תוך 5 שנים: תקציב גמלאי צה"ל גדל ב-70%

ועדת הכספים של הכנסת תאשר מחרתיים (ג') תוספת של כ-1.8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לכיסוי הוצאות מבצע "צוק איתן " שיבואו מקיצוצים במשרדים האזרחיים. זאת על פי החלטת הממשלה שהתקבלה לא מכבר. מתוכנן כי עד סוף השנה יתווספו לתקציב הביטחון בהקשר למבצע עוד 6.8 מיליארד שקל ממקורות אחרים (סך הכול תוספת של 8.6 מיליארד שקל).

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

• חודשיים לצוק איתן: כספי המיגון לא הגיעו  
• חורף כלכלי בכנסת: תקציב, מע"מ 0 ומשבר
• לפיד: "הישראלים מאבדים את האמון בשיטה"
  

תקציב הביטחון המקורי שאושר ל-2014 עמד על 57.5 מיליארד שקל. עד כה נוספו לו 1.7 מיליארד שקל. יחד עם התוספת ל"צוק איתן" עומד התקציב לגדול עד סוף השנה בכ-18% ל-67.8 שקל (תוספת של כ-10 מיליארד שקל). זה יהיה שיעור התוספת הנמוך ביותר בהשוואה לתוספות השנתיות שניתנו לתקציבי הביטחון המקוריים ב-5 השנים האחרונות.

חישוב זה מבוסס על נתוני מחקר של מרכז המידע והמחקר בכנסת, המנתחים את התפתחות תקציב הביטחון משנת 2009. המחקר נערך לבקשת ועדת הכספים לקראת הדיון על התוספת של 1.8 מיליארד שקל, ופורסם אמש. בין היתר עולה ממנו כי ב-2009 עמד שיעור התוספת השנתית לתקציב המקורי על 26% מהתקציב, אבל מאז הוא ירד עד 20% בשנה שעברה.

הירידה נובעת מכך שהתקציב המקורי עולה משנה לשנה, מ-48.4 מיליארד שקל ב-2009 ל-58.3 מיליארד ב-2013, אבל התוספת השנתית ירדה בפועל בתקופה זו בהדרגה מ-13 מיליארד שקל ב-2009 ל-11 מיליארד שקל ב-2013. זאת, כאמור, מול התוספת הצפויה ב-2014 של כ-10 מיליארד שקל, כשרובה ככל הידוע עד כה נובע מהוצאות צוק איתן.

עם זאת, הירידה עליה מצביע המסמך לא פגעה במעמד המיוחס של תקציב הביטחון. ממדי התוספות גדולים כל שנה עד 400% בהשוואה למה שקבלו משרדים אחרים. הייחוס נובע מכך שתקציבי המדינה גדלו בכל אחת מאותן שנים ביחס לתקציבים המקוריים רק בשיעור של 4.8% עד 6.9%. זאת כאמור לעומת הגידול היורד של 26% עד 20% בתקציב הביטחון.

ממה נובע באמת הגידול בתקציב הביטחון?

יעדי התקציב מעורפלים. המסמך רק מציין כי התוספות נובעות מ"צרכים ביטחוניים שנוצרו במהלך כל שנה, ומתקציבים של מרכיבי ביטחון שונים המועברים למשרד הביטחון באמצעות שינויים אשר מסיבות שונות אינם נכללים בבסיס תקציב המשרד, אלא בסעיפים אחרים בתקציב המדינה. אבל, רק חלק קטן יחסית נובע מצרכים ביטחוניים חדשים ולא צפויים".

הממצא המעניין במסמך מגלה כי בין השנים 2009 ל-2014 גדל תקציב הגמלאות לפורשי צבא הקבע בכ-68% (מ-4 מיליארד ל-7 מיליארד שקל). זאת מול עלייה של כ-26% בלבד בפנסיה התקציבית ששולמה לגמלאי שירות המדינה האזרחים. זו איננה חלק מהתקציב של כל משרד אלא מרוכזת בתקציב משרד האוצר ומשולמת על פי כללים פחות נדיבים מצה"ל.

תקציב גמלאות הקבע כמו תקציבי אגף השיקום ואגף משפחות והנצחה נכללים בחלק הגלוי והדק בספר תקציב הביטחון, לעומת החלק המסווג והחסוי של תקציבי הפעילות הביטחונית. לפי המסמך התקציב של שלושת התחומים הללו עלה מ-2009 עד היום בכ-46% (מכ-10.6 מיליארד לכ-14.5 מיליארד שקל), לעומת עליה של 19% בכלל תקציב הביטחון.

הכלכלן אליעזר שוורץ מעריך בסיכום את משמעות הנתונים שמצא במחקר: "משקל התחומים הביטחוניים שבחלק הגדול והמסווג בתקציב הביטחון, לרבות תקציבי ההצטיידות והאימונים, הוא קטן ביחס לסך כל התקציב, לעומת המשקל היחסי של תחומי גמלאות הקבע השיקום וההנצחה הלא ביטחוניים, שבחלק הקטן והגלוי של תקציב הביטחון.

מזמין המחקר, יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר לקראת הדיון בקיצוץ תקציבי השירותים החברתיים לטובת התוספת לתקציב הביטחון, על הצפוי במהלכו: "הביטחון הוא נדבך מרכזי לקיומנו אבל אך לא בן יחיד. חברה חזקה תבטיח יותר ביטחון. נצטרך לוודא שהמדינה ממשיכה לדאוג גם לצרכים החברתיים, בריאות ורווחה, ולהורדת יוקר המחיה".