דו"ח המבקר: כך המדינה מפסידה עשרות מיליארדי שקלים להון השחור
מבקר המדינה קובע כי כל עוד לא יורו לרשות המסים לפעול בנחרצות רבה יותר נגד מעלימי המס, המדינה תמשיך להפסיד מיליארדים. בינתיים, הקים משרד האוצר "מלשינון", אך לא תיאם כראוי את המהלך עם מס הכנסה, והמידע הלך לאיבוד. ליקויים גם בשיתוף הפעולה בין רשות המסים למשטרה
50 מיליארד שקל בשנה?
מה היקף ההון השחור שנובע מהעלמות מס? ברשות המסים העריכו כי בפעילות הכלכלית שאינה מדווחת קיים פוטנציאל מס של עד כ-50 מיליארד שקלים בשנה. לפי הערכות אחרות של הרשות, הפוטנציאל עומד על 10 מיליארד שקלים בלבד. במחקר שנעשה במדינות החברות ב-OECD דורגה ישראל במקום ה-20 מתוך 25 בכל הנוגע לשיעור ההון השחור. הסכום לפי המחקר הוא בין 30 ל-45 מיליארד שקל בשנה.
בפברואר 2013 השיק משרד האוצר מסע פרסום להגברת המודעות לתשלום מס אמת. לצורך כך הקים מוקד מיוחד המכונה "קו הצדק", אליו ניתן לפנות כדי למסור מידע על עבירות מסים, תוך הבטחת סודיות מלאה.
מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בפעילות המוקד, שאליו הגיעו עשרות אלפי פניות בחודשים הראשונים לפעילותו. המבקר מצא כי חלק מפקידי השומה ומנהלי היחידות ברשות שמעו על "קו הצדק" רק מפרסומים בתקשורת ולכן נוצרו עיכובים בהעברת המידע ממטה המודיעין של מס הכנסה ליחידות ברשות. בנוסף, האחריות לקבלת המידע הוטלה על יחידת מטה המודיעין של מס הכנסה, ללא שיתוף אנשי המודיעין של מס ערך מוסף ויחידה זו לא פעלה להעביר את המידע ליחידות של המע"מ.
כדי לקלוט את המידע הרב שהצטבר גייסה רשות המסים סטודנטים, אך לא הכשירה אותם לתפקיד. בשל כך הטיפול במידע שנמסר היה לקוי. כמו כן, לעובדים אלה לא היה הסיווג הביטחוני הנדרש לעובדי מודיעין הנחשפים למידע רגיש.
רק אחוז מהפניות נקלט
ומה קרה בפועל? בחודשים פברואר עד ספטמבר 2013 התקבלו במוקד "קו הצדק" כ-20 אלף ידיעות מודיעיניות, אולם בשל מחסור במשאבים נקלטו ביחידות המודיעין האזוריות רק 8,700 ידיעות ומהן העשירו רכזי המודיעין את בסיס המידע בכזה הנוגע לכ-250 מקרים בלבד - כלומר קצת יותר מאחוז מסך הפניות הכולל.
ליקויים נמצאו גם בהעברת גמול למודיעים על עבירות מס. המבקר העיר כי מוסרי מידע הם מקור חשוב להשגת מידע על עבירות מס, וחלקם דורשים מהרשויות גמול כספי. אולם, לדברי המבקר, נמצא שבנהלים למתן גמול כספי למודיעים יש כמה בעיות שעלולות לפגוע בתמריץ למסירת המידע.
רשות המסים והמשטרה: שת"פ לקוי
ההון השחור שמקורו בפשיעה מאורגנת בישראל נאמד במיליארדי שקלים וגורם נזקים עצומים למשק ולחברה. ב-2003 החליטה הממשלה להציב את המאבק בארגוני הפשיעה בראש סדר העדיפויות הלאומי. ב-2006 חזרה הממשלה על ההחלטה לחזק את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים. בספטמבר 2009 סוכם כי רשות המסים והמשטרה יצאו למבצע משותף כחלק מהמאבק בפשיעה המאורגנת.
במהלך המבצע הרשות הייתה אמורה להוציא ל-400 עבריינים דרישות להגשת דו"חות שנתיים והצהרות הון. בינואר 2010 החל המבצע בפועל. המבקר מצא ליקויים בשיתוף הפעולה בין רשות המסים למשטרה. נמצא כי שני הגופים לא הגדירו את דרך שיתוף הפעולה המודיעיני ביניהן. הרשות לא ציינה לפני תחילת המבצע אילו פריטי מידע דרושים לה מהמשטרה לשם גיבוש שומות בהליכים אזרחיים ולא ביקשה לעיין במידע הרלוונטי הקיים במשטרה על העבריינים לפני שהחל המבצע.
כמו כן, המשטרה והרשות לא בחנו את הבעיות הכרוכות בחשיפת המידע המודיעיני המשטרתי הנחוץ לגיבוש שומות והפעלת אמצעי אכיפה בהליכים אזרחיים ובהליכים פליליים שמנהלת הרשות מול הנישומים.
לפני המבצע הגישה המשטרה לרשות המסים בקשה לקבל מידע חסוי ממחשבי הרשות על 400 עבריינים ללא צורך חקירתי מוכח. במסגרת בקשתה, המשטרה לא העבירה לרשות מידע מודיעיני הקושר את רשימת העבריינים לעברות המיוחסות להם, כמתחייב בהליך קבלת ההיתר לגילוי המידע. כמו כן, לאחר תחילת המבצע לא העבירה המשטרה מידע לרשות לשם ניהול הליכי חקירה ואכיפה נגד העבריינים, למרות בקשות חוזרות של הרשות לקבלת המידע.
