שתף קטע נבחר
 

אבחון מחלות מעי דלקתיות: 6 שיטות

אחת הבעיות בטיפול במחלות מעי דלקתיות היא לדעת לאבחן אותן. ד"ר אורי קופילוב, גסטרואנטרולוג בכיר, מפרט מהן השיטות המסייעות לאבחן קרוהן וקוליטיס כיבית ואיך הן מתבצעות

מחלות מעי דלקתיות, ובראשן קרוהן וקוליטיס כיבית, הינן מחלות כרוניות של מערכת העיכול. הן המאופינות במהלך מחלה כרונית עם תקופות של התלקחויות ורגיעה.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

בעוד קוליטיס כיבית תוקפת באופן בלעדי את המעי הגס, מחלת קרוהן יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול, כאשר המעי דק נפגע בשכיחות הגבוהה ביותר, ואצל מרבית החולים המחלה מערבת גם את המעי הדק וגם את המעי הגס. עם זאת, מחלת קרוהן יכולה לערב גם את חלל הפה, הוושט והקיבה.

 

בנוסף, כרבע מחולי קרוהן מפתחים היצרויות בחלל המעי ואף פיסטולות (פתחי ניקוזי נוספים של המעי) המתחברות לאברי הבטן, האגן והעור. גם בקוליטיס וגם בקרוהן ייתכנו סימפטומים ותחלואה נלווית במערכות גוף אחרות כגון פרקים, עיניים ועור.

  

עוד כתבות

סובלים מקרוהן וקוליטיס? מה לאכול וממה להימנע

לחיות עם קרוהן: איך הבנתי שאני חולה במחלה

 

תסמינים שכיחים למחלה הינם מגוונים וכוללים כאבי בטן ממושכים, שלשולים או יציאות דמיות, ירידה במשקל. אבחון מחלת מעי דלקתית הינו תהליך הכולל שילוב של מספר בדיקות, ביניהן בדיקות מעבדה, בדיקות אנדוקסופיות ובדיקות הדמיה, לצד בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל.

 

הבדיקות המסייעות באבחנה של מחלות מעי דלקתיות

 

1. בדיקות מעבדה:

מספר מדדים יכולים לרמוז לחשד למחלת מעי דלקתית: אנמיה, ספירת כדוריות דם לבנות גבוהה, רמת טסיות גבוהה ורמת אלבומין נמוכה. כמו כן, רמת חלבון CRP ושקיעת דם יהיו מוגברות בדרך כלל.

 

חשוב לציין שאף אחת מהבדיקות הנ"ל לא ספציפית למחלה דלקתית, אך יכולה להעלות חשד שידרוש המשך בירור רפואי. בדיקת מעבדה ספציפית יותר היא רמת קלפרוטקטין בצואה, הנבדקת בבדיקת צואה ייחודית ומשקפת באופן אמין את מידת הדלקת במעי. לצערנו, בדיקה זו אינה זמינה במרבית קופות החולים כיום.

 

2. קולונוסקופיה

הבדיקה החשובה ביותר בתהליך אבחון המחלה. בדיקה זו מתבצעת בטשטוש (הרדמה קלה) וכוללת הכנסה של צינור דק וגמיש לפי הטבעת וסקירה של כל המעי הגס. במהלך הבדיקה בדרך כלל נלקחות דגימות מאזורים החשודים כחולים, ולעיתים גם מאיזורים של רירית מעי תקינה.

 

מראה הרירית וכן תוצאות הביופסיה חשובות לקביעת האבחנה. סיבוכי הבדיקה עשויים לכלול תגובות לא רצויות לחומרי ההרדמה, התנקבות המעי ודימום מהמעי, אך הן נדירות מאוד.

 

חשוב לציין שבעוד בחולים עם קוליטיס כיבית קולונוסקופיה נותנת את האבחנה הסופית, במחלת קרוהן ישנם חולים בהם המחלה מערבת את המעי הדק באיזור שלא ניתן להגיע אליו באמצעות קולונוסקופיה. חולים אלה זקוקים לבדיקות נוספות לצורך הדגמת כל המעי הדק. ניתן לבצע בדיקה זו דרך כל קופות החולים ובתי החולים.

