סכסוך עם הדלת ליד: לא כולם כמו השכנה שלי

מתעוררת בבוקר קצת באיחור, כרגיל,

מארגנת במהירות שלושה זאטוטים ואת עצמך, כרגיל,

ורק אז, חמש דקות לפני היציאה, את מגלה שנגמר השוקו. שוב נגמר השוקו.

ושוב שכחת לקנות.

מה יהיה?

אז את מבטיחה לו שהיום, אחרי העבודה, את תזכרי, ואפילו תקני שתי קופסאות, שיהיה.

ואז הוא שוב מחייך, הילד המתוק הזה שלך, מתוק כמו שוקו, ואת נרגעת, ומייד כותבת לעצמך תזכורת ביומן: "לקנות שוקו".

אבל בסוף היום הארוך, כשאת סוף סוף מגיעה לסופר, את קולטת שחסרים עוד הרבה דברים בבית, חוץ משוקו.

אז את מתחילה להעמיס על העגלה עוד ועוד מוצרים, משלמת בסוף 500 שקל, או סכום דמיוני אחר שבכלל לא תכננת להוציא, ורק כשאת מגיעה הביתה את מגלה שאת השוקו, שוב, שכחת.

השכנות שלי לימדו אותי שיש לאן לשאוף(צילום: shutterstock)

ובדיוק בשביל מקרים כאלו המציאו שכנות

כאלו שיש להן מזווה מסודר ומאורגן, ושאפשר ללכת אליהן בכל פעם שחסרות לך כמה כפיות שוקו.

או חצי כוס חלב. או חיתול. או רסק עגבניות. או ביצה.

כאלה שאומרות לך בחיוך: "זה בסדר, את לא צריכה להחזיר, יש לי תמיד חבילה אקסטרה!";

כאלה שהילדים שלהן תמיד לבושים ממש יפה ומסורקים בהידור, מגיעים בזמן לכל מקום, ואדיבים לכל השכנים;

כאלה שמצליחות להחזיק בית מטופח, קריירה משגשגת, כלב, חתול וצ'ינצ'ילה ועדיין להיראות כמו מיליון דולר בתשע בערב, כשהן חוזרות מהפילאטיס;

כאלו כאלו.

לי, אגב, יש שתיים כאלה, ואין ספק שזה מציב לי רף מאד ברור: יש עוד לאן לשאוף.

טוב שכן טוב מאח רחוק

בכלל, אני מאמינה שעם שכנים, כדאי לשמור על קשר טוב.

לא רק בשביל חצי כוס חלב, אלא, ובעיקר, כדי לשמור על שגרת חיים נוחה ונעימה ככל האפשר.

כי הקרבה הפיזית הזו, היא לא תמיד מתאימה לכולם.

והרבה פעמים, ריב קטן (למשל, על חניה) יכול להיגמר במשהו גדול (למשל, דקירה).

למעשה, נראה ששכנים מצליחים לריב על הכול:

על שימוש ברכוש המשותף (גג, חדר מדרגות, חצר, חניה),

על רעש ועל לכלוך (היא משאירה שקיות זבל במסדרון, הוא מכבה שם סיגריות),

על ענייני בנייה (שיפוץ מטריד, עסק שהוקם בתוך דירה, שכן שסגר מרפסת),

וכמובן, על כסף (תשלומי ועד, הקמת מעלית),

וכך עוד ועוד.

לא בוחלים

והשכנים הכועסים? הם לא בוחלים בשום אמצעי להשיג בחזרה את הסטטוס קוו שהיה שם לפני כן:

הם מגישים תלונות במשטרה,

הם "מלשינים" על השכן במועצה המקומית,

הם כותבים מכתבי נאצה ותולים בחדר המדרגות,

וכמובן – פונים לעורכי דין.

המזגן, הלכלוך, הרעש. שכנים כבר ימצאו על מה לריב(צילום: shutterstock)

* "השכן שלי מפעיל מזגן, בכל שעות היממה, והרעש פשוט מטריף אותי. אני לא יכול לעבוד בקליניקה שלי, שסמוכה לחלונו, ובגללו נגרמו לי הפסדים אדירים".

