תיעוד: כך נראית הטרדה מינית ברחוב
למעלה ממיליון בני אדם צפו במהלך 24 שעות בסרטון המתעד אישה שהולכת ברחובות ניו יורק וסופגת עשרות הטרדות מיניות. מי עומד מאחורי הסרטון והסערה?
סרטון של תיעוד סמוי במצלמת גו פרו וחושף הטרדות אותן עוברת אישה ברחובות ניו יורק הפך ויראלי עם כמעט 1.2 מיליון צפיות ביום אחד.
הסרטון הוא חלק מקמפיין המכונה Hollaback! - שמיוצג בישראל על ידי הדף "הכצעקתה". מטרת הפרויקט היא לשים קץ להטרדות מיניות ברחוב על רקע מיני ומגדרי באמצעות שימוש בטכנולוגיה.
ההליכה של האישה, שושנה רוברטס שמה, ארכה 10 שעות ובמסגרתה פנו אליה גברים בצורות שונות יותר מ-100 פעמים. על כך יש להוסיף עוד צורות תקשורת כמו קריצות, שריקות ובחור שפשוט הלך לצידה בשתיקה במשך דקות ארוכות.
"אני מוטרדת כשאני מחייכת וכשלא", סיפרה רוברטס, לחדשות NBC. "אין יום שאני לא חווה את זה".
רוב בליס, שצילם את הסרטון במצלמה מוסלקת בתיקו אמר כי לטעמו גברים אינם מבינים את האפקט של ההטרדה ברחוב. "הם רואים את זה כמחמאה תמימה אבל לא רואים את התמונה הכוללת".
הן אוהבות ככה לא?
"אומר לעצמו אדם, 'בסך הכל ניסיתי להיות נחמד, מה הבעיה שלהן?' והאדם הזה חושב שהוא היחיד, ושלא הגיעה לו תגובה מתעלמת או כועסת של אותה אישה", מסבירה קרן גרינבלט, יועצת משפטית בשדולת הנשים בישראל ופעילת רשת פמיניסטית.
"מה שהופך את הפעולות האלה להטרדה הוא ההקשר – העובדה שזה קורה 10 פעמים בהליכה של רבע שעה, או שזה קורה 70 פעם ביום, או שזה קורה אלפי פעמים בחיים, ובצורה מובהקת מגברים כלפי נשים. המשמעות של התופעה הזו היא שאנחנו הולכות ברחוב, רוכבות על אופניים או נוסעות באוטו ומרגישות כאילו תפקידנו במרחב הציבורי הוא לבדר, לשעשע, להיות מושא לפרובוקציות או במקרים מסויימים להיות מושפלות ממש. וזה בלי אפילו להיכנס למקרים שבהם קריאות רחוב הן מאיימות ממש ומגיעות לפסים אלימים ומפחידים. המרחב הציבורי הזה הוא לא שלנו, הוא של גברים, ואנחנו אורחות בו, אז כאורחות מותר 'לשחק איתנו' ולבדוק מה הגבולות ומה יגרום לנו לתגובה".
מה תעני למי שכותב (וכתבו) שפנייה כזו - היא בטחון עצמי "נשים אוהבות ביטחון עצמי"?
"זו תגובה לא רלוונטית, מפני שברוב המקרים הטרדות רחוב לא נועדו כדי לפלרטט או להתחיל עם אישה. האדם ששורק או זורק 'תני חיוך' או צועק 'ערב טוב לך' עם קריצה, לא מצפה שאני אעצור ואתחיל בשיחה איתו, ובטח שלא מצפה לקבל טלפון. כשגברים מנסים להתחיל עם נשים זה נראה אחרת (למרות שגם בתחום הזה יש מגוון רחב של פעולות מטרידות ופוגעניות, אבל זה לא הנושא). הנקודה היא ההבחנה בין פלירטוט לגיטימי לבין פעולה שכל מטרתה היא להוציא תגובה ולהרגיש את תחושת הכח שזה נותן להם לגרום לאישה להרגיש חוסר נוחות והשפלה".
כצעקתה
כאמור גם בישראל, הקמפיין מנסה להביא את הנושא אל סדר היום. גרינבלט אומרת שזה בהחלט דרוש. "זה חשוב להעלות את המודעות של גברים לתופעה הזו, לשנות אצלם את ההתנהגות הזו, ולעודד אותם להתערב ולסייע כשהם עדים למקרים כאלה, כי בחוויה שלי זה בהחלט ככה גם כאן. מפחיד ללכת לבד בלילה, וביום זה הרבה פעמים לא נעים. נשים מקבלות מבטים, הערות, שריקות, צפירות, עשרות פעמים ביום, וגם אם כל אחד מהמקרים בפני עצמו יכול להיחשב לא משמעותי או לא מסוכן, ההצטברות של התחושה במרחב הציבורי מעייפת".
