חצי מהישראלים מרוויחים פחות מ-6,578 ש'
מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע ברוטו של שכיר בישראל עלה ב-1.4% לעומת שנת 2012, לרמה של 9,030 שקל בחודש. השכר החציוני עלה בשיעור של 3.3%
חצי מהישראלים הרוויחו פחות מ-6,578 שקל בחודש בשנת 2013. כך עולה מסקר הכנסות משקי בית של הלמ"ס שחלקים ממנו פורסמו היום (ד'). נתון הלמ"ס של השכר החציוני מתפרסם בהמשך לנתון של המוסד לביטוח לאומי שפורסם לפני כשבוע, ולפיו בשנת 2012, חצי מהשכירים בישראל השתכרו פחות מ-5,493 שקל בחודש.
על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע ברוטו של שכיר בישראל עמד בשנת 2013 על רמה של 9,030 שקל בחודש. השכר הממוצע עלה ב-1.4% לעומת שנת 2012, בעוד שהשכר החציוני עלה בשיעור של 3.3%.
כמו כן, נמצא כי שכרם של גברים היה גבוה משמעותית משכרן של נשים, במידה רבה בשל העובדה שגברים עובדים בהיקף משרה רחב יותר. השכר הממוצע של גבר היה 10,683 שקל בחודש בעוד ששכרה הממוצע של אישה היה 7,280 שקל בחודש - 68.2% מהכנסתו הממוצעת של גבר.
לעומת זאת, השכר הממוצע לשעה של גבר היה 55.4 שקל בעוד ששכרה השעתי הממוצע של אישה היה 47.4 שקל - 85.6% מהכנסתו של גבר. כלומר, להיקף שעות העבודה יש השפעה גדולה על הפערים המגדריים בשכר.
עוד נמצא כי בעשירונים התחתונים שיעור הנשים השכירות גבוה יותר משיעור הגברים השכירים, וככל שמתקדמים בעשירונים שיעור הנשים השכירות הולך וקטן.
הפערים מצטמצים בשכבות החלשות
פערים בהכנסות נמדדו גם בין יהודים לערבים, בעיקר בקרב בעלי השכלה גבוהה והכנסות גבוהות יותר. פער של 44.6% נמדד בין הכנסתו הממוצעת של גבר יהודי להכנסתו הממוצעת של גבר ערבי. לעומת זאת, הפער בין ההכנסה הממוצעת של אישה יהודיה להכנסתה הממוצעת של אישה ערבייה עמד על 31% בלבד.
הפער בין ההכנסה החציונית של יהודים להכנסה החציונית של ערבים היה 10.9% בלבד. כלומר, ככל שרמות השכר יורדות, כך מצטמצמים גם הפערים בין יהודים לערבים.
נתוני הלמ"ס מאוששים את הסברה כי רמת השכלה היא גורם מרכזי בקביעת רמות השכר של שכירים. נמצא כי ההכנסה הממוצעת לשעה של בעל 16 שנות לימוד ומעלה הייתה 78.6 שקל בעוד שההכנסה לשעה של בעל 9 שנות לימוד ומטה הייתה 30.8 שקל.
הענף הכלכלי שבו נרשמה רמת השכר הממוצעת הגבוהה ביותר הוא ענף המידע והתקשורת, שכולל את חברות ההיי-טק. בענף זה נמדד שכר ממוצע של 15,705 שקל ברוטו בחודש, לעומת 13,944 בפיננסים וביטוח, 10,602 בתעשייה, 8,307 בבנייה, 8,198 בחינוך, 8,023 במינהל ציבורי, 5,920 בשירותי ניהול ותמיכה ו-5,225 באירוח ואוכל.
נתוני הלמ" מבוססים על סקר הכנסות משקי בית, הכולל כמה אלפי משפחות. נתוני המוסד לביטוח לאומי לעומת זאת, מבוססים על דיווח פרטני שמעביר מס הכנסה מידי שנה, ובו מפורטת רמת השכר של כל שכיר ושכיר בישראל. לפיכך, נתוני המוסד לביטוח לאומי מדויקים יותר, אך מגיעים באיחור ניכר ומתייחסים נכון להיום לשנת 2012, לעומת נתוני הלמ"ס שמתייחסים כבר לשנת 2013.
לפנייה לכתב/ת 
