מפסיקים לפחד: לנצח את החרדות ב-9 צעדים
המציאות שלנו מורכבת מיותר מדי סיפורים שאנו מספרים לעצמנו, חלקם הגדול מונע מפחדים שמקורם בדימיון שלנו ומרביתם יישארו בתוכו גם בהמשך. רועי צור מציג: דרכים להתמודד עם הפחדים שהורסים לכם את הזוגיות ומרחיקים מכם את האושר
1. זהו את הפחד
הדבר הראשון שיש לעשות הוא לזהות את הפחד, להבין ממה אני באמת מודאג. החרדה הפנימית הקיימת בנו מתלבשת על סיפור חיצוני ובכך היא "מסווה" את עצמה וניראת מבוססת והגיונית. החרדה היא תמיד עתידנית, כלומר מתייחסת לפחדים ממה שעלול לקרות ובבסיסה שוררת אי ודאות גדולה.
דוגמאות לסיפורים שאנו מספרים לעצמנו: "בת הזוג שלי יפה ומסתכלים עליה כל הזמן, היא בטח תבגוד בי מתישהו" (הפחד האמיתי הוא תמיד פנימי, כלומר אני לא מספיק טוב בשבילה או אני כבר לא מעניין אותה יותר), "אני מיואשת, אף פעם לא אמצא מישהו" (אני מפחדת שאשאר לבד, אף אחד לא יאהב אותי לעולם), "כולם מסביבי כבר נשואים" (משהו בי דפוק). בבסיס הסיפור תמיד יש פחד שאותו יש לזהות ועליו יש לעבוד. הדרך יכולה להיות קצרה או ארוכה, אך תמיד היא מתחילה בהפניית הזרקור פנימה.
2. העריכו את הסיכוי באופן אובייקטיבי
מרק טווין אמר בערוב ימיו "חיי היו מלאים אסונות רבים, אשר רובם לא התרחשו מעולם". ככל שאני מתבגר גם אני מבין ש-99 אחוז מן הדברים שדאגתי לגביהם מעולם לא התרחשו. מקור הפחדים שלנו בדימיון ומרביתם נשארים שם. במציאות, רוב הקטסטרופות שאנחנו מדמיינים מעולם לא מתממשות, והדברים הנוראיים שכן קורים לצערנו באים בהפתעה מוחלטת.
לפיכך, ברטרוספקטיבה, אנחנו בדרך כלל מלחיצים את עצמנו לחינם. חישבו על זה מבחינה סטטיסטית - לתרחיש הגרוע ביותר שאנחנו מדמיינים יש סיכוי התממשות זהה לתרחיש הטוב ביותר, אולם מעטים בוחרים בדרך החשיבה האופטימית. מדוע? יש לכך סיבות אבולציוניות כמובן. בעבר, השרדותנו הפיזית היתה תלויה בזהירות רבה, אולם אנחנו כבר מזמן לא חיים בעידן בו אנו צריכים לברוח מטורף מסוכן. הסביבה שבה אנו חיים עברה תמורות רבות, אך הביוכימיה של המוח עדיין מותאמת לתקופות קדומות.
3. היו מוכנים לקבל את האפשרות הגרועה מכל
אימרה סינית אומרת "שלוות הנפש האמיתית נובעת מהשלמה עם הגרוע ביותר". כאשר אנחנו מוכנים להשלים עם האפשרות שהתרחיש הגרוע ביותר שאנו מעלים על דעתנו יתממש, ורואים שאנו מסוגלים לשרוד אותו, מתרחש דבר מפתיע, אנו מיד נרגעים וחשים תחושת שלווה מסוימת. לדוגמה, כשמטופלת מוכנה להשלים עם האפשרות הנוראית מבחינתה שהיא לעולם לא תתחתן, חלק מהאנרגיה הנפשית שהושקעה בהדחקת הפחד ובניסיון לברוח ממנו, משתחררת לכיוונים חדשים של חיפוש יותר מרוכז ורגוע של בן זוג מתאים, ולא רק כזה שמטרתו הלא מודעת להפסיק את הפחד.
כאשר מטופל מוכן לקבל את האפשרות שבת זוגו היפה תבגוד בו ורואה כי הוא יוכל להתגבר על זה במידה וזה יקרה, הוא מתפנה להקדיש יותר מאמצים להפיכת החיים במחיצתה לכאלה ששווה לחיות אותם ברגע הזה. השלמה עם האפשרות הגרועה ביותר דווקא מרחיקה אותה מעלינו...
