אופנוענית נאשמת: פרצה לנתב"ג והכתה שוטר

רוכבת אופנוע לא שעתה להוראות המאבטחים ופרצה את שער הכניסה בשדה התעופה. אף שהודתה ששתתה אלכוהול, היא זוכתה מהסעיף בבית משפט

עו"ד ערן בן עמיפורסם: 30.10.14 , 17:40

רוכבת אופנוע שפרצה את מחסום הכניסה לנתב"ג, בניגוד להוראות המאבטחים, נתפסה לאחר מרדף. בחקירתה היא הודתה ששתתה אלכוהול טרם הנסיעה והוגש נגדה כתב אישום, אבל בית משפט השלום ברמלה החליט לזכות אותה מהסעיף הזה בגלל מחדלים של המשטרה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש בדצמבר 2010. הנהגת עברה במחסום תוך התעלמות מהוראות המאבטחים, ובשל כך הופעל נוהל חירום מיוחד שכלל פריסת מחסומים ומרדף באמצעות רכבי אבטחה. הנהגת נתפסה בסמוך לכניסה לטרמינל 3, ושם סטרה לשוטר שביקש לעכב אותה. היא נעצרה אבל המשיכה להתפרע בתחנת המשטרה, שם הכתה, קיללה ונשכה שוטרים אחרים.

לקחה לריאות

לא הצליחה לנשוף - והורשעה בנהיגה בשכרות

עו"ד ערן בן עמי

נהגת צעירה שנתפסה במרכז ת"א כשלה ב-15 ניסיונות לבדיקת "נשיפון" וב-6 ניסיונות בינשוף. שופטת תעבורה קבעה שמדובר בסירוב להיבדק

לא הצליחה לנשוף - והורשעה בנהיגה בשכרות

שוטרים שהיו בתחנה העידו כי נדף ממנה ריח של אלכוהול ולטענתם התנהגותה הסגירה את שכרותה. הרוכבת אישרה בחקירתה ששתתה משקה אלכוהולי טרם הנסיעה וגם בדיקת "נשיפון" איששה זאת. עם זאת, המשטרה לא דרשה ממנה לעבור גם בדיקת "ינשוף" או בדיקת דם למדידה מדויקת של רמת האלכוהול בגופה.

בכתב האישום שהוגש נגדה יוחסו לה עבירות של הפרת הוראה חוקית (בכך שלא נשמעה להוראות המאבטחים), תקיפת שוטר ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. בבית המשפט היא טענה שרדפו אחריה ללא כל סיבה: כשנכנסה לנמל התעופה, במטרה לקצר את דרכה לבית חב"ד, אמרה "שלום" למאבטחים וכלל לא שמה לב לכך שרדפו אחריה. היא גם הכחישה שסטרה לשוטר.

למרות זאת היא הורשעה, בין היתר בשל סתירות בגרסאותיה השונות: היה הבדל משמעותי בין הגרסה שמסרה למשטרה בסמוך לאירוע, לבין זו שהציגה לאחר מכן בבית המשפט.

בנוגע לעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים טענה הנאשמת כי לא נערכה לה בדיקת מאפיינים, וכי לא הוכח שריכוז האלכוהול בגופה עלה על המותר. המדינה טענה מנגד שיש להרשיעה בעבירה זו על סמך התנהגותה, בדיקת ה"נשיפון" והודאתה כי שתתה משקה אלכוהולי בסמוך לתחילת הנסיעה.

לא בדקו

השופט הישאם אבו שחאדה ציין בפסק הדין כי על מנת שניתן יהיה להרשיע את הנאשמת בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, היה על המדינה להוכיח ששתתה בעת הרכיבה או שנמצא בגופה ריכוז אלכוהול בכמות העולה על המותר בחוק בסמוך לרכיבה.

השופט הוסיף שאין כל משמעות לטענות המדינה שהנאשמת התנהגה "כמו שיכורה". הסתמכות על טענה כזו, ללא ממצאים עובדתיים, עלולה להוביל להרשעת חפים מפשע. "לא כל מי שנודף ממנו ריח של אלכוהול הוא שיכור" קבע השופט, והוסיף כי לכל הפחות ראוי היה לערוך לנאשמת בדיקת מאפיינים, שאמנם אינה מעוגנת בחוק, אך הייתה יכולה לחזק את טענת השוטרים בדבר התנהגותה, ולבסס עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

לפיכך, השופט זיכה את הנאשמת מעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, והרשיע אותה בעבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו.

מדובר בהכרעת דין תקדימית שמבהירה למדינה ולמשטרת התנועה: מאז תיקון החוק ב-2005 לא ניתן להרשיע על סמך "התנהגות חיצונית" ונדרשת בדיקה מדעית בנוסף לבדיקת המאפיינים.