לא תאמינו מה הופך את הילדים להרבה פחות חכמים

רוח רעה נושבת בארץ. כבר 20, אפילו 30 שנים. הרוח המלעונה הזו סמויה מן העין, נושבת ומפילה את האינטליגנציה שלנו ושל ילדינו לתהומות, ואנחנו לא ראינו, כי התרכזנו במצווה המפורשת של תרבות הצריכה - לעסוק בדברים טפלים.

אנחנו שולחים את הילדים לבית הספר וקונים להם ספרים במבצע בשבוע הספר, ממליצים להם על תכנים חינוכיים ומביאים להם מורים פרטיים עטופים בצלופן, ואת כל זה אנחנו עושים כי אנחנו ממש ממש רוצים שהם יהיו חכמים יותר. ולמה אנחנו רוצים שהם יהיו חכמים יותר? כי אנחנו סבורים שמי שחכם יותר מסתדר הרבה הרבה יותר טוב בחיים.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

הכתבות האחרונות של גיל ונטורה בערוץ הורים :

רוצים לחנך את הילדים? פשוט תפסיקו לחפור

מה תעשה כשתהיה גדול? כסף - והרבה!

בלי יועצות שינה: תחזירו את ההורות לעצמכם

להישאר ביחד בשביל הילדים: טוב או רע?

ולמען האמת - זה ממש נכון. ערימת ענק של מחקרים הוכיחו כבר את הקשר שקיים בין רמת אינטליגנציה בילדות (שזה בעצם הקירוב המדעי הטוב ביותר למושג "חוכמה" אחרי שמפשיטים ממנו את הפוליטקלי קורקט) ובין מדדים של הצלחה בבגרות בכל תחומי החיים.

אבל פה, יוסטון, יש לנו בעיה חדה וחריפה. הילדים שלנו, כפרה על נשמתם הרכה, אכן נחשפים להרבה מאוד תכנים ומסרים, אבל אוי ואבוי - 95.34% מהמסרים הללו הם בולשיט בלתי מבוסס, אמיתות חלקיות שהוצגו באופן שטחי, הבטחות שיווקיות שתכליתן יניקת ג'ובות ולא השכלה, וכולי וכולי.

עכשיו, לך תבחין בין ידע טהור וקשקוש. אפילו לנו כמבוגרים קשה לצלוח את אוקיינוס הפסיאודו מידע. כל זב חוטם רק צריך לפתוח את הטקסט הפרסומי שלו במנטרת "מחקרים מראים" וישר הספקנות והחשיבה הביקורתית שלנו זולגות מטה.

ריטלין זה טוב או רע?

הסבורים אתם, הורים מתוקים, שמדובר אך ורק בסוגיה תיאורטית? פחחחח... תשמעו סיפור: לפני איזה חודש רגשה כל הכיתה של בתי בכורתי סביב החיסון כנגד וירוס הפפילומה (אגב, מי המדרוב שנותן

לוירוסים שמות של דודות פולניות? אני דורש שלוירוס הקטלני הבא יקראו מוריס...). אתרי אינטרנט מרחבי הגלובוס גויסו למערכה, וטינאייג'ריות לחוצות החליפו ביניהן דיסאינפורמציה מבהילה במטחים עזים. המתחסנות הבטיחו לבלתי מתחסנות גיהנום רפואי וחצ'קונים, והאחרונות לא נותרו חייבות, והזהירו את הראשונות מפני תופעות לוואי ואקזמות ביולוגיות שהדף אינו סובל.

והנסיכה שלי, מתוך אמונה תמימה ומופרכת באביה מולידה, באה לשאול אותי מה אני חושב. ולא נותר לי אלא להשיב לה את ההוגנת שבתשובות: מותק שלי, אין לי מושג ירוק. לא רופא אביך, אפילו לא טכנאי רנטגן. מקסימום אנסה לדבר מחר עם שתי רופאות שאני מכיר.

אז פפילומה זה טוב או איכסה? ריטלין זה טוב או רע? מותר לצרוך דבש בהריון? צריחה עצבנית על הילד שכפכף את אחותו תיצור לו טראומה או לא. ואם כן, האם שמן דקל יעזור?

