התלמיד יפוצה 11 שנים אחרי הקטטה בביה"ס

ב-2003 נקלע נער לעימות בין שני תלמידים אחרים בתיכון בת"א ונפגע בברכו. רק כעת נקבע שמשרד החינוך, העירייה והמכה ישלמו 283 אלף שקל

עו"ד רן שקדפורסם: 29.10.14 , 18:37

11 שנה אחרי שנפצע בקטטה בבית הספר יקבל התלמיד לשעבר את הפיצוי המגיע לו: נער שנקלע ב-2003 לעימות בבית הספר עירוני ד' בתל אביב הגיש תביעה נגד משרד החינוך, העירייה, התיכון והתלמיד שפגע בו. ההליך הסתיים רק לאחרונה, ובית המשפט השלום בתל אביב קבע שכל הנתבעים אחראים לנזקים שנגרמו לו, והם ישלמו לו כ-283 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש באוקטובר 2003. התובע שהה ליד שני נערים שהתקוטטו בעת המתנה לשיעור חינוך גופני, וספג בטעות בעיטה ברגלו. הוא נלקח לבית חולים, שם התברר שפרק את ברך ימין.

תביעה

מנהל משמרת נגח בשליח. הפיצוי: 40 אלף ש'

עו"ד אורי שאבי

תקרית אלימה בין שני עובדים במסעדה בירושלים הגיעה לבית המשפט. האחריות הוטלה הן על התוקף והן על ההנהלה, שייאלצו לשלם

מנהל משמרת נגח בשליח. הפיצוי: 40 אלף ש'

ב-2008, כשהוא כבר כבן 20, הגיש הצעיר את התביעה. הוא טען שהנהלת בית הספר כשלה בתפקידה כשהותירה קבוצה כה גדולה של תלמידים ללא כל השגחה; משרד החינוך אחראי לכשל בפיקוח והתלמיד המכה היה צריך לצפות שמעשיו יביאו לפגיעה באחרים.

הנתבעים הכחישו את קרות האירוע ונסמכו על עדויותיהם של המורה והתלמיד הפוגע, שטענו כי אינם זוכרים את האירוע או את התובע. הם הוסיפו כי בבית הספר גם לא נמצא כל תיעוד לתקרית.

התובע השיב כי עצם העובדה שהיה כשל בתיעוד האירוע אינה מעידה שלא התקיים. הוא הדגיש כי הציג ראיות המאששות את הפגיעה, בהן תיעוד ביקורו אצל האחות וקופת החולים.

הנתבעים המשיכו וטענו שגם אם האירוע התרחש, הרי שלא התרשלו כיוון שלא היו צריכים להעמיד פיקוח צמוד לתלמידים בגילאי העשרה המתקדמים. לחלופין, הם ביקשו לייחס לתובע אשם תורם.

לא משאירים תלמידים ללא פיקוח

השופט מנחם (מריו) קליין החליט לקבל את גרסת התובע בהסתמך על המסמכים הרפואיים שהציג ועל עדותו המהימנה והקוהרנטית. בפסק הדין הוא הדגיש את חובות הזהירות המוגברת וההשגחה של מוסדות החינוך כלפי התלמידים. נקבע שהיה על מנהלת בית הספר לצפות כי הותרת ילדים מלאי אנרגיות ללא פיקוח תוביל להוצאת פורקן בדרכים שליליות. לנוכח מספרם הרב של התלמידים, עצם העובדה שהיו מבוגרים יחסית אינה משנה דבר.

לדברי השופט, המנהלת הייתה צריכה למנות מחליף לדקות שבהן המורה נעדרה מהשיעור. משלא עשתה כך, הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התלמידים. השופט הסביר כי יש קשר סיבתי ישיר בין היעדר הפיקוח לנזקי התובע.

השופט קיבל את הודעת הצד השלישי שהגישה המנהלת נגד עיריית תל אביב וקבע כי כמעסיקתה של המנהלת, היא אחראית יחד עמה לכשלים. כמו כן, הוטלה אחריות על התלמיד שפגע בתובע. לגבי משרד החינוך נקבע שהיה עליו לוודא שהנחיותיו, שלפיהן בכל שיעור חייב להיות גורם חינוכי, מיושמות בפועל.

עם זאת החליט השופט לייחס לתובע גם אשם תורם, כיוון שעמד במשך דקות ארוכות ליד הקטטה מבלי לזוז. באשר לחלוקת האחריות קבע השופט כי זו תתחלק באופן כזה, שהמנהלת והעירייה יישאו במחצית הנזק, התלמיד הפוגע ב-30% ומשרד החינוך ב-20%.

נקבע שבהתאם לחלוקת האחריות, ובניכוי אשם תורם של 30%, ישלמו הנתבעים 282,800 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצוי (כ-67 אלף שקל).