החולה הסופנית בחרה ומתה. מחאתה עבדה?
בריטני מיינרד, שהחליטה לשים קץ לחייה בשל מחלתה הסופנית, ריתקה המונים לסיפורה העצוב. 13 מיליון צפיות נרשמו לסרטונים שפרסמה ורבים מכך קראו את הכתבות עליה ברחבי העולם. אך האם המקרה יביא לשינוי בחקיקה בארה"ב? הצעירים תומכים אך הבעיה נעוצה ברפובליקנים השמרנים
ימיה האחרונים של בריטני מיינרד הציתו דיון לאומי סוער בסוגיה - האם זה מוסרי לחולה סופני לשים קץ לחייו? כעת אחרי מותה, זה הזמן לבדוק האם מיליוני הקליקים והצפיות שייצר הקמפיין שאותו הובילה, יגרמו לשינוי כלשהו בארצות הברית.
עוד חדשות בעולם:
הג'יהאדיסטים מסיני נשבעו אמונים לדאעש
יום הבוחר הגיע: הסנאט יהפוך לרפובליקני?
"כמו דיקטטור": ארדואן העיר, בית קפה נקנס
נמצאה גופת הקורבן האחרון של הקונקורדיה
התומכים בהרחבת חוקי "הזכות למות" מעבר למספר המדינות הקטן שבהן הוא חל צופים כי השיח הציבורי שהחל סיפורה של מיינרד ימשיך ויישאר רלוונטי גם ב-2015, כאשר גופי החקיקה המדינתיים יתכנסו למושביהם.
"מניו אינגלנד לחוף המזרחי ולאחר מכן גם במערב" - אומרת פג סנדין, מנהלת המרכז הלאומי "למות בכבוד" - "אנחנו נראה תנועה לקראת חקיקה". עם זאת, האופטימיות שהיא משדרת עלולה להיתקל במציאות הפוליטית שבה דחפו רבים לחקיקה זו, אך ללא הועיל. "התאבדות אינה פתרון טוב אף פעם, בלי קשר למצב שעמו מתמודד אדם", אומרת ג'ודי בראון, נשיאת הארגון הקתולי "הליגה לחיים אמריקניים".
מיינרד, חולה סופנית בסרטן המוח, הפציעה בתקשורת האמריקנית לפני כחודש אחרי שפרסמה וידאו שבו סיפרה כי היא ובעלה, דן דיאז, עברו לפורטלנד שבצפון קליפורניה כדי שתוכל לנצל את החוק באורגון המאפשר לה לסיים את חייה בתנאיה שלה. מיינרד אמרה לעיתונאים כי היא מתכננת למות ב-1 בנובמבר. היא הייתה בת 29 במותה.
החולה הצעירה פנתה לארגון התמיכה "חמלה ובחירה" במהלך הקיץ בתקווה שפרסום סיפורה יוביל להנעת פוליטיקאים לפעול בסוגיה בקליפורניה וברחבי האומה. האם זה אכן קרה? השאלה נותרה עדיין ללא מענה. עם זאת, מיינרד הצליחה להעלות את המודעות סביב הנושא ברשתות פייסבוק וטוויטר בטרם מתה. "יותר ויותר צעירים תומכים בזכות למות בכבוד, אך זה לא בהכרח רלוונטי או חשוב לחייהם כעת", אומרת סנדין. "אני חושבת שהסיפור של בריטני מיינרד הפך את הנושא לאמיתי יותר".
בשנה שעברה הייתה ורמונט למדינה הראשונה שאישרה בחקיקה המתת חסד. וושינגטון ואורגון עשו זאת באמצעות משאל עם. במונטנה ובניו מקסיקו הלגליזציה אושרה דרך פסיקות משפטיות.
בניו ג'רזי, בית המחוקקים כשל בניסיונו להעביר הצעת חוק כזו בחודש יוני האחרון. המחוקק הדמוקרטי ג'ון בורזיצ'לי, ממחברי ההצעה, אמר כי הוא מקווה שיוכל להעביר אותה בבית התחתון במדינה לפני סוף השנה. אם היא תעבור שם, הוא חוזה כי הסנאט יאשר אותה. "ברור בעיניי שקול הרוב בניו ג'רזי מעוניין בבחירה נוספת", אמר בורזיצ'לי. אולם מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי הרפובליקני, הצהיר כי הוא מתנגד לחקיקה.
"ערכנו לו מסיבה, הוא שתה את התרופות והלך לישון. לתמיד"
מנהל "חמלה ובחירה", מיקי מקינטייר, אומר כי ארגונו מוציא כשבעה מיליון דולרים בשנה כדי לגונן על ההליך במדינות שבהן אושרה המתת חסד ובמדינות שהחקיקה טרם הועברה בהן. באתר האינטרנט של הארגון פורסם כי בחודש האחרון נכנסו אליו יותר מחמישה מיליון גולשים ייחודיים (unique visitors), בעוד יותר מ-13 מיליון צפיות נרשמו לשני הסרטונים של מיינרד ביוטיוב. "אנחנו מקווים כי הכמות המדהימה של האנשים שקיבלו השראה מסיפורה של בריטני, תוכל להתבטא בקידום פעולה לעבר שינוי חקיקתי במושב הבא", אמר מקינטייר.
כמובן, לא כל מי שצפה בסרטונים של מיינרד תומך במחאתה. שמרנים בארה"ב מתחו ביקורת קשה על החלטתה וקרוב לוודאי ששום בית מחוקקים מדינתי שנשלט על ידי רפובליקנים ישקול להעביר את חוקי "הזכות למות".
ראשת ועדת החקיקה העוסקת בנושאים רפואיים בוויומינג אמרה כי היא מאמינה שאין כל סיכוי שהמתת חסד תאושר במדינתה. "ההרגשה שלי היא שוויומינג תתנגד לזה ברוב קולות", אמרה המחוקקת הרפובליקנית איליין הארווי, והוסיפה כי תושבי וויומינג תומכים בזכות לחיים. "זו גם דעתי האישית: אנחנו לא יכולים לבחור את גורלנו בעצמנו", הוסיפה הארווי. "האיש הגדול שם למעלה הוא שבוחר מתי נלך ומתי נישאר".
קרוביה של מיינרד ביקשו לשמור על פרטיותם אתמול ולא שחררו מידע לגבי סידורי הלוויה. דובר ארגון "חמלה ובחירה" אמר כי היא מתה בשלווה, מוקפת במשפחתה ובחבריה בחדר השינה שבביתה בפורטלנד.
אורגון הייתה למדינה הראשונה שאישרה לרופאים לרשום כדורים ממיתים לחולים סופניים.
מאז 30 ביוני ניצלו את החוק יותר מ-800 בני אדם. אלה שנוטלים את התרופות, נרדמים תוך דקות ומתים לאחר כמחצית השעה.
ווילי מולזר, מורה פנסיונר בן 74 מיוג'ין, מת בשנה שעברה לאחר שנטל מרשם לתרופות ממיתות. "זו הייתה בחירה שלווה מאוד עבור בעלי", סיפרה ג'נט מולזר, שכעת מתנדבת בארגון "חמלה ובחירה". "הוא חיכה לזה", אמרה אתמול. "לפני כן ערכנו עבורו מסיבה קטנה, ואז הוא הלך לחדר השינה בזמן שקבענו. הוא שתה את מיץ התפוזים שלו עם התרופה והלך לישון".
לפנייה לכתב/ת 
