לתת לאמא מה שהיא צריכה יותר מכל - אהבה

לפני שנים, בתחילת דרכי כגרונטולוגית (גרונטולוגיה - תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות)  אמרה לי עובדת סוציאלית מנוסה בתחום "אל תחשבי שזה שאת גרונטולוגית יעזור לך עם ההתמודדות עם ההזדקנות של ההורים הפרטיים שלך". לאורך השנים המשפט הזה נדחק לאחורי המחשבה ובכל מקרה, הייתי בטוחה ששום דבר לא יכול להפתיע אותי, ואז אמי אובחנה באלצהיימר.

כמו כל הילדים של כל הקשישים שפונים למלב"ב (ארגון המטפל בקשישים חולי אלצהיימר ודמנציה) לחפש ולמצוא תמיכה, תשובות לשאלות רבות וכלים להתמודדות עם מציאות משתנה ומפחידה מצאתי את עצמי, על כל הידע המקצועי שלי חסרת אונים ומבולבלת.

לקח לי זמן ארוך, אולי ארוך מדי

וככה, מצד אחד אני אשת מקצוע מנוסה בעלת ידע ייחודי שיכולה להילחם עבור זכויותיה של אמי, ולצערי מגלה עד כמה קשישים צריכים להילחם על זכויותיהם, ומצד שני אני כבת לאמא אהובה שהולכת ודועכת מול עיני, שבכול יום שעובר מתכנסת יותר ויותר בתוך עצמה. לומדת על בשרי את נכונות הביטוי "הפרידה הארוכה"... ההבדל הוא שכאשת מקצוע לקח לי זמן ארוך, אולי ארוך מדי, לקבל שגם לאמא שלי הזכות ליהנות ממה שיש למלב"ב להציע לאנשים במצבה.

"לא הייתי יכולה, או שפשוט לא רציתי לראות אותה ובטח שלא רציתי להתמודד איתה"

בתחילת הדרך לא רציתי לראות, למרות שהגיונית הבנתי שיש בעיה. רגשית, לא הייתי יכולה, או שפשוט לא רציתי לראות אותה ובטח שלא רציתי להתמודד איתה. כשהגיעה הנקודה בה אי אפשר היה להמשיך להתעלם מצאתי את עצמי פועלת בשני מישורים מקבילים לחלוטין.

מצד אחד מתאמת אבחונים וטיפולים, פונה לרשויות המתאימות למימוש זכויות שונות ומצד שני כועסת... מבינה שההתנהגות המשונה של אמא שלי היא לא מכוונת ובכל זאת מתקשה לקבל אותה.

כיום, אמא שלי מגיעה פעמיים בשבוע לאחד ממרכזי היום של מלב"ב, היא נהנית מיום שלם של מפגש עם אנשי צוות מדהימים שבסבלנות אין קץ מוצאים את הדרך להגיע אליה. הם רואים אותה מעבר למסך הערפל של המחלה ומצליחים לתת לה חוויה מהנה, שבשבילה שווה לקום מוקדם בבוקר ולצאת מהנוחות חסרת הדרישות של הבית. היא מבלה את היום עם אנשים כמוה, שמקבלים אותה כפי שהיא היום.

אחרי התלבטויות והתחבטויות פניתי לעזרת העובדות בסוציאליות של מלב"ב ובעזרתן עברתי תהליך שעזר לי לקבל ולהפנים את המצב וחשוב מכך – להשלים עם המציאות הזאת, להשלים עם אמא שלי. בזכות ההשלמה הזאת אני יכולה להישען על הכלים המקצועיים שלי ולהפיק מהם את מקסימום התועלת עבור אמי. במקביל אני יכולה להיות הבת של אמא שלי ולתת לה את מה שהיא צריכה יותר מכל – אהבה.

"יותר ויותר קשישים מוצאים עצמם מתמודדים עם אלצהיימר ודמנציה"

כגרונטולוגית ארגונית מזה כחמש עשרה שנים ראיתי בעבודתי כתעודת ביטוח אישית שלי למשפחתי... אבל עם העלייה ברמת החיים ובתחולת החיים יותר ויותר קשישים מוצאים עצמם מתמודדים עם אלצהיימר ודמנציה.

בישראל חיים כיום כ-180 אלף חולים מאובחנים, והתפיסה הרווחת היא שיש עוד אלפים רבים שלא מאובחנים כלל. מספר זה הולך לעלות

בשנים הקרובות. מהטיפול בקשישים למדתי שיותר מכל יש צורך בארגון המספק קשת של שירותים לקשישים הסובלים מאלצהיימר או דמנציות אחרות וחיים בקהילה, ולבני משפחותיהם. ההתמודדות האישית עם דעיכתה של אמי לימדה אותי ששום משפחה אינה מחוסנת, וחשוב שנתחיל להפנים את העובדה הזו.

• אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לצעדת מלב"ב השנתית, במטרה לגייס תרומות ולעלות מודעות להיקפה וחומרתה של המחלה בקהילה. הצעדה, תתקיים לאורך יומיים קסומים ב-26-27.11.2014 בצפון הארץ: היום הראשון יתמקד ברכס הרי הגלבוע, ביום השני ימשיך הטיול באזור הר תבור.
  

• לפרטים נוספים והרשמה היכנסו