כמה עולה להעליל על מבוטח, לשקר לשופט ולעוות דין?

משאיתו של הלל אלישע נגנבה. מבטחת המשאית, חברת הביטוח הפניקס, שלחה חוקר. אלישע ועובדיו שיתפו פעולה. החקירה הסתיימה. אלישע היה משוכנע כי יקבל את כספי הביטוח. אולם הפניקס סירבה לשלם.

• עבודה במשמרות בלילה גרמה לסכיזופרניה?
• לפני הטיול במזרח: איך בוחרים ביטוח נסיעות?
  

גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון

אלישע לא וויתר. הוא הגיש נגד הפניקס כתב תביעה בבית משפט השלום בתל אביב. כשקיבל לידיו את כתב ההגנה של הפניקס, בערה חמתו של אלישע בקרבו. הפניקס האשימה אותו כי ידו הייתה במעל. הנה בזו הלשון: "הפניקס תטען כי לאור ממצאי חקירתה, המבוטח היה מעורב בגניבת הרכב וביים את אירוע הגניבה".

אלישע פנה אל השופט הבכיר אלי ספיר וביקש כי יורה להפניקס להעביר לעיונו את דוח החוקר. הפניקס סירבה. "דוח החוקר נהנה מחיסיון מוחלט כיוון שהוכן לצרכי ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים ואין כוונה לעשות בו שימוש במהלך המשפט", כך טענה.

התשובה עוררה את חשדו של השופט ספיר. הוא החליט לנצל את סמכותו ודרש כי הפניקס תפקיד בידיו את דוח החוקר על מנת שהוא יקרא אותו ויקבע "לפי מראה עיניים אם יש ממש בתביעת החיסיון".

להפניקס לא נותרה ברירה אלא לחשוף את הדוח. השופט קרא אותו וגילה לתדהמתו כי הפניקס שיקרה בכתב ההגנה. הדוח מנקה את אלישע מכל חשד. הנה במילותיו של החוקר: "מהמידע שנאסף בחקירתנו עולה כי הרכב היה במצב טוב ותקין, תוחזק כיאות ותעסוקתו הייתה מלאה ורווחית. בכל הנוגע למבוטח לא עולה אינדיקציה לכל עניין חריג".

השופט הביע זעזוע מניסיונה של הפניקס להסתיר "בחוסר תום לב", כלשונו, את דוח החוקר. את השופט הטרידה במיוחד העובדה שהפניקס שיקרה לו כאשר טענה כי המבוטח מעורב בגניבה "כאשר באמתחתה דוח חקירה הקובע בדיוק את ההיפך ומנקה את המבוטח מכל חשד למעורבות כלשהי בגניבה".

השופט הביע את דאגתו מהפגיעה הקשה שהייתה נגרמת למבוטח אילו הפניקס הייתה מצליחה בניסיונה להטיל חיסיון על דוח החקירה: "המבוטח היה נותר מגשש באפילה במהלך המשפט ולא יכול היה לדעת כלפי אילו ממצאים הוא אמור להתמודד וכל זאת כאשר במבוטח עצמו לא דבק כל רבב".

חברות הביטוח ימשיכו להטריד את המבוטחים ובתי המשפט

הטקטיקה שננקטה על ידי הפניקס, לערפל ולעמעם את העובדות הייתה גם פוגעת באינטרס הציבורי, הוסיף השופט, משום שהיה נגרם עיוות דין חמור בלתי נסבל שבו חברת הביטוח מבססת טענות לא נכונות הנשענות על דוח חקירה חסוי כאשר הדוח קובע את ההיפך. טקטיקה שכזו עלולה למנוע מבית המשפט לעשות משפט צודק ויעיל.

"אני קובע אפוא", מסכם השופט, "כי טענת החיסיון במקרה זה הוגשה בחוסר תום לב, תוך נקיטת טקטיקה פסולה וללא בסיס משפטי מתאים".

השופט ספיר ציווה אם כן על הפניקס להמציא למבוטחה עותק מדוח החקירה על נספחיו בצירוף ההודעות שנגבו מהמבוטח ומעובדיו.

וכמה אתם חושבים עלה להפניקס ניסיונה להסתיר ראיות "בחוסר תום לב, תוך נקיטת טקטיקה פסולה וללא בסיס משפטי מתאים", כדברי השופט. בושה לומר. הפניקס חויבה בהוצאות משפט בסכום של 1,500 שקל. מי שחושב שסכום זה ירטיט את כנפי היגואר של מנכ"ל הפניקס, שיקום.

לאחרונה פורסם כי הנהלת בתי המשפט פנתה למשרד המשפטים בבקשה ליזום חקיקה שתאסור על אזרחים פשוטים להגיש תביעות טורדניות. יוזמה ברוכה. אבל מה עם תאגידי הענק, שמתעשרות מהרישיון שקיבלו מהמדינה לניהול הערבות ההדדית ובמקום לנהוג בהגינות וביושר הפכו את בתי המשפט לחצר האחורית שלהם בה הם מטרטרים את מוכי הגורל עד שנופחת נשמתם?

מדוע להפלות בין טייקוני הביטוח המטרידים את בתי המשפט בטענות סרק ובניסיונות לשבש את ההליך השיפוטי לבין אזרחים פשוטים המגישים תביעות סרק?