חולי סוכרת: חושבים שאתם מאוזנים? לא בטוח
חולי סוכרת רבים שמודדים סוכר לאחר צום מרוצים מהתוצאות ומתעלמים מרמת הסוכר בדם לאחר הארוחות. תרופות רבות דואגות לאזן את החולים בנוסף לאינסולין הקבוע. תרופה חדשה מבטיחה פחות תופעות לוואי ואפילו הרזייה
כבר ידוע שסוכרת היא מגיפה שפוגעת ברבים. נכון ל-2012 חיים בישראל כ-460,000 חולי סוכרת, שהם כ-8 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בגיל עשרים ומעלה. שיעור הסוכרת הולך ועולה משנה לשנה וכמובן עולה עם הגיל. בגילאי 65, כ-28% חולים בסוכרת ובגיל 75, כל קשיש שלישי בישראל הוא סוכרתי.
הטיפול במחלת הסוכרת נועד להשיג איזון מטבולי בממשק הגלוקוז בגוף ולמנוע סיבוכים ופגיעה באברי מטרה שונים כמו לב, כליות, עיניים וגפיים. לצורך כך חשוב לטפל בכל גורמי הסיכון: שומני הדם, יתר לחץ דם, הימנעות מעישון, והקפדה על אורח חיים בריא.
למרות המספרים העצומים של החולים בישראל, המערכת הרפואית מתמודדת עם המחלה באופן יעיל. "הצלחנו להגיע להישגים מרשימים באיזון הסוכר ושאר גורמי הסיכון" אומרת ל-ynet ד"ר ברכה דגן, מנהלת מרפאת סוכרת במרכז בריאות "עומר" בעפולה, ומטפלת בחולי סוכרת ב-25 השנים האחרונות, "63% מחולי הסוכרת בישראל עומדי ביעדי איזון רמות הסוכר, 64% ביעדי איזון הכולסטרול ו-83% ביעדי איזון לחץ הדם. נתונים מרשימים אלו יכולים להסביר את ההפחתה בסיבוכי הסוכרת ובתמותה מסוכרת בשנים האחרונות בישראל".
הבעיה: עלייה בסוכר אחרי ארוחה
עם זאת, בקרב סוכרתיים רבים המטופלים תרופתית שכיח למצוא כי ערך הסוכר בצום תקין אך תוצאת ההמוגלובין המסוכרר עדיין גבוהה מהמומלץ. בדיקת רמת ההמוגלובין המסוכרר (HBA1C) היא כלי חשוב למעקב אחר יעילות הטיפול בחולי סוכרת, היא משקפת את מידת איזון הסוכרת ב 2-3 החודשים שקדמו לבדיקה והיא בעלת ערך מנבא להתפתחות סיבוכי המחלה
כדי לטפל בתוצאות גבוהות של המוגלובין מסוכרר ולמנוע החמרה של המחלה, יש להוסיף טיפול תרופתי ייעודי להורדת הסוכר לאחר הארוחה.
אחת הטעויות הנפוצות של חולי סוכרת רבים בדרך לאיזון הסוכרת היא בדיקת רמות הסוכר בדם רק אחרי צום. חולה הסוכרת שמבצע את בדיקת הסוכר בצום בלבד יכול למצוא ערך תקין בדיוק כמו שהמליץ הרופא. ביום אחד הבדיקה עומדת על 123 מ”ג/ד”ל, ביום השני הערך הנמדד אפילו נמוך מזה ובימים אחרים המספרים כמעט זהים. אני מאוזן, חושב לעצמו החולה, ומרוצה מעצמו שהצליח לשלוט בסוכרת. אלא ששמחת האיזון מוקדמת מדי.
אותו חולה שרמת הסוכר שלו בצום תקינה, יכול להיות מופתע מכך שרמת ה-HBA1C בדמו גבוהה מהמומלץ. להגיע ליעד המומלץ של רמת הסכר בבוקר, אחרי הצום של הלילה זה טוב ויפה, אבל חשוב מאד לאזן את רמת הסכר במשך 24 שעות, וגם אחרי הארוחות, אז מקבל הגוף מנות גדולות של פחמימות, שהופכות לסוכרים ומעלות את רמת הסוכר בגוף.
