5 מלכודות שיהרסו לכם את הזוגיות אחרי הלידה
השנה הראשונה לאחר הלידה מהווה מבחן אמיתי וקשה לזוגיות. לילות ללא שינה, השיוויון בין בני הזוג שמופר והתחושה שבן או בת הזוג השתנו לפתע - עלולים להביא להרס שלפעמים קשה לתקן. ד"ר יעל עזרא מסבירה מהן המלכודות שעומדות בפני בני הזוג - וכיצד תתגברו עליהן
תקופת ההריון מתאפיינת פעמים רבות בפריחת הזוגיות. האישה ההרה זוכה לתשומת לב אישית, הן מבן זוגה והן מהסביבה כולה. ההריון מסמל עבור בני הזוג את הגשמת האינטימיות והחיבור ביניהם. הם עסוקים בפנטזיות על התינוק המושלם, ומתרגשים לקראת הפיכתם למשפחה. גם אם קיים החשש מפני הלילות, ההנקה והיכולת לבלות כפי שבילו בעבר, הם חולקים חששות אלו יחד.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
השנה הראשונה שלאחר הלידה מתאפיינת באתגרים רבים למערכת הזוגית, ולא רק בשל לילות בלי שינה. המערך הפחות או יותר שיוויוני שהיה קיים טרום הלידה מופר באופן קיצוני. למרות שכיום גם גברים זכאים לחופשת לידה,
לרוב האישה היא זו שלוקחת אותה בפועל. בעוד שהגבר חוזר יחסית מהר למסלולו השגרתי, האישה חווה שינוי מהותי בסגנון חייה. משותפים פחות או יותר שווים, שחולקים עבודה מחוץ לבית וניהול משק בית, הם הופכים להיות "שר החוץ" ו"שרת הפנים". פערים אלה מתעצמים ככל שמתארכת חופשת הלידה.
בקליניקה אני שומעת פעמים רבות גברים המתלוננים שמבנות זוגן המעניינות, המרתקות והסקסיות, נותר רק צל חיוור של נשים עייפות, מרוטות, חד מימדיות ובעלות מצבי רוח בלתי צפויים. ולעומתם, נשים רבות מתלוננות על בני זוג אטומים, מרוחקים ואף ילדותיים, שאינם מפנימים את השינוי שחל בחייהם כמשפחה. דווקא בתקופה שבני הזוג צריכים ורוצים אחד את השניה יותר מתמיד, הם עשויים לחוות ניכור, אכזבה ובדידות מבני זוגם.
אפשר ורצוי להימנע ממצב זה. על מנת לשמור על זוגיות טובה ומספקת גם לאחר לידה, הקפידו שלא ליפול למלכודות הנפוצות הבאות:
1. סימביוזת תינוק-אם נוקשה
כל תיאוריות ההתפתחות מתייחסות בדרך זו או אחרת לסימביוזה הנוצרת בין האם לתינוק. הסימביוזה הזו טבעית והכרחית הן לאם והן לתינוק. ואכן, אימהות טריות הנמצאות בבית מכירות את בנן או בתן הכי טוב בעולם. הן מיומנות מאוד בזיהוי ההעדפות האישיות של התינוק (המשתנות ללא הרף בשנת חייו הראשונה), בקריאת הסימנים השונים של רעב או עייפות, ובטיפול השוטף בו.
אך לעתים קשה להן מאוד לסמוך על אדם אחר שיטפל בתינוק, גם אם האחר הוא אבי התינוק בכבודו ובעצמו. זאת, כיוון שכל אחד אחר מיומן פחות מהן. הן יוצרות מעין בועה הכוללת אותן ואת התינוק, ומבלי לשים לב, הן דוחקות הצידה את בן זוגן. כך, הפער רק הולך וגדל, הן מרגישות עומס ובדידות ובן הזוג מרגיש דחוי וחסר ערך. במצבים אלה, הסימביוזה נוקשה מדי ובמקום להועיל להתפתחות האישית והמשפחתית, היא עשויה לחסום אותה.
הדרך החוצה: "practice makes perfect", או בתרגום חופשי: "תתאמן - תצליח!".
אמהות - הקפידו ללמד בסבלנות את האבות כיצד אתן קוראות את הילד, איך אתן מבדילות בין הסימנים, ומה השיטות שלכן להגיע לפתרון. היו ריאליות לגבי הציפיות שלכן והעריכו את המאמץ ללמוד ולהתמודד. אל תתעקשו שרק הדרך שלכן הכי טובה, ואל תהיו פדנטיות יתר על המידה. מספיק שבן הזוג יעשה עבודה טובה דיה. אתן באמת יותר מיומנות, כיוון שאתן בפועל יותר שעות עם הילד. יש לכן תפקיד משמעותי בחיזוק הקשר החשוב בין התינוק לאב.
אבות - הקפידו להיות מעורבים. אל תתייאשו, גם אם נראה לכם שעדיף שהאם תעשה במקומכם כדי שהילד לא יבכה. זה הולך ונעשה קל יותר ככל שמתמידים. הקשר שלכם עם הילד חשוב לא פחות מהקשר שלו עם האם - אל תוותרו עליו!