4. חשפו את הרגשות והפחדים בפני בן זוגכם
כאשר אתם קוראים עצה זו אולי עובר בראשכם משהו כמו "אם מקור הפחדים שלי בבן זוגי, במה יעזור לי לדבר איתו עליהם?" או אולי משהו דומה ל"אני לא רוצה להראות חלש ליד בת הזוג שלי!". לפחדים שלנו יש נטיה להרחיק אותנו מבן הזוג שלנו, למרות שכל רצוננו הוא בעצם להתקרב אליהם ולהיות אהובים על ידם. יש משהו עוצמתי ומשחרר מאד ביכולת שלנו להתבונן בעיניים של בן הזוג שלנו ולספר לו על הפחד הגדול ביותר שלנו.
"את מאד יפה, אני מפחד שתבגדי בי עם גברים אחרים", "אני מפחדת שלא תימשך אליי יותר", "אני אוהב אותך אבל מפחד להתחייב", "אני מפחדת שתחשוב שאני לא מספיק טובה בשבילך" ועוד. אחת הדרכים לבדוק אם מצאתם את האדם הנכון לכם היא לפתוח בפניו את ליבכם ולראות מה הוא עושה או אומר כשליבכם מונח לפניו.
5. שבו עם החרדה מבלי לחפש לה פורקן מיידי
זו אולי העצה הקשה מכל שדורשת תרגול ומיומנות גבוהה. גם אם אתם רחוקים מאד מלהפוך לנזיר בודהיסטי ששלווה סטואית נסוכה על פניו על אף תלאות החיים, נסו להכיל את החרדה ולחכות שהיא תתפוגג מעצמה, מבלי להיצמד לסיפור כזה או אחר או לחפש לה פורקן מיידי. חרדה היא אחת התחושות הקשות ביותר להכלה ולכן רובנו מחפשים לה פתרון מיידי בדמות האשמות, הטפות, דרמות, ביקורת, כעסים, קנאה, אשמה וכו'.
הדבר הראשון לעשות, או יותר נכון לא לעשות, הוא להגיב מייד או לפעול באופן אוטומטי כאשר עולה בנו הפחד. רצוי לחכות לפחות מספר שעות ואף יותר עד שאנו מגיבים. במהלך הזמן שעובר אפשר לכתוב את מה שמפריע לנו ואז להסיח את דעתנו ולחזור לנושא מאוחר יותר. במרבית המקרים נגלה שהדבר כבר נשכח מליבנו, וגם אם לא, נוכל לדבר על מה שמפריע לנו עם בן זוגנו באופן שקול ומאוזן יותר. כאשר אנו מתקשרים את הדחפים שלנו במקום לפעול על פיהם, משהו ביכולת שלהם לשלוט בנו דועך.
6. פתחו הערכה עצמית ודימוי עצמי חיובי
אם העצה הקודמת היתה הקשה מכל, זו אולי דורשת את הזמן והניסיון הממושך מכל. לאנשים הסובלים מחרדה יש לא פעם הערכה עצמית נמוכה וחוסר אמונה ביכולת שלהם ובמשאבים הנפשיים העומדים לרשותם. זו אולי נשמעת כמו קלישאה ניו-אייג'ית אך אין מנוס מפניה: קבלו את עצמכם, תאהבו את עצמכם, תאמינו בעצמכם ותהיו עצמכם.
אין אדם הדומה לכם בכל העולם כולו. מטופלים רבים נאבקים בציפיה שלהם להיות מישהו אחר, להתאים את עצמם לדפוס אישיות שלא מתאים להם. לדוגמה, אם אתה רוצה להיות יותר "גבר גבר" או אם את רוצה להיות יותר "כוסית", אתם דנים את עצמכם לחיים של חיקוי, ומי רוצה להיות עם חיקוי? הפכו למי שאתם, תהיו אי של שלווה ושל שפיות בעבור עצמכם, חפשו בפנים ולא בחוץ. פגשתי מטופלים רבים שגילו עוצמות נפש שלא האמינו כי קיימות בהם והתמודדו עם החרדות שלהם באופן מעורר הערצה. אלו שעשו זאת פתחו הערכה עצמית גבוהה כמו גם את היכולת לבחור נכון עבור עצמם.
7. עברו משליטה חיצונית לפנימית
לאנשים הסובלים מחרדה יש צורך עז בשליטה. צורך בשליטה, מביא על עצמו עוד צורך בשליטה וכך החיים הופכים למרוץ אחר השליטה בחיינו ובחיי הסובבים אותנו. הדבר היה נהדר אילולא היתה השליטה שלנו על הנסיבות החיצוניות בחיינו אפסית. השליטה האמיתית שיש לנו היא בעיקר פנימית: האופן שבו אני מושפע מארועים בחיי, מפרש אותם ומגיב אליהם.
