לומדים מדעי הרוח? לא תהיה לכם עבודה

בסרט מציצים יש סצנה שבה אריק איינשטיין המנוח מנסה לשכנע את אלטמן הגדול להשקיע ולשדרג את המזנון ולהפוך אותו למקום רציני - להשקיע כסף לקנות מערכת סטריאו טובה, לנגן מוזיקה של ג'ון לנון - ואז יבואו קליינטים. אלטמן עונה, בערך כך: "רמונט עולה כסף ומי ישלם את הרמונט וההוצאות? מי ישלם? בנון ישלם?".

• פחח מרוויח כמו פסיכולוג: שווי המקצוע שלכם
• כמחצית מהמעסיקים מתקשים לגייס עובדים
• המקצועות שיצילו אתכם מחרב הפיטורים
  

נזכרתי במשפט הזה כשלקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית שוב התפתח דיון על הצורך בלימודי מדעי הרוח. בין השאר נטען, כי יש צורך בבוגרי לימודים אלה בחברות מסחריות, בהן גוגל שמחפשת בימים אלה בוגרי מדעי הרוח, וכי לימודים צריכים להיות מהלב ולא מהצורך.

לטעמי, המשפט של "בנון ישלם" הוא תמצית המאבק בין הרוח והתרבות, לבין העולם החומרי והאמיתי. אני אגלה לכם את הסוף: בדרך כלל המציאות מנצחת.

משרות מיותרות = עלויות מיותרות

סטודנטים יקרים, הרשו לי לתאר בפניכם את התהליכים שמתרחשים בפירמות המסחריות שמחליטות לגייס עובדים - וסליחה מראש מעובדי נמל אשדוד והרכבת, מאחר שלא נתייחס לאילן היוחסין בטור זה.

ראשית, עצם ההחלטה לגייס אינה פשוטה. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בהחלפת עובד שפרש לגמלאות, מצא מקום עבודה אחר, פוטר, עזב את אזור מגורים וכדומה. ההנהלה, מצדה, שואפת למלא את החסר בדיוק באותו אופן. כלומר, אם עזב איש שיווק - ישאפו למלא את מקומו באיש שיווק, ואם פוטר פיזיקאי - יחפשו פיזיקאי אחר, טוב יותר.

כמעט לכל מקצוע שאני מעלה על דעתי בשוק העבודה הנוכחי יש לימודים מקצועיים גבוהים. אם לא די בכך, מעבידים ישימו דגש רב מאוד על נסיון בתחום ועל הצורך ללמד מישהו שימוש פרקטי בידע הספציפי שצבר, ויעדיפו לשלם פחות. למשרת כימאי, למשל, יעדיפו תמיד בוגר כימייה שידע מהי ריאקציה - ולא בוגר מדעי המדינה.

אבל נניח שהחברה מתרחבת ומעוניינת להגדיל את מצבת כח האדם שלה. בדרך כלל יבקש מנהל המחלקה תוספת לכוח האדם, כדי שיוכל להתגבר על עומס העבודה החריג שנוצר עקב גידול במחזורי המכירות או הכניסה לתחום פעילות חדש, והבקשה שלו תהיה לגיוס כוח אדם מקצועי שיוכל לסייע לו.

מאחר שחברות מסחריות עובדות על פי רוב בשוק תחרותי (ושוב סליחה מחברות המזון על שימוש במילה "תחרות"), הן ישאפו למקסם את רווחיהן באמצעות שימוש בכוח עבודה מספק. כלומר, חברה לא תוכל להיות תחרותית ולהציע מחירים נמוכים, אם היא תחזיק במשרות מיותרות שפירושן עלויות מיותרות.

חברות הן לא מוסדות סוציאליים

האם מדעי הרוח מספקים חשיבה אחרת מחוץ לקופסה? אני מאמין שכן – אבל כדי שתהיה חשיבה מחוץ לקופסה - צריכה להיות קופסה בראש ובראשונה. האם נוכל לקבל רעיונות מכיבושיו של נפוליאון בבואנו לפתור בעיה הנדסית מסוימת? יכול להיות שכן, אבל לפני הכל יש צורך להבין את המודל ההנדסי.

האם כדאי ללמוד מדעי הרוח? התשובה היא כן, אבל לטעמי מוטב לעשות זאת אחרי שלומדים כלי מקצועי בסיסי שנדרש בשוק. האם לימודים עבור הלב ייתנו משכורת מספקת? לא בטוח. אבל יכול להיות שהלב ישלם.

חברות מסחריות אינן מספקות עזרה סוציאלית. מטרתן הראשונה היא להרוויח כסף, ואחר כך, אם אפשר, לשפר את העולם ואולי אף לקדם ערכים נוספים.

אל תטעו בכך: אני בטוח שכאשר תחפשו אדריכל, תרצו אדם שלמד אדריכלות ולא בוגר פילוסופיה שעל הדרך גם הפך לאדריכל. ואם תצטרכו עו"ד או רופא – תחפשו איש מקצוע שהשקיע רבות בצבירת ידע ויוכל לעזור לכם, ולא אדם מוכשר שיחשוב אתכם על דרכים אלטרנטיביות לפתרון הבעיה בסגנון דקארט או אריסטו.

למשרה מקצועית צריך איש מקצוע

טיעון נוסף, כלכלי יותר, יגיע מנתונים על היצע וביקוש. גובה השכר נובע ישירות מהצורך במקצוע זה ומספר המועמדים שיכולים למלא את הצורך הזה (הפעם אבקש סליחה מעובדי חברת החשמל – אצלכם גובה השכר נובע מאחזקת המדינה באזורים רגישים).

הביקוש לאנשי מחשב, למשל, כה גבוה כך שמספרם ההולך וגדל של בוגרי פקולטות המחשבים לא מספיק להדביק את צורכי השוק ולכן השכר המוצע להם גבוה. בדומה לכך: רובם המוחלט של האנשים לא אוהב למכור ולהידחף, ולכן שכרם של אנשי המכירות גבוה יותר. לעומת זאת, במוקדי השירות של חברות תקשורת אין צורך בכישורים מיוחדים ושם בעלי תואר כלשהו - שעדיפים על פניהם של חסרי תואר - יוכלו לקבל שכר לא גבוה מדי, פשוט כי יש הרבה מהם.

אילו הייתם קוראים מה כתוב בידיעה על חיפושיה של גוגל אחר בוגרי מדעי הרוח – הייתם רואים שהיא מעוניינת לאייש שתי משרות של מדעי הרוח במקביל לחיפושיה אחר אלפי עובדים בתחום מדעי המחשב והמתמטיקה.

אז אני מבקש מראש סליחה על הבוטות במסר, אבל אין לי כל כוונה לחזק בטור זה כל מיני אמונות מתחנפות כגון "יהיה בסדר" ול"כל סיר יש מכסה". כמי שעובד ומסתובב כבר שנים רבות בסביבות עסקיות אני יכול לקבוע בוודאות, שחברות לא גייסו ואינן מגייסות בוגרי מדעי הרוח למשרות מקצועיות.

אף שמסר זה נראה מובן מאליו, לאחרונה יש לי תחושה שאנשים טורחים להסוות את האמיתה הברורה הזו. אז הנה, אומר זאת שוב: למשרות מקצועיות מגייסים את אלו שלמדו בסיס למקצוע זה. אז בפרוס השנה האקדמית, אנא נסו לבחור מקצוע פרקטי שקרוב עד כמה שניתן למה שאתם אוהבים, ואם לא - חפשו בעל או אשה עשירים.

יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com