לקראת הבחירות: עצות ליו"ר הסטודנטים מאחרים שהיו שם
לא לעסוק רק בשכר הלימוד ולא לשכוח להשקיע גם בלימודים - לקראת הבחירות לרשות התאחדות הסטודנטים בתחילת השבוע, אספנו כמה עצות מגילה גמליאל, סילבן שלום, בועז טופורובסקי ואחרים שכיהנו בעבר בתפקיד, ושמענו מהם גם על המעבר לחיים הפוליטיים
שבוע אחרי פתיחת שנת הלימודים באקדמיה, יתקיימו ביום ראשון הקרוב הבחירות לראשות התאחדות הסטודנטים אשר מציינת השנה 80 שנים לקיומה. בין אלו שהתחילו כיו"רים והתקדמו לתפקידים פוליטיים ניתן למצוא את השר סילבן שלום, ח"כ צחי הנגבי, השר ישראל כ"ץ, יונה יהב, ח"כ גילה גמליאל וח"כ איציק שמולי. תפסנו כמה יו"רים לשעבר לשיחה, וניסינו לברר כיצד התפקיד עיצב אותם, איך מינפו אותו הלאה ומה הם מייעצים למנהיגים צעירים בתחילת דרכם.
כתבות נוספות בערוץ הלימודים
היוצא: אורי רשטיק, בקרוב מנכ"ל שח"ם
ביום ראשון הקרוב, מעביר אורי רשטיק את המפתחות ליו"ר הנכנס, אחרי שנתיים בתפקיד. בשונה מיו"רים שלפניו, הוא דווקא לא רץ לחיים הפוליטיים, אלא התמנה להיות מנכ"ל שח"ם, ארגון השחקנים בישראל.
"אני לא שולל כניסה לחיים הפוליטיים, ומשאיר את העניין פתוח", אמר רשטיק. "מה שבטוח הוא שאני אשאר בחיים הציבוריים. כרגע בחרתי בתפקיד ביצועי, כי אני יותר ביצועיסט מאשר פוליטי. שם אני מוצא את האתגר ואת הסיפוק שלי. אני חושב שהחיים הפוליטיים מציבים לאדם הרבה מאוד אתגרים, ויכולים להשחית אותו בקלות, ולהפוך אותו לאדם שמפסיק לדאוג לציבור בוחריו ומתחיל לדאוג לעצמו".
מה הצלחת לשנות במהלך כהונתך?
"כהתאחדות פעלנו לניסוח תקנות ברורות לעניין הטרדות מיניות באקדמיה, הצלנו את המכללות הטכנולוגיות וההנדסאיות מקריסה והעלנו את התקציבים המועברים להם, מנענו קיצוץ בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה, ומנענו העלאת שכר הלימוד, ודאגנו לתוספת של רבע מיליארד שקלים לבניית מעונות לסטודנטים בכל הארץ. ליו"ר הנכנס יש הרבה התחלות חדשות וחשובות לטפל בהן, ולדאוג שיקודמו כמו הסכמי פנסיה לסטודנטים, הסדרת חוק המל"ג החדש, חוק השכירות ההוגנת ולדאוג שהמעונות אכן ייבנו ברחבי הארץ".
היחידה: ח"כ גילה גמליאל, הליכוד
בשנה האחרונה ישנה עלייה של פי 2 במספר הנשים שמכהנות בתפקידים בכירים באגודות הסטודנטים ברחבי הארץ, ובהתאחדות. הן עדיין נמצאות במיעוט - כיום מכהנות כ-8 נשים בתפקידי יו"ר אגודה, ועשרות רבות בתפקידי סגן ובתפקידים ניהוליים בכירים אחרים.
ח"כ גילה גמליאל הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד יו"ר ההתאחדות, ולמעשה גם היחידה עד היום. היא כיהנה גם כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון במשך שתי קדנציות. "כאישה, אני רואה את זה כחלק מהשליחות שלי", סיפרה.
