריק על מנת שיוכל לצעוד בבטחה אל עבר החדש.

"זבנג וגמרנו" לא יעבוד

גם בספר שמות בו מתואר המעבר של בני ישראל מהמדבר לחיים חדשים בארץ ישראל, ישנה התייחסות לצורך במעבר איטי על מנת להקל על ההסתגלות לשינוי:

לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאַרֶץ: (שמות כג, 30-29)

אלוקים מודיע כי המעבר מחיי נוודות במדבר לחיים של שליטי הארץ יהיה איטי, וכי השינוי יארך זמן. רש"י מסביר: "שממה - ריקנית מבני אדם, לפי שאתם מעט ואין בכם כדי למלאות אותה". אלוקים לא מגרש את יושבי הארץ מיד, שכן אז תהיה שממה: הארץ תהיה ריקה מיושביה ולבני ישראל יידרש זמן למלא אותה.

שינויים מהותיים בחיינו צריכים להיעשות בזמן הנכון תוך עשייה מושכלת ומתוכננת על מנת שיוטמעו כדרך חיים ויישמרו לאורך זמן. שינויים מהירים, בסגנון "זבנג וגמרנו", לרוב אינם מוכיחים את עצמם. על השינויים להיעשות באופן שאדם לא ירגיש ריקנות. כדאי לשמור על אורח החיים הישן ועל העשיות המוּכּרות, ולצדם להוסיף נדבכים חדשים, מְעַט מְעַט. הדרך ההדרגתית היא כנראה הנוחה יותר להסתגלות לשינויים.

גם קין למד להסתגל לשינויים 

ויֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ: (בראשית ד, 17)

קין, שהיה עובד אדמה ונתקללה פרנסתו כעונש על הריגת אחיו, הסתגל למצב שנוצר, ובהמשך דרכו אנו רואים שמצא לו עיסוק אחר: בניין עיר בעבור בני משפחתו. לו היה קין ממשיך להתעקש על עבודת האדמה, ניתן לשער שהוא ובני משפחתו היו סובלים סבל רב.

אנו, החיים במאה ה-21 הרוויה בתמורות משמעותיות המשפיעות על כלכלת הכלל והפרט, מוזמנים לעצור מדי פעם לחשיבה האם אנו במקום הנכון והרצוי לנו והאם הגיע הזמן להתחיל להיערך לשינויים.

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע