ואז ברחתי באמצע: הדייטים הכי מקריפים
לרגל ליל כל הקדושים, העלנו באוב את הדייטים הכי מפחידים, מקריפים ומצמררים שנאלצנו לעבור. מותר לציין שאף אחד מהבחורים לא זכה לדייט שני
הסטוקר שבדק אותי בגוגל
לפני כמה שנים פנה אלי בחור בפייסבוק ופיתח איתי שיחה מאד נעימה. מסתבר שאנחנו מגיעים מאותו תחום מקצועי כך שדיברנו בעיקר על זה. בשלב מסוים הוא רצה להיפגש לדייט, ומכיוון שהוא היה מאד נחמד הסכמתי.
עוד בנושא:
עשרה דייטים בשעה וצלצול גואל אחד
שירות חשאי והצעה לאורגיה: הדייטים הכי הזויים
באמצע בדייט הוא התחיל לזרוק לי פרטים לגבי: הוא ידע איפה עבדתי לפני עשר שנים, מה צבע האוטו שלי ואיפה ההורים שלי גרים. זה היה ממש קריפי. כמובן ששאלתי אותו מאיפה הוא יודע את כל זה, והוא סיפר בגאווה שהוא עשה עלי גוגל. חלק מהדברים שהוא ידע עלי לא מופיעים בגוגל. זה היה דייט מאד קצר (מיכל, בת 36, תל אביב).
יותר מדי מידע בשביל דייט ראשון
"בוא כלב חמוד, בוא תציל אותי מהאיש המוזר שיושב מולי. בוא, זה ישתלם לך בחתיכת טוסט יבש". חצי שעה לתוך הדייט הכי הזוי וזה כל מה שהמוח שלי היה מסוגל לייצר, בזמן שישבנו בבית קפה חביב אי-שם במרכז תל אביב.
הוא סיפר לי על הצעת הנישואין לאקסית שלו ועל האשפוז שהגיע בעקבות הסירוב שלה (מענין באמת למה?!), וכל מה שאני חשבתי עליו זה הכלב החמוד שישב ליד הזוג לידינו והסתכל לעברי מדי פעם בדאגה. רציתי שהוא יבוא להגן עלי, אבל הטוסט לא היה מספיק מושך.
את א' הכרתי דרך אתר היכרויות. הייתי אז בת 26, נטולת זוגיות מזה שלוש שנים וחיפשתי, כמו כולם, מישהו שיחמם את הצד השני של המיטה וגם אותי. החלפנו תכתובות במשך שבוע, היה נחמד, ולכן החלטנו להיפגש בשישי, אחרי משמרת עבודה שלי, ליד הכניסה לבית שלו, באותו רחוב ראשי בתל אביב ומשם לזרום לבית קפה. הוא נראה חמוד לפי התמונה, קירח כמו שאני אוהבת והיו לו נתונים מרשימים בכל הקשור ללימודים ומקצוע – זה כמובן לא אומר כלום על האישיות, כפי שלמדתי.
נפגשנו קרוב לחצות בכניסה לבנין הדירות וזרמנו לכיוון בית קפה אפלולי – רמז ראשון לנפשו הפצועה של הנ"ל. לא עברה דקה מרגע שהזמנו, והוא כבר היה עמוק בסיפור על האקסית שאיתה חלק זוגיות במשך 6 חדשים ובטיול הראשון שלהם לחו"ל הוא כרע ברך, הוציא טבעת ושפך את לבו ואהבתו. היא העיפה בו מבט אחד ואמרה – 'לא'.
מאותו הרגע הכל הידרדר, גם בדייט שלנו: הוא סיפר לי על שברון הלב, על הדיכאון, על האשפוז בו בחר כדי לתת מזור לנפשו, על הבעיות, על השיחות עם הפסיכיאטרים, אפילו על סוגי הטיפולים שהציע לרופאים עבורו, ועל כמה הוא רגיש. אז בסדר, הוא רגיש, אבל בדייט הראשון? בדקה הראשונה? לא כדאי לבנות אמון הדדי ומשם לצאת לכל הסיפורים המפחידים? הרי אם זה מה שקרה כשהיא אמרה לו 'לא', מה יקרה אם אני אגיד לו שלא מתאים להמשיך במה שהתחיל בינינו?
אני חייבת להודות שחששתי. אחרי שעה וחצי של סיפורים מפחידים מצדו, בעיקר על עצמו, התחלתי לפהק. "משמרת ארוכה ומעייפת", תירצתי לו תירוץ, מקווה בכל לבי שהוא יבין שזה עומד להסתיים. את הודעת הפרידה שלחתי לו דרך אתר ההיכרויות וסגרתי את הכרטיס. יותר לא נכנסתי לשם ועד היום, כשאני עוברת באותו רחוב מרכזי, אני משתדלת ללכת בראש מורכן או לפחות לנסות לראות למרחקים אם הוא מחכה לי ליד המזרקה עם טבעת בקופסה (דניאל, בת 30, הרצליה).
מכת חושך
הייתי בת 22 ונפגשנו בפאב מקומי. ישבנו ושתינו הרבה וכבר היה מאוחר. ואז, קמתי ללכת לשירותים אך לרוע מזלי, בדיוק כשהתיישבת על האסלה הייתה הפסקת חשמל, ובגלל שלא היה לי טלפון להאיר (לא היה לי אז סמארטפון), מצאתי עצמי תקועה בתוך התא החשוך לגמרי לבד, תוהה מתי יחלצו אותי ומה לעזאזל חושב על כך הדייט שלי. ניסיתי לדפוק ולצעוק אבל אף אחד לא שמע, כי כבר היה מאוחר ובקושי היו אנשים בבר. בסוף הצלחתי לחלץ את עצמי ואז הפחד היחיד שלי היה שהוא יחשוב שעשיתי ישיבה ארוכה בשירותים באמצע הדייט... (אור, בת 28, תל אביב).
עצור! אתה הומופוב!
הכרנו באתר היכרויות. הוא נראה לי חמוד יחסית וענה על הדרישות הבסיסיות שלי (גובה, גובה וגובה). הדייט נערך בבית קפה בתל אביב. הוא היה נחמד מאוד ודיברנו על הא ודא הרבה זמן, ואז, איכשהו השיחה הגיעה לנושא של הומואים ולסביות, ופתאום הוא עשה פרצוף כל כך נגעל והתחיל לשלשל מילולית את כל הדעות החשוכות והכי הזויות, ובאותו רגע פשוט נאטמתי.
זה יהיה זמן מצוין להסביר שאחותי לסבית ויצאה מהארון בפניי כמה חודשים לפני כן, וחוץ מזה, כמה מחבריי הטובים ביותר הם גייז. באותו רגע פשוט הפסקתי להקשיב לו ואמרתי לו שאני מרגישה שזה לא ילך בינינו כי הדעות שלנו שונות מדי, והסברתי לו – בלי לפרט על אחותי – שמבחינתי זה ייהרג ובל יעבור להגיד ולחשוב דברים כ"כ דפוקים על אנשים בגלל הנטייה המינית שלהם.
ביקשתי חשבון, בעדינות אבל בתקיפות (וכמובן שהוצאתי את הארנק שלא יחשוב לרגע שאני רוצה שהוא ישלם), ומאותו רגע, בום! מלחמת עולם! הוא התחיל לצעוק עלי, להעליב אותי (דברים בסגנון של "נתתי לך צ'אנס למרות שאת לא רזה וככה את גומלת לי"?) ולנסות להבין מי ממשפחתי הוא גיי, כי אחרת "לא היית מרגישה ככה". וזה שוב, למרות שהסברתי לו שהחברים הכי טובים שלי מהפקולטה הם גייז ובאופן כללי אני לא חושבת שיש בזה משהו רע.
הבעיה היתה שהגעתי איתו לשם. הוא אסף אותי והוא היה צריך להחזיר אותי הביתה, וכל הדרך הוא פשוט נבח עלי שאיך אני מעיזה לא לתת לו צ'אנס בגלל מה שהוא אמר והוא "הבריא" מבין שנינו וכו. כשהגענו מתחת לבית שלי פשוט זינקתי מהאוטו. אמרתי לו שזה פשוט לא מתאים ותודה, ואז הוא שוב התחיל לצעוק, אבל אני פשוט עליתי במדרגות הביתה ולא הסתכלתי יותר אחורה (אפרת, בת 31, כפר סבא).
הבוגד הסדרתי
את ע' הכרתי בפייסבוק. שנינו הגבנו לסטטוס של חברה משותפת, ומצאנו עצמנו מפלרטטים זה עם זו בתוך הסטטוס עצמו. הפלירטוט הפומבי עבר לשיחה פרטית ומשם כמובן, לדייט פנים אל פנים. העניין הוא ששום דבר לא הכין אותי לדייט הסיוטי שעברתי. ע', שחקן במקצועו, התגלה כטיפוס הכי אקסצנטרי שפגשתי בחיי. אם זה היה נגמר במוחצנות – ניחא, הוא הרי שחקן וכאלו הם העוסקים במקצוע העמדת הפנים. אך הבעיה היא ש-ע' התגלה כבוגד סדרתי, או כך לפחות החליט להציג את עצמו. לדבריו, הוא בגד בכל החברות שהיו לו, והיו לו לא מעט כאלו.
"אני לא חושב שיש מישהי שלא בגדתי בה", סיפר. "אני לא יודע אם אוכל בכלל לא לבגוד במישהי בעתיד", המשיך. הסתכלתי עליו ולא ידעתי אם לפרוץ בצחוק מתגלגל או בבכי תמרורים. הייתי בשוק. האם הוא עורך עלי חזרות לדמות חדשה שהוא מגלם? תהיתי ביני ובין עצמי. כיצד יכול להיות שמישהו יציג את עצמו בצורה איומה כל כך?
לא ידעתי מדוע אני נאלצת להשתתף בניסוי החברתי המעליב הזה. לרגעים חשבתי שזאת מתיחה, שאוטוטו איזה בדרן כושל יצא מהוילון ויגיד לי "חייכי, אכלת אותה!". אבל לא, ע' המשיך להשניא עצמו לדעת עד שלא יכולתי יותר. "אני יוצאת לעשות שיחת טלפון קצרה", הודעתי לו. ואכן יצאתי. ברחתי כל עוד נפשי משם ולא חזרתי (דפנה, בת 38, באר שבע).
כל הכתבות נמצאות גם בפייסבוק. תעשו לייק?
לפנייה לכתב/ת 