"אני מחויבת תמיד לראות לנגד את עיני את נושא קידום הנשים. כשקידמתי את החוק המעניק שנת לימודים חינם לכל מי ששירת בצבא, דאגתי שנשים ייהנו מאותה ההטבה. נלחמתי במשרד הביטחון וניצחתי אותם בדרישתם שנשים לא יקבלו מימון עבור שנה מלאה, כיוון שהן משרתות רק שנתיים. הבהרתי להם שאם הצבא לא משכיל לקבוע שמשך השירות הצבאי יהיה על פי מקצוע ולא על פי מגדר, זו בעיה של הצבא, וזו לא סיבה לגרום לחוק מעוות ולא שוויוני".
גמליאל הייתה "סטודנטית נצחית", והוציאה במקביל להנהגת הסטודנטים שני תארים ראשונים ושני תארים שניים. "לא היה לי גב כלכלי, ותמיד הייתי צריכה לעבוד בהרבה מאוד דברים כדי לממן את הלימודים. אז מי כמוני מבינה את מצוקתם, וזו הסיבה שאני נלחמת לאורך כל השנים כנגד העלאת שכר הלימוד".
גמליאל עסקה בזכויות נשים בהיריון באקדמיה, לאחר שבחודש תשיעי הגיעה לבחינה, ומצאה את עצמה לא מצליחה להיכנס אל הכיסא הסטנדרטי ולכתוב בחינה בנוחות. "להפתעתי עד לפני 3 שנים כלל לא היו הקלות לנשים בהיריון. בנוסף, גיליתי שנשים שעוברות טיפולי פוריות, היו נדרשות לשלם על סמסטרים שלמים מחדש. נלחמתי לעשות סדר בעניין ולדאוג להן לזכויותיהן".
האם את חושבת שראשות ההתאחדות היא מקפצה טובה לחיים הפוליטיים?
"אני לא מאמינה שיש מקפצות וקיצורי דרך. יש עבודה. מי שעובד קשה בסופו של יום יכול להגיע. זה אמנם פותח דלתות כשעושים את העבודה בהתאחדות כמו שצריך, אבל הדגש צריך להיות העשייה עצמה".
מה יש לך לומר על מיעוט הנשים בפוליטיקה?
"אני חושבת שלא יכול להיות שבמשך כ"כ הרבה שנים לא יהיו נשים בתפקידי מפתח. אני חושבת שהמערכת המוניציפאלית צועקת לעזרה. מבין כ-250 רשויות, רק 8 נשים מאיישות תפקיד. תפקיד ראש רשות".
"הבעיה מתחילה בכך שנשים לא ממהרות להתמודד, אם הן לא בטוחות ב-300% שהן מתאימות לתפקיד. בנוסף, אם מסתכלים על מליאת הכנסת, ימי ההצבעה הם בשני ובשלישי ומתחילים בשעה 16:00, כלומר אין פה נוחות בפאן של ההורות. ודבר שלישי הוא שנשים מרגישות שהן ממצות את עצמן יותר טוב בתפקידים התנדבותיים. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני קוראת לנשים להתמודד. הבעיה היא רק בחסם הראשוני, כי מרגע שהן כבר מגיעות לתפקיד הן עושות את העבודה בצורה הטובה ביותר".
השר: סילבן שלום, הליכוד
את פעילותו הפוליטית החל השר סילבן שלום כבר בגיל 23, כשהיה יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון, וסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. אחד מהישגיו משפיע כנראה עד היום על כלל הסטודנטים בארץ.
"כשהייתי יו"ר האגודה, אוניברסיטת בן גוריון רצתה לבטל את מבחני מועד ב', מתוך כוונה להשיג מצוינות. הכוונה הייתה לגרום למי שלא עבר את מועד א' לחזור שוב על הקורס. השבתתי את האוניברסיטה למשך 3 ימים, וניצחנו במאבק. היה לי ברור שאם זה יעבור אצלנו, זה יכול להתפשט בקרב יתר האוניברסיטאות בארץ", סיפר.
