רצח נועה אייל פוענח בזכות יריקה
גבר בן 38 מירושלים שגר אז לא הרחק מנועה אייל, הוא החשוד באונס וברצח של בת ה-17 שגופתה נמצאה ב-1998 ביער רמות. הוא נעצר על ידי ימ"ר ירושלים בזכות דגימת DNA, הסלולרי שלו אוכן במקום שבו עלתה לטרמפ. פרקליטו: הוא מעולם לא פגש בה
16 שנה אחרי המקרה שזעזע את ירושלים, מאמינים ביחידה המרכזית של משטרת המחוז כי פענחו את רצח נועה אייל: לפני כשבועיים וחצי עצרה המשטרה את תושב העיר בן 38 בחשד שהוא זה שאנס ורצח את הנערה בת ה-17 שגופתה נמצאה בפברואר 1998 ביער רמות. החשוד התגורר אז כמו אייל בשכונת רמות.
בדיונים בבית המשפט התברר כי דגימת DNA שנלקחה מהחשוד, כנראה בעת שירק על מדרכה אחרי מפגש יזום עם שוטרים, נמצאה מתאימה לדגימות שנאספו בזירת הרצח ושייכות לאנס. המפגש נערך לצורכי חקירה באותו יום שבו נעצר האיש. עוד עולה כי הטלפון הסלולרי של החשוד, שהיה בן 22 בזמן הרצח, אוכן בדווידקה כבר בשנת 1998, שם עלתה נועה אייל לטרמפ. בליל הרצח שדד ממנה החשוד פריט כלשהו שבמשטרה ניסו לאתרו בחיפושים.
לאחר שנים של חקירת הרצח, הגיעה התפנית בחקירה בעקבות מודל חדשני שבו השתמשו החוקרים. כמו כן קרוב משפחה של החשוד נעצר לפני כשנה על עבירה של אלימות ונלקחה ממנו דגימת DNA. היא הוכנסה למאגר המשטרתי ונמצאה דומה לראיות שנאספו בזירה. אז החלו במשטרה לחקור לעומק ולבצע "חיתוך פוטנציאלי" של נתוני אנשים שעשויים להיות חשודים.
מדובר בפעולת מחקר שבונה פרופיל של חשודים אפשריים, והיא מתבססת על פיסות מידע רבות כמו גיל, מקום מגורים, עבר פלילי, שירות צבאי, מצב בריאותי, בעלות על רכב ועוד. בעזרת המודל הגיעו החוקרים למספר רב של חשודים, ומשם החלו לצמצם את הרשימה עד שהגיעו לחשוד. השערת החוקרים התחזקה לאחר שנמצא כי הטלפון הסלולרי של החשוד אוכן בשעה 23:55 בליל הרצח, באזור "הדווידקה" בירושלים שמשם עלתה נועה אייל אל הטרמפ הגורלי.
בשלב הזה פתחו החוקרים בחקירה הסמויה אחר החשוד, ובמהלכה לטענתו הם ביצעו לו ולאשתו האזנות סתר. מהדיונים בבית המשפט עלה כי החוקרים עקבו אחר החשוד, ככל הנראה כדי לאסוף ממנו דגימת DNA. לטענתו, סיפרו לו החוקרים כי באחת הפעמים שהלך ברחוב הוא ירק יריקה שהמשטרה מאוחר יותר דגמה והצליבה את הנתונים עם הממצאים הפורנזיים בזירה.
בסוף החודש שעבר החליטו החוקרים לעצור את החשוד. באותו היום עצרו אותו החוקרים פעמיים, בפעם הראשונה הוא נעצר לזמן קצר ושוחרר - ככל הנראה לשם תרגיל חקירה. לטענת עורך דינו יהודה שושן, הוא נעצר בפתח בית המשפט לאחר שמתוקף עבודתו במוסך הוא הגיע לאסוף רכב של שופט - ואז השוטרים עטו עליו ועצרו אותו.
בשלב החקירה הגלויה ביצעו השוטרים חיפוש בביתו שבשכונת גילה, ואף הגיעו למוסך שבו עבד בשכונת תלפיות. אשתו, אמו וגיסו של החשוד נחקרו גם הם. לטענת שושן, החוקרים הטיחו בחשוד כי DNA שלו נמצא על גופתה של נועה אייל בזירה והציגו לו מסמכים על כך. בשלב זה עלה כי החשוד נעצר בעבר על ידי המשטרה כמה פעמים, האחרונה שבהם הייתה בשנת 2010, אך באף אחת מהפעמים לא נחקר על רצח נועה אייל.
לטענת עורך דינו, לא הייתה לו כל היכרות עם הנרצחת ומעולם לא פגש בה. הוא סיפר בדיון בהארכת מעצרו: "כשפגשתי אותו הוא בכה ואמר שהוא מוכן ללכת לפוליגרף. בחיפוש בביתו לא נתפס דבר". סנגורו של החשוד אמר בדיון כי מאז הרצח נעצרו כ-50 חשודים, כך שיש להתייחס לחשדות בזהירות.
שושן ציין כי מרשו מגיע מרקע לא פשוט בילדותו והוא אב למופת שהסיפור הזה "נחת עליו כרעם ביום בהיר". "המצב של אישתו וילדיו לא פשוט והוא עצמו נמצא בדיכאון עמוק. אני לא חושב שאשתו יכולה לעכל שהאדם שהיא חיה איתו חשוד בדברים כאלה. אישתו מאמינה בחפותו".
משפחתו הגרעינית נמצאת בהלם מאז המעצר ולבנותיו נאמר כי אביהן שוהה בחול. אשתו של החשוד אמרה: "אני לא מאמינה שזה הוא, אם אכן יתגלה שזה הוא, לא אשאר לחיות לצדו".
לפני כשבוע הותר לפרסום כי חלה התפתחות בחקירה, אך נאסרו לפרסום פרטים נוספים בדבר הרצח שאירע ביער רמות, סמוך למקום מגוריה של אייל. אביה של אייל אמר בעקבות הדיווח על אותה התפתחות כי בני המשפחה "מקווים שייעשה צדק".
משפחת אייל מסרה בתגובה: "לפני אי אלו ימים קיבלנו ידיעה מאנשי המשטרה על התפתחות משמעותית בחקירת הפרשה של נועה שלנו זכרונה לברכה. כולנו מוצפים עכשיו בזכרונות קשים מהימים ההם, לפני כ-17 שנה. תקופה ארוכה של תעלומה בלתי פתורה. היום התגלמות הרוע לבשה פתאום פנים. העובדה הזאת טלטלה אותנו והכתה אותנו בתדהמה".
בני המשפחה ביקשו עוד "להבין ולכבד את מצבנו הרגיש. אנו זקוקים להרבה שקט ומנוחה על מנת לעכל ולהבין כיצד להתמודד עם התמונה המשתנה". הם הביעו אמון במשטרה ובהישג שהביא לפענוח הרצח. "אנו רוצים לחזק את הפרקליטות ואת המשטרה ולהעביר להן את תמיכתנו בכל שלבי החקירה שבדרך".
רצה אחרי האוטובוס?
בערב האחרון בחייה של נועה אייל היא יצאה יחד עם חברה אלדד בריברום לסינמטק שבמרכז ירושלים. לאחר שצפו בסרט הלכו יחד לתחנת אוטובוס בכיכר הדווידקה, שם נפרדו סמוך לחצות. היא נשארה לחכות לאוטובוס בתחנה, ואילו הוא המשיך לתחנה סמוכה, שם המתין לאוטובוס לביתו במעלה אדומים.
מאוחר יותר סיפר בריברום לחוקרי המשטרה, כי מחלון האוטובוס שלו הבחין באייל רצה לעבר אוטובוס, שלא היה זה שבו הייתה אמורה לנסוע. אלא שמהחקירה עלה שאייל לא עלתה על האוטובוס הזה, אלא המשיכה להמתין בתחנה, ככל הנראה לאוטובוס אחר שנסע לשכונת מגוריה.
למחרת בבוקר הבחינו הוריה של אייל כי בתם לא שבה הביתה, ופתחו בחיפושים אחריה. בערבו של אותו יום מצאו חבריה ללימודים את גופתה ביער רמות בצפון העיר ולאחר מכן התברר לחוקרי המשטרה שהיא נאנסה לפני שנרצחה.
אך המשטרה לא מצאה בזירת הרצח ממצאים שיכלו להביא לפענוח מיידי של הפשע, פרט לדגימות DNA של הרוצח על הגופה. במשך שנים גבו השוטרים מאות עדויות, ציירו קלסתרונים וניסו לבדוק כל פיסת מידע שהתקבלה, אולם לא נמצא קצה חוט שיוביל לפענוח.
בעבר ביקשו החוקרים לבדוק אם יש קשר בין הרצח לבין מקרי עבר, אחד מהם הוא רצח ורדית בקרקנוט מקריית ענבים. גופתה התגלתה ביער סמוך לבית שמש ורוצחה לא נתפס, אלא שהדבר לא הוכח.
ב-1999 פורסם כי משטרת מחוז ירושלים ביקשה מסוכנות הביון האמריקנית צילומים של לווייני ריגול אמריקניים שסרקו את המזרח התיכון למטרות צבאיות וביטחוניות. בעזרתם קיוו במשטרה לאתר את מכוניתו של הרוצח ואת כיוון נסיעתו.
בשנת 2006 הודיע ניצב אילן פרנקו, מפקד מחוז ירושלים בזמנו, כי חלה התפתחות בחקירה, אך גם אז לא הצליחו לפענח את התיק. אחת העדויות שנחשבה מרכזית מתייחסת לנהג מונית שטען כי ראה את אייל עולה לכלי רכב מסוג פורד אסקורט ועליו סטיקרים ומדבקות, אחת מהן של חטיבת גולני. בניסיון לאתר את הרוצח המשטרה חקרה כמעט את כל הנהגים במדינה שבבעלותם היה רכב מסוג פורד אסקורט, שבו כביכול נסע הרוצח. גם צעד זה לא סיפק מידע רלוונטי. במשך השנים טענו גורמים בחקירה כי פרסום מידע ממנה פגע בפענוח ואף סייע לרוצח להימלט. אבל הפעם, מאמינים במשטרה, הם שמו את ידם על הרוצח.
לפנייה לכתב/ת 
