עמוק באדמה: ישראל הבלש מוצא נעדרים
נראה שלישראל טיקאס יש את העבודה הקשה ביותר באל סלבדור: לאתר את הגופות המבותרות של אלפי הנעדרים במדינה מוכת הרציחות. אמהות מגיעות לביתו ומתחננות לעזרה, שוטרים מרחיקים גנגסטרים שמפריעים בחיפושים ופעם חטפו אותו. מסביב לשעון, ועם הרבה הומור שחור, הוא ממשיך במלאכה
עוד חדשות בעולם:
שיא חדש: הירדנים עושים שלום בים המלח
'500 אלף גברים סעודים מוכים בידי נשותיהם'
יהודי לטביה זועמים על מחזמר הטייס הנאצי
במדינה שבה שיעור הרציחות שני בעולם רק להונדורס השכנה, מדובר בעבודה מייגעת למדי. ישראל ואנשיו מחפשים את קורבנות כנופיות הרחוב שמטילות אימה, וגם את אלה שנעלמו במלחמת האזרחים שתמה ב-1992. קשה מאוד לזהות את הגופות המבותרות, אבל הפעם טיקאס יודע בדיוק את מי הוא מחפש: חברים בכנופיית "מארה סלבטרוצ'ה", שנחטפו מתחנת אוטובוס לפני כמה ימים. המשטרה לכדה שלושה חברים בכנופייה המתחרה, "הרחוב ה-18", ורדפה אחרי חברים נוספים לאזור שבו לפי ההערכות נמצאים הקברים הטריים.
כמעט כל גופו של טיקאס מתכסה באדמה כמה ימים בשבוע. הוא בודק את השטח בקפדנות של ארכיאולוג. בסוף היום, עם ענני הגשם של אוקטובר, הוא מפציר בשני עוזריו למהר, אך לא לחזור על הטעויות של הערב הקודם. בחושך, הוא אומר, צוות מחדר המתים לקח את אחת הגופות אך שכח את הראש שלה. "זה לא רק קבר. זו זירת פשע", הוא מזכיר לעובדים, בשירות היועץ המשפטי לממשלה.
12 שנים, 90 קברים, 700 גופות
ישראל, מהנדס בעברו שהפך לבלש משטרתי, מכנה את עצמו "עורך הדין של המתים" אך עדיין מכונה "מהנדס" בשל עיסוקו הקודם. בן ה-51 מדבר בעגת הרחוב של הגנגסטרים שהשתלטו על השכונה שלו, ומודע לסיכונים שלו יותר טוב מכל אחד אחר. הוא רואה בעבודתו עדויות לאונס קבוצתי ולשיטות סדיסטיות של רצח כמו גולגולת מרוסקת, שבה הקורבן נתלה הפוך על עץ ונהרג בדקירות מצ'טה. ההוצאה להורג הזו מכונה "פיניאטה".
הוא מחשיב את כל הרוצחים כשטניים, וקורא לעצמו עורך דין בגלל שהוא מביא צדק למתים, לא משנה מי. הוא מעריך שב-12 השנים האחרונות פתח כ-90 קברים המוניים עם יותר מ-700 גופות, כ-60 אחוז מהם של נשים ונערות. המשרד שלו נראה כמו מוזיאון לזוועות - דגמים של גולגולות ואיברים, וקירות עמוסים בתמונות של גופות מבותרות.
על שולחנו 12 קלסרים, אחד לכל שנת עבודה. כל קלסר מלא בהערות ובציורים שמתארים כמה גופות יש בכל קבר ואת המיקום, התנאים והמימדים של כל אחד מהם. מהקלסרים ניתן ללמוד על שיעור הרצח הגבוה באל סלבדור. במקרים רבים הוא מראיין עדי מדינה שמספקים לו פרטים על רצח: "היא נהרגה בגלל שידע יותר מדי על כנופיות", או "נערה בת 14 נכנסה להריון מחבר כנופיה, והם עשו לה 'פיניאטה'".