עוד נמצא כי מוקד המידע המשולב של המשטרה ורשות המסים לא היה שותף במבצע ולא הכין סקירות מודיעיניות על אודות העבריינים שנכללו במבצע. למעשה, הרשות צמצמה את הרשימה ל-297 עבריינים בלבד, עקב קשיים בארגון כוח אדם לתחילת המבצע.
הטיפול הפלילי של יחידת יהלום בתיקי העבריינים שנכללו במבצע היה קצר, מרבית התיקים נסגרו לאחר חקירה אחת של העבריינים ועל כ-15 עבריינים הוטלו קנסות בגובה של 980 שקלים. במקרים אחרים סגרה יחידת יהלום את התיקים ללא הטלת סנקציות.
המבקר העיר כי המבצע לא צלח בשל תכנון לקוי מאוד של רשות המסים והמשטרה, אי שיתוף פעולה מודיעיני מצד המשטרה ופעילות לקויה של הרשות במישור האזרחי והחקירתי.
יחידות החקירה: יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל
בנוסף בדק המבקר גם את פעילות יחידות החקירה של רשות המסים בנוגע למיסוי הכנסות שלא דווחו ואת הטיפול האזרחי שנעשה בעקבות החקירות.
בביקורת נמצאות ליקויים רבים. בין היתר נמצא כי העברת מידע על חשדות לכאורה על העלמת הכנסות ממשרדי השומה האזוריים, המטפלים בשומות במישור האזרחי-מינהלי, מתבצעת בהיקף קטן מהנדרש ורוב תיקי החקירות נפתחו בעקבות מידע ממקורות אחרים.
עוד עולה מהדו"ח כי יחידות החקירות במס הכנסה אינן מעבירות את ממצאי החקירות שלהן למשרדי מע"מ האזוריים. גם יחידת החקירות של מע"מ אינן מעבירות את ממצאי החקירות שלהן למשרדי השומה האזוריים.
הבירוקרטיה מכבידה על החקירה
לגבי תמריץ שלילי לטיפול בחשדות פליליים נמצא כי הנוהל החדש הציף טענות של מנהלים במע"מ בפני צוות הביקורת. לטענתם, מבקרי החשבונות יעדיפו לסיים במישור האזרחי טיפול בתיק שעולים ממנו חשדות להפרת הוראות החוק, כיוון שהטיפול הפלילי כרוך בקבלת אישור והנחיות מיחידות החקירות דבר הגורם להכבדה נוספת על עבודתם השוטפת.
המבקר מצא גם כי משנת 2010 ועד 2013 סיימה הפרקליטות במע"מ את הטיפול ב-110 מ-183 תיקי החקר של מס הכנסה וב-209 מ-339 תיקי החקר של המכס ומע"מ. כתוצאה מעיכובים בהגשת כתבי אישום קיים קושי לסיים את הטיפול בתיקים אלה ולגבות את המס המתחייב בגינם. ואילו במקרים שבהם המירו נישומים את האישום הפלילי בכופר ולא עמדו בהסדר הכופר, לא הצליחה הרשות לגבות מהם את סכום הכופר או לנקוט נגדם אמצעי אכיפה לצורך גביית חובם.
לדברי המבקר, החלטת הממשלה בדבר המאבק בפשיעה המאורגנת כללה את רשות המסים כשותפה למאבק בפשיעה. אולם, הממצאים בדו"ח מראים כי רשות המסים פועלת בתחום זה באופן חלקי ומטפלת רק במספר מצומצם של תיקים במסגרת ארגוני הפשיעה.
חשבוניות פיקטיביות: מיליארדי שקלים הולכים לאיבוד
השימוש והסחר בחשבוניות פיקטיביות והשמטת ההכנסות הנובעות מכך גורמים לאוצר המדינה נזק של מיליארדי שקלים בשנה. אבל ממצאי הביקורת מצביעים על כך שרשות המסים לא נערכה באופן המיטבי להוצאת חובת הדיווח בנוגע לחשבוניות פיקטביות מן הכוח אל הפועל במלואה ולהקמת מערכת ממחושבת לטיפול בחריגות שעולות מהדיווחים.
המבקר העיר כי על משרד האוצר ובכלל זה רשות המסים להכיר בכך שמערכת הדיווח המפורט בעלת חשיבות מהמעלה הראשונה להתמודדות עם עברייני המס ולהגדלת הכנסות המדינה במדינה ניכרת. המבקר הוסיף כי יש לשקול להקצות לה משאבים בהתאם. "מצופה מן הרשות להשתמש במאגר המצוי במערכת כדי להביא להקטנת תופעת ההשתמטות ממסים, וממילא להגברת השוויון בנטל של ציבור משלמי המסים", כתב המבקר.
הוא הוסיף כי בכל עת שהמדינה שוקלת להעלות את שיעורי המס, עליה להביא במכלול השיקולים את האפשרות להטיל על הרשות לפעול בנחרצות רבה יותר נגד מי שאינם נושאים בנטל המס כחוק ולגבות מהם את הסכומים הנדרשים ומסגרת זאת יש חשיבות מהותית לתפעול מיטבי של מערכת הדיווח המפורט.
לפנייה לכתב/ת 
