מחקר: סקס בין גברים מעלה סיכון לסרטן ערמונית
מחקר שנערך באוניברסיטת מונטריאול וכלל 3,200 נבדקים מצא כי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רבים נמצאים בסיכון גבוה במאות אחוזים ללקות בסרטן הערמונית. ההשערה: ייתכן שהסקס האנאלי פוגע בבלוטת הערמונית. מנגד, הטרוסקסואלים שקיימו יחסי מין עם נשים רבות היו בסיכון מופחת בשליש ללקות באותו סרטן מגברים שקיימו יחסי מין עם מעט נשים
יחסי מין הומוסקסואליים מעלים את הסיכון לסרטן הערמונית : חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול מצאו שכיחות גבוהה של המחלה, במאות אחוזים יותר, אצל גברים שקיימו יחסי מין עם פרטנרים מרובים ממין זכר.
מנגד, גברים הטרוסקסואלים שקיימו יחסי מין עם יותר מ-20 נשים נמצאו בסיכון מופחת ללקות במחלה. המחקר פורסם בכתב העת לאפידמיולוגיית סרטן.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
חדשות בריאות נוספות:
מחקר אמריקני: טבעונות פוגעת בפוריות הגבר
2014: פחות מיטות אשפוז ביחס לאוכלוסייה
אין שקט: שוב סכסוך עבודה בין הרופאים להנהלת הדסה
הסיכון עולה ב-500%
במחקר נבדקו 3,200 גברים בין השנים 2005 ל-2009. מהנתונים עולה כי גברים שקיימו יחסי מין עם מעל 20 נשים היו כאמור בסיכון מופחת ללקות בסרטן הערמונית ב-33% לפחות, ונמצאו בסיכון מופחת ב-19% ללקות בצורה האלימה של הסרטן הזה.
מנגד, נמצא סיכון מוגבר למחלה בקרב גברים הומוסקסואלים: אלה ששכבו עם 20 גברים ויותר הכפילו את הסיכון שלהם ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לגברים שמעולם לא קיימו יחסי מין עם גברים.
הסיכון של גברים הומוסקסואלים ששכבו עם גברים רבים ללקות בצורה הפחות אגרסיבית של סרטן הערמונית עלה ב-500% בהשוואה לגברים שהיו בעלי פרטנר גברי אחד.
מדוע הסיכון גבוה בקרב הומוסקסואלים? הסיבה עדיין אינה ברורה לחוקרים, אולם הם משערים כי ייתכן שהסקס האנאלי גורם לפגיעה בבלוטת הערמונית ומכאן לסיכון המוגבר לסרטן.
השערה נוספת היא שריבוי הפרטנרים אצל גברים מעלה את הסיכון גם להדבקה במחלות מין - ומכאן מעלה גם את הסיכון לסרטן.
באשר לזוגות הטרוסקסואלים, מציינים החוקרים כי מחקרים קודמים כבר הראו שריבוי פליטות זרע במהלך חייו של גבר מקטין את הסיכון למחלה, זאת בשל הפחתה בריכוז חומרים דמויי קריסטלים קרצינוגניים בנוזל הערמונית.
סרטן הערמונית: אחד מכל 9
בישראל לוקים מעל 22 אלף גברים בסרטן הערמונית, ואחד מכל תשעה גברים יחלה במחלה במהלך חייו. שכיחות סרטן הערמונית עלתה בקרב יהודים וערבים באופן מתון עד סוף שנות ה-80, אך מתחילת שנות ה-90, המועד שבו הפכה בדיקת הדם PSA לאבחון מוקדם של הסרטן זמינה בישראל, ניכרת עלייה תלולה בתחלואה בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה.
הגורמים לסרטן הערמונית אינם ידועים במלואם. עם זאת, נמצא כי גברים שיש להם בני משפחה קרובים (אב, אח או דוד) שלקו במחלה, סביר יותר שיפתחו סרטן בערמונית. דבר זה עשוי להצביע על מרכיב תורשתי. גם תזונה לא נכונה, שתיית אלכוהול ועישון חשודים כמעלים את שכיחות המחלה, אף כי דרושים מחקרים נוספים כדי לחזק סברה הזו.
בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית הוא אינו יוצר תסמינים ואין לו כל סימן חיצוני. התסמינים מופיעים כשהגידול גדל ומפעיל לחץ על צינור השופכה, לעתים שנים לאחר היווצרות הגידול עצמו.
במקרים רבים, גברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית הנובעת מגורמים שאינם סרטניים. להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית ולגידול ממאיר בבלוטה תסמינים זהים, ביניהם קושי וכאב במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן (בעיקר בשעות הלילה), דם בשתן ודם בנוזל הזרע. כמו כן, תיתכן פגיעה בתפקוד המיני. במקרה של סרטן ערמונית מתקדם ששלח גרורות אל העצמות, ייתכנו כאבי עצמות ושרירים.
כיום לא מומלצות בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים, כיוון שלא הוכח שהבדיקות מקטינות את התמותה מהמחלה. עם זאת, לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון מומלצות בדיקות לאבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה. לאוכלוסייה בסיכון גבוה מומלץ לערוך בדיקות PSA לגילוי חלבון המיוצר בתאים של בלוטת הערמונית ונמצא בדם, בדיקה רקטלית ואולטרסאונד.
רוב גידולי הסרטן מסוג הערמונית מתקדם מקומי ניתנים לשליטה לאורך זמן באמצעות טיפול הורמונלי, טיפול בקרינה לערמונית ולאזור הסובב אותה, או שילוב של שני הטיפולים. חלק מסוגי הסרטן ניתנים להשמדה או לריפוי מלא.
בקרב גברים מזדקנים, שאינם סובלים מתסמינים הקשורים לסרטן, או בגברים הסובלים מבעיות רפואיות אחרות, מומלץ לפעמים לטפל רק בתסמינים שהופיעו ולהמשיך במעקב שגרתי. הסיבה לכך היא שקצב התפתחות הסרטן עשוי להיות כה איטי, עד שאין טעם להסתכן בתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול.
לפנייה לכתב/ת 
