להיות מאמן בית"ר
אלפי אוהדים שמחבקים אבל יכולים להתהפך ברגע, שיחות טלפון, שימוש ברשתות החברתיות, איומים וקללות. מאמנים שעבדו בעבר בבית"ר ירושלים מספרים על מועדון שהלחץ בו בשנה אחת שווה לחמש עונות בכל מועדון אחר. עוד זווית לפרשת מנחם קורצקי
לא קל לאמן בליגת העל, קשה לאמן קבוצות תחתית שנאבקות נגד הירידה, או להבדיל כאלו שנאבקות על האליפות. אבל הכי קשה לאמן את בית"ר ירושלים.
עוד על פרשת קורצקי:
- קורצקי חייב ללכת / טור
- האזינו: קורצקי מקלל ומאיים על אוהד
- טביב: "קורצקי מבין את הטעות שלו"
- "סלחתי לקורצקי" / האוהד מדבר
הרבה מאמנים כבר אמרו, שמבחינת לחץ עונה אחת בבית"ר זה כמו לאמן חמש עונות במועדון אחר. הלחץ אדיר מכל הכיוונים, בעלים, תקשורת ובעיקר אוהדים.
תזכורת מהעבר: כשאלי גוטמן עמד על הקווים בטדי הקבוצה הייתה במקום הראשון, זרקו עליו חפצים וגרשו אותו מהמועדון כי בית"ר ניצחה רק 0:1. אלי אוחנה היה סמל ענק, אבל האוהדים ישבו לו על הראש מאחורי הספסל ולא הפסיקו לקלל. גם ליוסי מזרחי ואורי מלמיליאן, עוד שני סמלים ענקיים, לא עשו הנחות. אלי כהן (השריף) ואפילו דרור קשטן הביאו תארים וחטפו מכל הכיוונים. לואיס פרננדז לא התאפק וזרק סוכריה לעבר היציע, אוסבלדו ארדילס הלך הביתה אחרי כמה מחזורים. בעונה שעברה אלי כהן (שבא מעכו) חטף מהקהל ופוטר, וכשרוני לוי לא ניצח האוהדים הסבירו לו בדיוק מה הם חושבים עליו.
לבית"ר יש אוהדים מהאקדמיה, רופאים ופרופסורים, המון אוהדים ממעמד הביניים וגם אנשים מרקע סוציו אקונומי נמוך, שעובדים קשה למחייתם וחלק גדול מהמשכורת שלהם מוקדש לקבוצה האהודה. לבית"ר יש אוהדים בפריפריה, בעיירות פיתוח בצפון ובדרום. משם מגיע גם הצעיר שהתעמת עם מנחם קורצקי וגרם לו לאבד את העשתונות. אבל יש עוד רבים כמוהו, שלא אחת אומרים לאנשי המועדון מה הם חושבים. הנגישות היום גבוהה, הרשתות החברתיות מאפשרות כמעט לכל אחד להתבטא, ולא תמיד קל לקרוא ולשמוע מה אומרים וחושבים עליך.
דוגמא לשימוש ברשתות החברתיות אפשר למצוא גם במהלך השיחה בין קורצקי לאוהד, שמפנה את המאמן לסטטוס שהעלה שחקן הקבוצה, הבלם טל כחילה, בפייסבוק, וציטט מתוך כתבה במקומון ירושלים :"אף אחד לא מבין אין ייתכן שכחילה גילה רק כשהגיע לאצטדיון המושבה שהוא לא מתלבש ואפילו לא יושב על הספסל. כחילה הגיע למושבה אחרי יכולת לא רעה שהציג בשני משחקי האימון מול רמת השרון ובאר שבע. ורק כשהגיע ללוקר הבין שאין לו בגדים. יש מי שישחקו גם אם יציגו יכולת דלה וכאלה שלא יראו דשא גם אם יתהפך העולם".
אלי טביב אמר בקיץ, שאם ברק בכר הצליח בקריית-שמונה, אין סיבה שקורצקי לא יצליח בבית"ר. רק שטביב שכח כנראה שאי אפשר להשוות בין סיר הלחץ של בית"ר למה שקורה בקריית שמונה.
הקהל גדול וססגוני, חלקו מאוד תובעני וכולל את "לה פמיליה", ארגון המונה אלפי אוהדים שהמשטרה ניסתה למוטט, ללא הצלחה. האוהדים האלה מאוד מיליטנטיים, הם יכולים להיות הכי נחמדים ותומכים, אבל החיבוק שלהם יכול להפוך מהר מאוד למחאה, שנאה ואלימות. הם סילקו את ארקדי גאידמק, אחריו את איציק קורנפיין ואם ההתנהלות של טביב לא תמצא חן בעיניהם, הם ינסו לסלק גם אותו. יש אוהדים של בית"ר שחושבים שהם מבינים לא פחות מהמאמנים, לחלקם אגב יש לא אחת גם ביקורת עניינית. אבל יש הרבה שאומרים מה הם חושבים בצעקות, קללות ואיומים. כמו במקרה של קורצקי, הם מתקשרים למאמן, לשחקנים ולחברי הנהלה.
מאמן שהדריך בעבר בבית"ר מסביר: "בתקופות טובות ובעיקר פחות טובות התקשרו אלי אלפים. אם כבר הייתי עונה, לא נגררתי לשיחות ארוכות. אני משתדל לקצר בלי להגיע לשום קללות ואיומים. יש לי עד היום בנייד עשרות הודעות, אלוהים ישמור מה כתוב שם. לא פתחתי אותם עד היום. למספרים לא מזוהים בכלל לא עניתי. אני מתפלא איך האוהד הזה משך את קורצקי בלשון".
קורצקי הוכיח בינתיים שהוא מאמן שיודע להכין קבוצות, לבחור שחקנים ולהביא תוצאות. אבל מצד שני, הוא חסר ניסיון בהתמודדות עם מצבי לחץ בקבוצה גדולה ולחוצה כמו בית"ר ירושלים. פרשת הקלטת הוכיחה את זה. לפחות הוא פעל נכון כשמיהר להתנצל.
לפנייה לכתב/ת 