החיים זה 10% מה שקורה לנו ו-90% איך שאנו מגיבים לדברים שקורים לנו, והאמת היא, שאנחנו לא מגיבים לדברים עצמם אלא לאיך שאנחנו חושבים שהדברים ישפיעו עלינו, ורוב הזמן אנחנו טועים! מישהי עוזבת אותי בהפתעה, אני מדוכא (למרות שיתכן שהיא עשתה לי טובה גדולה ומעבר לפינה מחכה לי מישהי מתאימה יותר), הדייט הבא יהיה כושל כמו כל אלא שלפניו, לכן אני מוותרת מראש (יתכן שפספסת דווקא הפעם בחור שווה).
8. הפכו דיאלוג שלילי לחיובי
ואולי העצה החשובה מכולם: הסיבה לכל הלחץ והחרדה שלנו היא האופן שבו אנו חושבים. האדם הוא יציר מחשבותיו. אם אנו מכניסים את עצמנו ללחץ מהאופן שבו אנו חושבים, יש לנו גם את היכולת להוציא את עצמנו משם בכוח המחשבה. לאנשים חרדתיים דפוסי מחשבה שליליים. גנטי, סביבתי, ביוכימי, תהיה הסיבה אשר תהיה, חשוב להבין שזה הרגל רע בדיוק כמו עישון או אלכוהוליזם.
כאשר אני אומר לעצמי בדרכים שונות שאני לא מספיק שווה, למה שמישהי שזה עתה פגשתי תחשוב אחרת ממני? אם חבר טוב היה בא אליכם ושוטח בפניכם את אותם הדברים על עצמו, אני בטוח שהייתם מוצאים את הדרך לעודד אותו. אם כן, מדוע שלא תלמדו להיות סנגורים של עצמכם? כשמישהו אחר מעביר עליכם ביקורת לא מוצדקת אתם מתווכחים איתו, מדוע שלא תלמדו להתווכח עם עצמכם?
מה שאנחנו חושבים על עצמנו יכול להיות חסר בסיס בדיוק כמו מה שאחרים חושבים עלינו. מחשבה שלילית היא כל מה שגורם לכם להרגיש קטנים, היא מחשבה ביקורתית, שיפוטית ומקטינה. החליפו אותה במחשבה חיובית שהיא מחשבה מקבלת, חומלת, מעצימה, מרגיעה ומחזקת.
9. חיו את הרגע אבל חשבו על הנצח
"הכלל הוא ריבה מחר, וריבה אתמול, אבל לעולם לא ריבה היום!" אמרה המלכה הלבנה מעליסה בארץ הפלאות. כולנו מייסרים את עצמנו על הריבה של אתמול, מודאגים מהריבה של מחר, במקום למרוח שכבה עבה של ריבה על הפרוסה של היום. כאשר אנו אומרים לעצמנו "אני אהיה רגוע כש..." אנו דנים את עצמנו לחרדה מתמדת כי ה"כש..." לעולם לא מגיע, וגם אם כן, תמיד יהיה "כש..." חדש שיטריד את מנוחתנו.
כשאת מחכה בכיליון עיניים להצעת נישואים שמבוששת להגיע או כשאתה מחכה בכיליון עיניים למישהי שתתקשר אליך לאחר שהשארת לה הודעה, אתה נותן לחרדה להרים את הראש. במקום זה לכו צעד אחר צעד, עשו את מה שאתם צריכים לעשות ואז פשוט הרפו!
אחד מתרגילי המחשבה שאני משתמש בהם כשאני חרד מנושאים "מהותיים" בקשר עם זוגתי, הוא לחשוב מה אני רוצה שיהיה רשום על המצבה שלי. הדבר מזכיר לי את מידת הזמן המועטה שאנחנו חיים ביחס לנצח שהיה לפניי ושיבוא אחריי. זה כשלעצמו מכניס אותי לפרופורציות, מרגיע אותי והופך את רוב הדברים ה"מהותיים" לזוטות.
התפילה המפורסמת הבאה מתארת את כל התורה על רגל אחת: "אלוהים, תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין בכוחי לשנותם, את אומץ הלב לשנות את הדברים שאני מסוגל לשנות, ואת החוכמה להבחין בין אלה לאלה." אמן.
רועי צור,מטפל העוסק בהתמודדות עם לחצים, פחדים וחרדות סביב נושאי זוגיות שונים.
לפנייה לכתב/ת 