 

 

3. גסטרוסקופיה

בדיקה אנדוסקופית נוספת במהלכה מוחדר צינור דק לקיבה ותריסריון ולצורך הסתכלות ולקיחת ביופסיות. בחולים עם חשד לקוליטיס כיבית בדרך כלל אין צורך בבדיקה זו, אך בחשד למחלת קרוהן הבדיקה עשויה לסייע באבחון המחלה. סיבוכי בדיקה זו דומים לאלו של קולונוסקופיה אך נדירים עוד יותר. ניתן לבצע בדיקה זו דרך כל קופות החולים ובתי החולים.

  

4. בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT ) למעי (CTE ) ובדיקת תהודה מגנטית למעי (MRE).

שתי הבדיקות הנ"ל מיועדות לאבחון מחלת קרוהן ומספקות תמונה של כל המעי הדק, ויכולות להצביע על איזורי דלקת, היצרויות, פיסטולות וסיבוכים אחרים של מחלת קרוהן.

 

הדיוק של שתי הבדיקות דומה, אך בדיקת CTE כרוכה בחשיפה משמעותית לקרינת רנטגן, ולכן בחולים צעירים בדיקת MRE עדיפה על אף מחירה הגבוה יחסית. בדיקתCTE אסורה לחולים רגישים ליוד, ו-MRE לא ניתנת לביצוע בחולים עם שתלי מתכת, קוצבי לב והסובלים מקלאוסטרופוביה. הבדיקות ניתנות לביצוע דרך קופות ובתי החולים

 

5. קפסולה אנדוסקופית למעי דק

הבדיקה מתבצעת ע"י מצלמה זעירה בצורת קפסולה (גלולה) באורך של 2.6 ס"מ וקוטר של כ- 1 ס"מ. הקפסולה נבלעת בצורה רגילה ומופרשת בצואה עד 48 שעות. לפני בליעת הקפסולה תחובר לחגורה הנושאת מקלט שיקלוט את שידור המצלמה.

 

בדיקה זו מאפשרת הסתכלות מדוייקת על רירית המעי הדק ומסוגלת לאתר גם דלקת קלה ועדינה יחסית. הבדיקה הינה בטוחה מאוד, אך לעיתים (פחות מאחוז מהחולים) תיתכן היתקעות של הקפסולה במעי, בעיקר בחולים עם מחלת מעי דק קשה או לאחר ניתוחים בטניים מרובים.

 

במרבית המקרים של היתקעות קפסולה היא נפלטת בשלב מאוחר יותר ספונטנית, אך מקרים בודדים יזדקקו לאנדוסקופיה או ניתוח כדי להוציאה. הבדיקה מתבצעת בבתי החולים באמצעות הפנייה מקופות החולים.

 

6. אנדוסקופיה כפולת בלון

במקרים נדירים מאוד בהם כל הבדיקות הקודמות לא נתנו תשובה חד-משמעית ולא סייעו באבחון המחלה, ניתן לעיתים לבצע בדיקה אנדוסקופית עמוקה הקרויה בטכנולוגיה מיוחדת, המאפשרת הסתכלות עמוקה לתוך המעי הדק ונטילת ביופסיות.

 

הבדיקה דומה במהותה לבדיקת הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה אך היא מורכבת וממושכת יותר, כרוכה בהרדמה עמוקה יותר ושכיחות סיבוכים גבוהה יותר. בדיקה זו זמינה במרכזים רפואיים בודדים בארץ.

 

חשוב לזכור שמרבית החולים לא זקוקים לכל הבדיקות המתוארות לעיל, וניתן לקבוע אבחנה על סמך חלק מהבדיקות בלבד. כמו כן, בחירת סוג הבדיקה וסדר הבדיקות תלויים מאוד באופי המחלה ושיקול דעת הרופא המטפל (והמטופל).

 

לאחר ביצוע הבדיקות המתאימות לכל מטופל, כאשר בחירת הבדיקה נעשית ע"פ האברים המעורבים במחלה וההסתמנות הקלינית, נעשה סיכום של הממצאים בשילוב עם תשובות הבדיקה הפתלוגית והביטוי הקליני לאורך זמן, וניתנת אבחנה בהתאם.

 

הכותב הוא רופא בכיר במכון הגסטרו, המרכז למחלות מעי דלקתיות, מרכז רפואי שיבא




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאטרסטוק
השיטות שיעזרו לאבחן
צילום: שאטרסטוק
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים