כך התעמרה עיריית רמה"ש בחברת המשאיות

עסק להובלת מי ביוב לא קיבל אישור לחידוש רישיון עסק בטענה שכלי הרכב שלו חונים במקום אסור. בבית המשפט התבררה הסיבה האמיתית לסירוב

מערכת PsakDinפורסם: 05.11.14 , 22:35

עיריית רמת השרון החליטה לא לחדש רישיון עסק לחברת הובלה בטענה שהמשאיות שלה חונות במקום אסור. אלא שבהליך משפטי שעבר בשתי ערכאות התברר שהחניה חוקית לחלוטין. נקבע שהעירייה התעמרה בחברה ללא כל נימוק סביר, ועליה לאשר לה את חידוש הרישיון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מדובר בחברה להובלת מי ביוב הפועלת ברמת השרון, שבעליה ביקשו לחדש את רישיון העסק שניתן להם ב-2005 ופקע ב-2010. אף שמשרד התמ"ת והמשרד לאיכות הסביבה אישרו את בקשת החידוש, החליטה העירייה לסרב בטענה שמשאיות חונות במקום אסור לפי תוכנית בניין העיר (תב"ע).

מאחר שפעילות העסק לא הופסקה גם לאחר שתוקף הרישיון פג, הגישה העירייה כתב אישום נגד הבעלים, ובית משפט השלום הרשיע אותם בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. מנהלי החברה לא השלימו עם ההחלטה, ובאמצעות עורכי הדין ניר רוטנברג ומירי הרט הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופט הבכיר צבי גורפינקל מתח ביקורת על התנהלות העירייה ותהה כיצד לאורך חמש שנים תמימות לא הייתה לה כל בעיה עם מקום החניה, ולפתע נזכרה שמדובר בחנייה אסורה.

את התשובה מצא השופט בסכסוך משפטי שמנהלת העירייה נגד מחזיק השטח – שהחכיר את החנייה למערערים. התברר שהעירייה תבעה את המחזיק בטענה שפלש לקרקע שלא כדין והחכיר בניגוד לחוק. נראה היה שביטול רישיון העסק בטענה שהחניה במקום אסורה נועד לחזק את טענותיה בהליך זה.

סברתו של השופט גורפינקל התחזקה לאחר שעיין בתב"ע של המקום והתחוור לו כי כתוב בה במפורש שהשטח מיועד, בין היתר, לחניית משאיות.

השופט מצא לנכון לציין שלו היה ההליך מתנהל ברמה המינהלית היה קובע ללא כל ספק שלעירייה לא היה נימוק סביר שלא לחדש את רישיון המערערים רק על סמך סוגיית החניה, אף שעמדו בדרישות משרד התמ"ת ומשרד איכות הסביבה.

בפסק הדין נכתב: "בנסיבות אלה נראה כי סירובה של המשיבה לחדש את רישיון העסק של המערערים בנימוק שהמשאיות חונות שלא כדין אינו מוצדק, וטוב תעשה אם תשקול מחדש את החלטתה כדי למנוע את הצורך בדיון נוסף בבית משפט לעניינים מנהליים".

משכך, וחרף העובדה שבפועל המערערים המשיכו לנהל את העסק ללא רישיון, קבע השופט כי קמה להם הגנה מן הצדק שמאפשרת את זיכויים. הוא ביטל את הרשעת המערערים והורה לעירייה להחזיר להם 10,000 שקל - סכום הקנסות שהטיל עליהם בימ"ש השלום.