צפתה בבנה נהרג - ולא תפוצה על נזק נפשי

בן 5 נהרג לעיני אמו כשנלכד בדלתות אוטובוס. היא סבלה מאז מדיכאון ותבעה פיצוי על נזק נפשי, אבל שני בתי משפט דחו את התביעה שלה

עו"ד יקי רנדפורסם: 04.11.14 , 08:26

אישה שראתה לנגד עיניה את בנה בן החמש נהרג בתאונת דרכים תבעה לקבל פיצוי על הפגיעה הנפשית שנגרמה לה, אך נדחתה על ידי בית משפט השלום בהרצליה. היא ערערה על ההחלטה למחוזי בתל אביב, אבל גם שם קבעו השופטים שמאחר שהיא ממשיכה לתפקד ואינה מוגדרת "חולת נפש", היא לא זכאית לפיצוי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התאונה התרחשה בינואר 2008 כשהאם ובנה נסעו יחד באוטובוס לגן הילדים. כשהתכוננו לרדת בתחנה נלכד הילד בין דלתות היציאה ונגרר על ידי האוטובוס שהמשיך בנסיעה.

תביעה

עבר טראומה בתאונת דרכים. הפיצוי 4.1 מיליון

ynet

בן 11 היה נוכח בתאונה מחרידה שבה נהרגה אחותו, ואמו ושני אחיו נפצעו קשה. בית המשפט הסכים שהוא סובל מנזק נפשי ולא יוכל לעבוד לעולם

עבר טראומה בתאונת דרכים. הפיצוי 4.1 מיליון

כשנתיים לאחר הטרגדיה הגישה האם תביעה נגד נהג האוטובוס ונגד חברת הביטוח "איילון". התביעה נסמכה על ההלכה שלפיה בתנאים מסוימים, קרוב משפחה שנפגע בנפשו בעקבות אירוע טראומתי - זכאי לפיצוי. האם טענה כי מצבה הנפשי בכי רע, היא סובלת מדיכאונות, התנתקויות ופוסט-טראומה, ואף שהתה למשך תקופה באשפוז יום פסיכיאטרי.

היא הוסיפה שגם היא קורבן ישיר של האירוע, כיוון שנפגעה נפשית בעת שנאלצה לחלץ את בנה המת מתחת לגלגלי האוטובוס ולנסות לבצע בו החייאה. בית המשפט השלום בהרצליה דחה את החלק הארי של התביעה, אולם החליט לפסוק לאם פיצוי של 20 אלף שקל על הנזק הלא ממוני שנגרם לה עקב חילוץ בנה המת.

שני הצדדים הגישו ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. האם טענה שהמומחה מטעם בית משפט השלום ייחס לה נכות נפשית נמוכה מנכותה בפועל, שנגרמה גם בשל מעורבותה בפעולת החילוץ. לטענתה, אין להבדיל בין מי שנפגע בנפשו עקב תאונה לבין מי שנפגע פיזית.

הנהג וחברת הביטוח טענו שהאם לא זכאית לפיצוי כיוון שרק מי שנפגע בנפשו באופן קיצוני מוכר כנפגע עקיף, ואילו האם סובלת מפגיעה נפשית קלה בלבד. הם הוסיפו כי טענת הפגיעה הישירה בשל החילוץ עלתה בהליך הקודם בשלב כה מאוחר, שכלל לא היה מקום לדון בה.

הם גם ביקשו לבטל את הפיצוי שנפסק לאם, כיוון שלטענתם הוא סותר את הממצא החד-משמעי שלפיו היא לא הוכיחה שהנזק הנפשי שלה נגרם בעטיו של החילוץ.

אין נזק נפשי חמור

שופטת המחוזי יהודית שבח, סגן הנשיאה יצחק ענבר והשופט שאול שוחט החליטו לדחות את שני הערעורים. השופטת שבח הבהירה שלפי ההלכה הפסוקה, אדם שנפגע נפשית בשל התוודעות לאירוע טראומתי זכאי לפיצוי כנפגע עקיף רק בהתקיים ארבעה תנאים:

1. הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה. 2. הוא התרשם ישירות מהאירוע הטראומתי. 3. ההתרשמות אירעה בסמוך למקום ולזמן האירוע. 4. והנזק הנפשי שנגרם לו חמור.

בעניין המערערת, הוכח שהיא מתפקדת ומצליחה לעבוד, היא לא חולת נפש והיא לא סובלת מנוירוזה. ולכן, משלא ניתן לפרוץ את גדר ההלכה – המערערת לא זכאית לפיצוי כנפגעת עקיפה.

נקבע שהפיצוי שנפסק למערערת יעמוד על כנו: המערערת אמנם לא הצליחה להוכיח שפעולת החילוץ היא שגרמה לנזקיה הנפשיים, אך יחד עם זאת אין ספק שההשתתפות בחילוץ הבן המת גרמה לה צער, כאב וסבל. אלו הם נזקים לא ממוניים שבית המשפט מוסמך לפסוק גם ללא הוכחות. הערעורים נדחו ללא הוצאות.