הרשת סובלת הכל

פעם, בימי הביניים, החיים היו פשוטים. איומים - אבל פשוטים. הידע נשמר בידיהם הקמוצות של מתי מעט יודעי קרוא וכתוב, בעיקר נזירים ואנשי דת. אבל אז הגיע גוטנברג המפונק הזה והיה חייב להמציא את הדפוס, ואחריו הרדיו, טלוויזיה, אינטרנט ותוכניות ריאליטי - והידע הפך גדוש וזמין ובלתי אמין, וקיבלנו היישר לפנים את מפלצת "הבערות החדשה" (neo-ignorance).

בואו נהיה קצת אקדמיים. קבלו הגדרה: הבערות הישנה נבעה מהיעדר מוחלט של אינפורמציה, דבר שהקשה על יצירת גוף ידע נורמלי. הבערות החדשה (neo-ignorance) נובעת משפע אדיר של מידע בשפע ערוצים, מאפיין שמנטרל את היכולת להבחין בין מידע קשיח וטוב ובין מידע רופס וחסר בסיס, ובסופו של דבר מוביל לאותה תוצאה כמו הבערות הישנה - חוסר יכולת ליצור גוף ידע טוב ושימושי.

הרשת סובלת הכל, היא שוויונית בצורה מסוכנת, ומסר של מומחית בעלת ניסיון וידע בתחום מקבלת את אותה חשיפה ובולטות כמו המסרים של אלפי דבילים הזויים המתבססים על ידע מצוץ מהאצבע הפרטית. למעשה, המצב אף חמור יותר, כי בהינתן היובש , היעדר הנחרצות והיעדר הרייטינג של ידע מדעי, סביר שהוא יקבל הרבה פחות חשיפה, לייקים וצפצופים מעמיתו האלטרנטיבי.

דוגמה שעלתה לי עכשיו: הכרתי פעם מורה ותיקה ומדהימה למתמטיקה, עם ניסיון אדיר וידע עמוק גם בחומר וגם בנפתולי התמודדותם של תלמידים מכל הגילאים עם אימת המשוואות, ועם רצון אמיתי ונלהב לעזור לאותם תלמידים - ובמקום לחלוק את הידע והשיטות שלה עם ילדים שכל כך צריכים אותה, נאלצה לבטל ימיה בשכנוע וירטואלי, בעיצוב אתר ובתחרות חסרת תוחלת מול גופים נוצצים יותר עם מערך שיווק מיומן. מעצבן.

הפתרון: חשיבת ביקרותית - אבל באמת

אבל, אני מתחיל לטרחן, ואתם, מן הסתם, רוצים לדעת מה אנחנו כהורים צריכים לעשות. לתווך. תיווך. והרבה תיווך. זה מה שאנחנו חייבים לעשות. בנימה קצת יותר פרקטית, זה מחייב אותנו להישבע עד

טיפת האספרסו האחרונה שאנחנו נקפיד לעודד אותם לחשיבה ביקורתית, שאנחנו נדסקס איתם מתי שאפשר על כל תוכנית טלוויזיה ועל כל פרסומת, ואנחנו נציג להם שאלות חופרות, ויתרה מכך - אנחנו ניזום בעצמנו את הדיונים הללו, ואם נרגיש שקשה לנו לעשות את זה לבד אנחנו נבחר את האנשים החכמים ביותר בסביבתנו ונבקש מהם טיפים איך לעשות את זה, ונישבע שנעשה את זה בעצמנו, ונפנים שספקנות בריאה אינה שוות ערך לחפירה.

וזה כל כך חשוב לילדים שלנו. אם נגזר עלי לסיים במהלך לוגי מתבקש, אני מניח שהמניפסט שלי ילך ככה - מידע מסולף מוביל לגוף ידע דל, גוף ידע דל מוביל להחלטות גרועות, והחלטות גרועות, רבותי, הרגו הרבה יותר אנשים לאורך ההיסטוריה מכל המלחמות גם יחד.

רוחניים ורציונליים בכל העולם - בואו נתאחד ונבין שחשיבה מדעית אינה מילה גסה.

גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה ובסיסט מתוסכל. הוא מעביר את הקורסים "לחשוב כמו פסיכולוג" ו"מדריך לחשיבה יצירתית מעשית"