"מבחינה חברתית, אני זוכר שקידמתי הקרנות של סרטים ברחבי הקמפוס, ופעלתי נגד כל בתי הקולנוע בבאר-שבע שהתנגדו למהלך ואיימו על מפיצי הסרטים. גם במאבק הזה ניצחנו", הוסיף.
שלום הדגיש כי הוא ממשיך לפעול לטובת הסטודנטים גם בתפקידו הנוכחי. "דאגתי לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה ולחוק המכללות, שאפשר ללמוד לתואר ראשון ושני במכללה, ומנעתי הבחנה בין בוגרי אוניברסיטאות לבוגרי מכללות כתנאי לקבלה לעבודה".
מה אתה מייעץ ליו"ר הנכנס?
"לא לעשות פוליטיקה. כלומר, לא לעשות שימוש פוליטי בתפקיד, אלא להתעסק רק בתחומים שהם סטודנטיאליים ושיש להם קונצנזוס רחב".
הח"כ: בועז טופורובסקי, יש עתיד
טופורובסקי כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, וכיו"ר התאחדות הסטודנטים. כיום הוא מכהן כח"כ מטעם מפלגת "יש עתיד", וכיו"ר השדולה למען הסטודנטים וההשכלה הגבוהה בכנסת.
ראש העיר: יאיר רביבו, ראש עיריית לוד
רביבו כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן והיה חבר בהנהלת התאחדות הסטודנטים. כיום הוא מכהן כראש עיריית לוד. בין המאבקים שניהל במהלך חברותו בהנהלת ההתאחדות היה המאבק לזכויות המילואימניקים, שבעקבותיו חוקק חוק המילואים.
ליו"ר הנכנס הוא ממליץ להקפיד לסיים את לימודי התואר שלו כמו כולם. "חשוב ביותר שהפעילות כיו"ר לא תבוא על חשבון התואר שלו", אמר. אני מכיר מנהיגי סטודנטים שעד היום גוררים מטלות שלא השלימו, וחסר להם תואר. אני למדתי שני תארים במקביל להיותי יו"ר, ולמרות שלא נכחתי באף שיעור, התעקשתי לגשת לכל המבחנים בזמן, והצלחתי לסיים את התארים בהצטיינות יתרה".
החברתי: ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת
וינטרוב כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן כיו"ר ההתאחדות. בעשור האחרון הוא משמש כמנכ"ל ארגון לתת. המאבקים שניהל כוללים סדרת הפגנות ומאבק להורדת שכר הלימוד בעקבות מסקנות ועדת מלץ.
"בגיל 25 ייצגתי 150,000 סטודנטים, הייתי אחראי על תקציבים של עשרות מיליוני שקלים ועל הפקות ענק", אמר. "הרגשתי שהכל אפשרי והתחושה הזו מלווה אותי עד היום. מנהיגות חברתית היא המקום שלי, וזו הסיבה שאני ממשיך בגוף א-מפלגתי וא-ממשלתי שמסייע לאוכלוסיות במצוקה, מניע לערבות הדדית ונתינה ופועל לצמצום העוני. הפעולה בזירה ללא עסקנות ופוליטיקה מאפשרת עשייה אפקטיבית ויעילה והשפעה חברתית רחבה".
ליו"ר הנכנס הוא ממליץ "לא לפעול רק ממניעי הישרדות, אלא בהתאם לאג'נדה ואידיאולוגיה. מנהיג טוב צריך לדעתי להביע דעה ברורה בנושאים עקרוניים, גם אם היא לא נוחה. תפקיד היו"ר הוא לרתום את כל מאות אלפי הסטודנטים למאבקים חברתיים, כמו צמצום פערים והמלחמה בעוני. ההתאחדות צריכה להיות גוף שמשפיע על עיצוב דמותה של החברה הישראלית ולא רק לעסוק בשכר לימוד או באינטרסים שנוגעים ישירות לציבור הסטודנטים".