* "השכן שלי גזם על דעת עצמו את העץ הגדול, שהגיע מגינת הבניין עד חלון הסלון שלי. עכשיו אני מוכר את הבית, וכל היופי של הסלון נעלם!",

* "השכנה שלי עושה מסיבות קריוקי כל ערב. אני מזמין לה משטרה ולא אכפת לה. אני לא יכול לסבול את המוזיקה הזו!"

ואפילו:

* "השכנים שלי עושים כל ערב על האש, כל ערב, ואני בכלל צמחוני! הבית שלי מריח כמו מנגל".

"תקרעי אותם!"

הפונים הכועסים האלו הגיעו אליי אחרי שכלו כל הקיצין מבחינתם;

הצהירו שהם רוצים ללמד את השכן שלהם "לקח שהוא לא ישכח בחיים";

שהם מוכנים להשקיע את מלוא זמנם ומרצם, כדי לנקום בו;

שהם ישלמו "מה שתגידי" כדי לנצח במערכה;

וסיכמו במילים "הפעם אני הולך עד הסוף".

כולם יפסידו

ונכון שיש מקרים שבהם הגיעו מים עד נפש, ואכן עלה צורך בהליך משפטי, אבל פעמים רבות הפנייה לדרך המשפטית הייתה רק מסלימה את המצב.

כי בסכסוכי שכנים, חשוב לדעת, כולם עלולים להפסיד:

להפסיד כסף, להפסיד ימי עבודה, להפסיד אנרגיות וזמן, להפסיד את היחסים עם השכנים האחרים, ואפילו את השם הטוב שלהם. האם ידעתם שפעמים רבות צומחות מתוך סכסוך שכנים גם תביעות דיבה ולשון הרע?

דרך המלך

לסיכום, לטעמי, דרך המלך ליחסי שכנות היא הבנה, התחשבות והקשבה. וגם אם נראה לכם ש"אין עם מי לדבר", חכו רגע, ולפני שאתם פותחים את קופת החיסכון כדי להילחם בשכן, נסו לעשות את אלו:

2. בנוסף, בדקו, האם הבית רשום כחבר באגודה לתרבות הדיור? רק בשנת 2013 טיפלה האגודה בכ-90 אלף (!) פניות. השירות ניתן בטלפון 8484*, פקס: 03-5631819 או בדואר אלקטרוני: moked@tarbut-hadiur.gov.il.

3. לא עבד? פנו לשכן בכתב. ציינו בפניו כי הוא מתבקש לחדול ממעשהו, העומד בניגוד לדין. אתם יכולים גם לציין את לשון החוק / התקנה הרלבנטית לעניין (למשל, סעיף 3 לחוק למניעת מפגעים, קובע כי: "לא יגרום אדם לריח חזק, או בלתי סביר ... אם הוא מפריע ...לאדם המצוי בקרבת מקום .."). חוקים רלבנטיים נוספים ניתן למצוא כיום בכל אתר העוסק בסכסוכי שכנים. זה אולי נשמע קל מדיי, אבל לפעמים די במכתב אחד רשמי ורשום, כדי להרתיע מפר חוק. שמרו העתק המכתב.

4. לא עובד? הציעו לשכן להיפגש בנוכחות מגשר, אדם שאמון על שניכם או אפילו מגשר מקצועי בתשלום. לפעמים עדיף לשלם עכשיו כמה מאות שקלים, ולהגיע לפתרון מוסכם, מאשר להיגרר למערכה משפטית שתעלה אלפי ועשרות אלפי שקלים, תימשך שנים ותסתעף לכל מיני כיוונים לא צפויים.

5. וכמובן שבמקביל לכל אלו המשיכו לאסוף כל הזמן ראיות שיוכיחו את הפרת החוק או ההטרדה המתבצעת (כולל צילומים כמובן). כך, בסופו של יום, אם לא תצליחו בטוב, תוכלו לגשת לערכאה המוסמכת ולהציג שם את התמונה במלואה.

• עו"ד דריה כנף עוסקת בדיני עבודה וחוזים וכתבה את הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
• לעמוד הפייסבוק של עו"ד דריה כנף - לחצו כאן
• צילום: דלית שחם