"כל העולם יודע איפה אני גר"
מספר הנעדרים באל סלבדור נתון לוויכוח, כאשר ההערכות נעות בין 600 ל-2,000 כל שנה. רבים מאלו שמדווחים כנעדרים נמלטו לארצות הברית. מקרים אחרים כלל לא מדווחים בגלל אימת הכנופיות, אבל זה לא אומר שהמשפחות לא פועלות בנושא.
ישראל מוציא קופסת מתכת במשרדו שמלאה בתמונות, מסמכים מזהים ומכתבים מאמהות נואשות שנוקשות על דלתו כל היום וכל הלילה. "'כאן גר ישראל טיקאס, שמחפש את המתים?'", הן שואלות. "תראה, הם העלימו את הבת שלי ואני צריך למצוא אותה למרות שהיא מתה", הוא משחזר ומוסיף: "אני מפחד בגלל שאני מבין שכל העולם יודע איפה אני גר".
ישראל מלא תשוקה לעבודתו, ולעולם לא מפספס הזדמנות להעביר את הידע שלו לעוזריו, או אפילו לשוטרים ששומרים שהמלאכה תתבצע כמתוכנן. הוא אומר שכנופיות הרחוב מיומנות בלטשטש את עקבותיהן, אז לפעמים כדי לאתר את הקברים צריך לבדוק את השטח בקפדנות - להבחין בצמחים שנעקרו או "להסתכל איך הצבע של האדמה משתנה כשקוברים מישהו". בבוקר אותו יום מצא ישראל וצוותו גופה, ובנפרד את ראשה, רגליה וידיה. הם אספו את האיברים. "אלה שהכירו אותו בחייו עדיין יוכלו לזהות אותו", אמר ישראל.
"כשירצחו אותי תשלח את הגופה לאמא שלי"
טיקאס מודע לכך שהעבודה הזו גובה ממנו מחיר נפשי. הוא מודה שלפעמים הוא משתעשע עם השלדים, ופעם קיבל עוגת יומולדת בצורת קבר. הוא מספר בדיחות "שחורות" כדי להשתחרר מהמראות הקשים. למי שעשוי לתקוף אותו על זה הוא משיב: "אחרי שהם יצטרכו להוציא אלף גופות שידברו איתי על כבוד המת".
לפני כמה שנים, כששב הביתה במהלך חופשה, הוא ירד מאוטובוס עם אישה צעירה שלא הכיר והם הוקפו בגנגסטרים. שניים מהם תפסו אותו עם אקדח 9 מ"מ, בזמן שאחרים לקחו את האישה לשדה סמוך ואנסו אותה. במשך שעתיים הוא תהה אם הוא מטרת המתקפה או היא. האם יישאר בחיים או ימות ויצטרף לרשימת הנעדרים?
"יש לכם ילדים?", שאל לבסוף את חוטפיו. "מה אכפת לך?", הם השיבו. ישראל אמר: "יש לי שניים. תחשבו על האמהות שלכם ואיך הם יסבלו אם יהרגו אתכם". כנראה שזה מה שהציל אותו באותו יום, או שהגנגסטרים פשוט לא היו "במצב" להרוג. הוא לעולם לא יבין מדוע שוחרר.
בשישי אחר הצהריים מסיים ישראל את עבודתו בשטח וממהר למשרד כדי למלא דו"ח ליועץ המשפטי. שלושה חברי כנופיית "הרחוב ה-18" משתחררים מהכלא, ואז נעצרים שוב ומואשמים ברצח בהתבסס על הראיות שמצא עמוק באדמה. הוא לא יודע איך כנופיית "מארה סלבטרוצ'ה" תגיב למציאת הגופות של שלושה מחבריה, ואם תרצה לנקום.
הוא מאמין שהכנופיות רוצות שימשיך במלאכתו. "לפעמים הגנגסטרים מגיעים אליי ומברכים אותי. הם אומרים: 'מהנדס, כשהם ירצחו אותי, אתה תמצא את כל הגופה שלי ותשלח אותה לאמא שלי'", הוא מספר.
לפנייה לכתב/ת 
