"אפשר לנהל חיים תקינים עם מחלות מעי דלקתיות"

מחלות המעי הדלקתיות הן מחלות הגורמות לדלקת כרונית לאורך צינור מערכת העיכול. שתי המחלות העיקריות הן מחלת קרוהן (Crohn's disease) וקוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis). מחלות אלו מאופיינות בתקופות בהן המחלה פעילה (התלקחות) ותקופות בהן המחלה אינה פעילה (הפוגה).

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

במחלת קרוהן הדלקת יכולה לפגוע במקטעים שונים של צינור מערכת העיכול מהפה ועד פי הטבעת ולרוב לא באופן רציף, בכ-60% מחולי קרוהן יש ביטוי של הדלקת בסוף המעי הדק. הדלקת מאופיינת בפגיעה בכל שכבות דופן המעי.

עוד כתבות

לחיות עם קרוהן: איך הבנתי שאני חולה במחלה

התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת קרוהן הינם כאב בטן ושלשול. כמו כן עלולים להופיע ירידה במשקל, חום, עייפות וחולשה, חוסר תיאבון ואנמיה. מחלת קרוהן עלולה לערב גם איברים מחוץ למעיים כמו עור, פרקים ועיניים. בניגוד למחלת קרוהן, קוליטיס כיבית מערבת רק את רירית המעי הגס והיא רציפה. המחלה מתחילה תמיד ברקטום ויכולה לערב חלקים מהמעי הגס. ביטוייה לרוב הינם שלשול דמי וכאב בטן.

ההערכה היא כי בישראל חיים כיום מעל 20,000 חולי קרוהן וקוליטיס. אמנם לא ניתן כיום לרפא מחלות אלו, אך הטיפול הרפואי, התרופתי, הכירורגי והתזונתי, מאפשר הפחתת הסימפטומים, מניעת התלקחויות וניהול שגרת חיים תקינה ככל הניתן. ריפוי של רקמת המעי יכול להביא הן למניעת הישנות ההתקפים והן לירידה בהופעת סיבוכי המחלה.

כ-20 אלף איש חולים בישראל(צילום: shutterstock)

כיום נמצאות בשימוש תרופות ממספר קבוצות:

1.אמינוסליצילטים (רפאסאל, פנטסה, אסכול)

2. קורטיקוסטרואידים: (בודיסון, פרדניסון)

משמשים לטיפול במחלה פעילה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, או בחולים שאינם מגיבים לטיפול באמינוסליצילטים. בשל הסיכוי לתופעות לוואי, נמנעים לרוב משימוש בהם לטווח ארוך.

3. תרופות המדכאות את מערכת החיסון (אימורן, פורנטול, מתוטרקסאט)

משמשות לטיפול במחלה פעילה שלא דוכאה על ידי שימוש בתרופות מסוג אמינוסליצילטים וקורטיקוסטרואידים, ולשמירה על רגיעה.

4. תרופות ביולוגיות המדכאות את מערכת החיסון

בארץ מאושרות שתי תרופות ממשפחת הנוגדנים כנגד ה TNF, פקטור החשוב בפעילות תאי הדלקת במעי- Infliximab (רמיקייד) ו-Adalimumab (יומירה). הן ניתנות דרך הוריד או בזריקות תת עוריות במרווחי זמן והן יעילות בהשראה ושמירה על הפוגה בחולים בהם לא הצלחנו להשרות הפוגה בתרופות הקודמות.

5. תרופה חדשה - ודוליזומב

לאחרונה הוכנסה תרופה חדשה ל"ארגז הכלים" העומד לרשות הרופא והחולה לטיפול במחלות אלו. ודוליזומב שאושרה השנה ע"י הרשויות בארה"ב ובאירופה לטיפול במחלות מעי דלקתיות הוא בעל מנגנון שונה ופורץ דרך. הודוליזומב פועל באופן ממוקד במערכת העיכול בלבד, ולא בדיכוי כללי של פעילות מערכת החיסון ובכך צפוי להוריד את סכנת הזיהומים.

חולים בגיל צעיר

עיקר התחלואה בקרוהן וקוליטיס הינה בגילאים צעירים יחסית, כאשר רוב החולים מאובחנים בגילאי 15 עד 30. כך, חלקם הגדול של החולים מתמודדים לראשונה עם המחלה בגילאי ההתבגרות והבגרות המוקדמת, תקופה שבה האדם מתחיל לחפש את דרכו ולגבש את עתידו.

כמו בכל מחלה כרונית, גם כאן חלק מהחולים מתקשים לעכל בתחילה שמדובר במחלה עמה יידרשו להתמודד לכל משך חייהם ובהתאם יהיה עליהם ללמוד להתנהל לצדה, כולל המחויבות לטיפול תרופתי רציף במחלה. קיימת חשיבות לתמיכת הסביבה: המשפחה, החברים, ואף קבוצות וארגונים כדוגמת העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל.

התמודדות עם מחלה כרונית יכולה להיות קלה בהרבה כאשר מדברים וחולקים את הקשיים, ההתלבטויות, הניסיון והחוויות עם אחרים הסובלים ממחלה דומה. חשוב להדגיש כי בעזרת טיפול נכון חולי קרוהן וקוליטיס כיבית צריכים ויכולים ברוב המקרים, לנהל חיים מלאים ופעילים ככל האדם.

כאמור, החולים במחלות מעיים דלקתיות עשויים להיתקל בקשיים שונים לאורך חייהם, להלן מובאות מספר דוגמאות ל'תחנות' משמעותיות בדרך, לצד עצות ישימות להקלה על התמודדות.