"רמות סוכר גבוהות מהוות סיכון גבוה להתפתחות סיבוכים", מסבירה ד"ר ברכה דגן, "כמו סיבוכים בעיניים או בכליות. רמות סוכר גבוהות בעקר לאחר הארוחות מופיעות כבר בשלב של טרום סוכרת, וקשורות בשכיחות גבוהה פי 2-3 של מחלות לב אצל חולים אלו לעומת האוכלוסייה הכללית".
התרופה שפועלת רק אם אכלתם פחמימה
כדי לטפל בבעיה זו ולמנוע החמרה של המחלה, מוסיף הרופא המטפל גם טיפול תרופתי להורדת הסוכר לאחר הארוחה. קיימות היום תרופות רבות הנותנות מענה לרמות סוכר גבוהות לאחר הארוחה.
אפשרות אחת היא זריקות של אינסולינים מהירים, הניתנים בתדירות של 1-3 זריקות ביום. אלא שלאינסולינים אלו שכיחות גבוהה של תופעות לוואי כמו היפוגליקמיות (ירידה חדה ברמת הסוכר בדם) או עלייה במשקל. על הרקע הזה מטופלים רבים נמנעים מקבלת הטיפול או מתקשים להתמיד בו, מה שגורם לחוסר איזון מחלתם.
קיימת גם אפשרות של טיפול בכדורים, שבמקרים רבים כרוך אף הוא בהיפוגליקמיה ועלייה במשקל, כמו תרופות מקבוצת הסולפונילאוראה.
אפשרות נוספת היא תרופות מקבוצת GLP-1, המחקות את הפעילות של הורמון ה-GLP-1. להורמון זה, המיוצר ברירית המעי ומופרש כתגובה לאכילה, יש תפקיד מפתח בוויסות רמות הסוכר בדם, בנוסף הוא מסייע לוויסות תהליך העיכול וספיגת המזון ע"י האטת תהליך הריקון של הקיבה. GLP-1 משפיע על מערכת העצבים באופן המשרה תחושה של שובע, לכן הוא גורם גם לירידה במשקל, יתרון מפתה לחולי הסוכרת שרבים מהם סובלים מהשמנת יתר. קיימות בשוק מספר תרופות הפועלות במנגנון הקשור להורמון זה.
בחודש מאי השנה הצטרפה לרשימת תרופות אלו שחקנית חדשה, ליקסומיה, שמחקרים אודותיה נחשפו במסיבת עיתונאים בכנס הסוכרת השנתי בוינה (EASD), אליה הוזמן כותב שורות אלו על-ידי יצרנית התרופה, חברת סאנופי.
"יש מגוון של תרופות שיורידו את רמת הסוכר אחרי ארוחות", מסבירה ד"ר ברכה דגן, "הבעיה בתרופות אלו היא מנגנון הפעולה שלהן שגורם להפרשת אינסולין ללא קשר לאכילה, כמו במקרה של טיפול באינסולינים קצרי טווח או סולפונילאוראה. בלעת או נטלת אותן? הן עובדות ויגרמו ללבלב להפריש אינסולין בלי קשר לעובדה אם אכלת או לא. ליקסומיה לעומתן תגרום ללבלב להפריש אינסולין רק בעקבות אכילת פחמימה. כלומר ברגע שאכלת פחמימה והיא תעבור במעי, יועבר אות ללבלב להפריש אינסולין. אחרי שהפחמימה תעבור את המעי – התרופה לא תעבוד יותר וכך לא תגרום להיפוגליקמיה".
"למה זה טוב? תחשוב למשל על סבתא שלקחה זה עתה תרופה להורדת סוכר המעלה את רמת האינסולין בדם ללא תלות באכילה, ולפני שהספיקה להכניס את האוכל לפה היא מקבלת טלפון מהנכד שלה שרוצה לספר לה משהו חשוב; ברור שהיא לא תאכל ותדבר עם הנכד. אלא שבינתיים, התרופה תוריד לה את רמות הסוכר, ותוך זמן קצר היא נכנסת להיפוגליקמיה. עם ליקסומיה זה לא יקרה. גם אם אותה סבתא תיקח ליקסומיה, התרופה לא תפעל כל עוד הפחמימה לא נכנסת לגוף ומגיעה למעי, וזה למעשה יתרונה הגדול". 
לפנייה לכתב/ת 