גיוס לצבא

ככלל, צה"ל אינו מגייס לשורותיו אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות. אלו שחלו בטרם גיוסם מזומנים ללשכות הגיוס ושם נקבע להם פרופיל 21 והם משוחררים משירות. חשוב לדעת כי מחלות המעי הדלקתיות אמנם מוגדרות כפוסלות שירות בצבא מסיבה רפואית, אך באם הן שקטות ויציבות, החולים יכולים בהחלט להתנדב לשירות צבאי, הן לפני השירות והן תוך השירות הסדיר.

באשר לחיילים/קצינים בשירות קבע – הם בהחלט יכולים להמשיך בשירות. דוגמה אופטימית להתמודדות מוצלחת עם המחלה היא העובדה כי בחיל האוויר הישראלי שירתו (וחלק עדיין משרתים) כ-14 טייסים הסובלים ממחלות אלו.

מה ניתן לעשות? מועמדים לשירות ביטחון, שנקבע להם פרופיל 21 לפני גיוסם, זכאים לפנות ללשכת הגיוס ולבקש לשרת בצה"ל כמתנדבים. לאחר בדיקת פנייתם בלשכת הגיוס, מועברת הפנייה לבדיקה במפקדת קצין הרפואה הראשי.

המבקש מזומן לוועדת מתנדבים ובנוכחות המועמד לשירות ביטחון מתקבלת ההחלטה האם לנדב אותו ובאילו תנאי שירות ועיסוק, אלו מותאמים פרטנית לכל מקרה לגופו.

נסיעה לטיול בחו"ל

אין מניעה לנסיעות לחופשה בארץ ובחו"ל, כולל במקומות אקזוטיים וארצות טרופיות, במיוחד עם הנסיעה היא בתקופת רגיעה. יש להקפיד להיות קשובים ל"רחשי הבטן" ולהצטייד בתרופות הרגילות בכמות מספקת ובאנטיביוטיקה מניעתית.

עם זאת, החיסונים הנדרשים צריכים להינתן רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל כיוון שחולה הנוטל תרופות מדכאות מערכת החיסון מנוע מלקבל חיסונים "חיים מוחלשים".

לימודים אקדמיים

חולים רבים מדווחים כי תקופת הבחינות, המלווה בלחץ ולעתים אף בחרדת בחינות, הינה קשה עבורן, ובמהלכה חלקם אף חווים החמרה במחלתם.

יש החווים קושי בהתמדה בלימודיהם האקדמאיים, וחלקם אף בוחרים שלא לפנות למסלול זה, בשל חששות שונים מהשפעת המחלה על אפשרותם ללמוד לתואר ולעבוד בהמשך. קיים ויכוח באשר לקשר בין לחץ וחרדה ובין החמרה במחלות המעי הדלקתיות.

מה ניתן לעשות?

1. בחירת מסלול אקדמאי גמיש: כיום קיימים לא מעט מסלולים לתואר שהינם גמישים יותר, ביניהם מכללות שונות, האוניברסיטה הפתוחה ועוד.

2. הפחתת גורמי לחץ חיצוניים: לעיתים, החרדה נוצרת כתוצאה מלחצים חיצוניים מרובים, לדוגמא ריבוי קורסים. עבור אלו המתקשים להתמודד עם עומס הלימודים, מומלץ לנסות להקל על העומס ולהפחית קורסים, או להימנע משילוב עבודה ולימודים, במידה והדבר אפשרי.

ניהול קריירה

במהלך השלב הסוער של המחלה החולה אינו מסוגל לעבוד. בגלל המהלך הכרוני והמשתנה האופייני למחלה, החולים עשויים לחוות תקופות קצרות של מוגבלות הקשורות למחלה. עם זאת, הסבה מקצועית או ויתור על קריירה נחוצים רק במספר קטן של מקרים.

יש לזכור שרוב החולים מצליחים לשמור על חיים מלאים כולל בניית קריירה מקצועית ועבודה מסודרת. העבודה מהווה חלק חשוב מחיינו, ולא פעם אף מגדירה אותנו.

כמו כן, העבודה מהווה הצהרה על המשך התמודדות על אף המחלה, היא קשורה לדימוי עצמי גבוה יותר, מהווה גורם חוסן בפני דיכאון וחרדה, וכן מסגרת חברתית. זאת ועוד, עבודה תסייע בשמירה על תפקוד פיזי וקוגניטיבי ובמניעת הדרדרות.

לא פעם, חולים ששוחחתי עמם העלו בפניי חשש מחשיפת המחלה בפני עמיתים בעבודה, מהדבקת תוויות ומפיטורים. ההסתרה והחשש כמובן מגבירים את הלחץ הנפשי ויכולים לגרום להחמרה בסבל.

מה ניתן לעשות?

יש ליידע את העמיתים בעבודה על המחלה ולהיעזר בסביבת העבודה כקבוצת תמיכה ולא כגורם לחץ. הוכח שסביבה תומכת מביאה להתמודדות טובה יותר עם המחלה כולל מיעוט אובדן ימי עבודה. במידה ואתם חשים כי למצבי לחץ בעבודה השפעה שלילית עליכם, נסו להימנע ככל הניתן מסיטואציות דומות.

מנהל השירות לטיפול ולתמיכה בחולים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, המרכז הרפואי בת-ימון, שרותי בריאות כללית ורופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי אסף הרופא