2. אובדן האינטימיות
נשים רבות חוות ירידה משמעותית בליבידו לאחר לידה. נשים שחוו לידות קשות וטראומטיות,
ייטו לדחות עוד יותר את קיום יחסי המין לאחר משכב הלידה. גם להנקה יש לפעמים השפעה על המיניות בין בני זוג. לעתים האב מתקשה לחלוק עם התינוק את גוף האישה ולעתים האם. כמובן שלילות ללא שינה ועייפות כללית מהטיפול בתינוק מוסיפים את חלקם. נשים רבות החשות צורך עז בחיבוק או כל מגע מקרב אחר, נמנעות מכך כיוון שאינן רוצות להתחייב או ליצור רושם שהן מעוניינות ביותר מזה. כך, נוצר ריחוק עוד יותר גדול בין בני הזוג.
הדרך החוצה: לא כל מגע חייב להיות מגע מיני.
אמהות - דברו על נושא האינטימיות בפתיחות. הסבירו להם איך אתן מרגישות, עם מה נוח לכן כרגע ועם מה לא. הבינו שגברים רבים מקשרים בין סקס לבין אהבה, וכאשר אין סקס הם מרגישים לא נאהבים. מצאו ביחד את הדרך המתאימה לכם לבטא אהבה ואינטימיות.
אבות - הירידה בליבידו היא פעמים רבות הורמונלית, ולא מבטאת את המשיכה האישית אליכם. דעו לתת חיבוק, ליטוף, חום ואהבה גם מבלי שזה יתפתח ליותר מזה. גם עליכם מוטלת האחריות לדבר על הנושא בפתיחות, ולמצוא יחד את הדרך המתאימה לבטא אהבה ואינטימיות.
3. צמצום התקשורת הזוגית
באופן הכי טבעי אנחנו מדברים על מה שמעסיק ומעניין אותנו. אחרי לידה, ובפרט לאחר לידת ילד ראשון, אנו עסוקים באופן אינטנסיבי בהיבטים שונים של הטיפול ברך הנולד. זוגות רבים מעידים שממגוון רחב של נושאי שיחה מעניינים שהעסיקו אותם בעבר, השיח מצטמצם לשיחות "פיפי-קקי" או לדברים טכניים בלבד.
העייפות בשל שינה לא סדירה והפערים שנוצרים בין הבעל שחזר לעבודה, לבין האם שנותרה בבית, משפיעים גם על תחומי העניין, וגם מצמצמים באופן משמעותי את טווח השיח הזוגי. בנוסף לכך, אם בעבר יכלו בני הזוג לשלב באופן טבעי במהלך סדר היום שלהם זמן איכות זוגי לשיחה, לאחר הלידה סדר היום עובר שינויים מהותיים ולעיתים שוכחים לפנות זמן מוגדר לתקשורת הזוגית (לא ההורית).
הדרך החוצה: הקפידו לנהל שיחה זוגית, פנים מול פנים, ללא ויכוחים או דיונים טכניים, מינימום 15 דקות ביום.
אמהות - התעניינו איך עבר עליו היום בעבודה, איך הוא חווה את המרחק מכם במהלך היום, האם השתנה אצלו משהו באיזון בין הבית לעבודה? שתפו אותו באיך אתן חוות את השינוי שעבר עליכן, איך אתן מתמודדות עם האתגרים החדשים ומה המחשבות, הרגשות והמאווים שלכן?
אבות - התעניינו איך עבר עליה היום, איך היא מתמודדות עם השינוי שחל אצלה באיזון בין הבית לעבודה. אם היא בחופשת לידה- תעניינו האם היא מתגעגעת לעבודה או שנעים לה בבית או שניהם במקביל? בשום אופן אל תבואו בביקורת "מה כבר עשית כל היום?!?!". בררו איתה מה קל לה, מה קשה לה ואיך אתם יכולים לעזור. ספרו לה איך אתם חווים את השינוי, ואיך זה בשבילכם ללכת כל יום לעבודה ולא לראות אותה ואת הילד לאורך כל היום. שתפו אותה מה חשוב לכם כשאתם חוזרים הביתה.
4. מתחים עם המשפחה המורחבת
לידה הוא אירוע מכונן עבור המשפחה כולה. עם כל רך שנולד נולדים גם זוג הורים, סבים וסבתות, דודים ודודות, אחים ואחיות. זוגות רבים מדווחים על קושי להסתגל לשינויים החלים במערכות היחסים המשפחתיות. יש המתלוננים על התערבות יתר של המשפחה המורחבת ויש המתלוננים על אכזבה מחוסר מעורבות. לעתים מתחילות השוואות בין הצדדים, וצפים על פני השטח הבדלים בגישות חינוכיות או טיפוליות. כל אלה עשויים לחלחל לתוך מערכת היחסים הזוגית ולגרום למתחים וריבים.
הדרך החוצה: העתקת נאמנויות ממשפחת המוצא למשפחה הגרעינית החדשה.
אמהות ואבות יחד: כאן חשוב לי לאחד כי זו בדיוק מהות המסר - אתם חייבים להיות מאוחדים! חשבו יחד מה חשוב לכם ומה נכון לכם במשפחה הגרעינית החדשה שאתם בונים יחד. החליטו ביחד וגבו אחד את השנייה בהחלטות אל מול המשפחה המורחבת.
אל תתנו לאף גורם חיצוני לערער את הזוגיות שלכם. אם המשפחה המורחבת מתערבת מדי לטעמכם - הציבו גבול ברור אך נעים, והסבירו להם את ההבדל בין להיות מעורבים למתערבים. אם המשפחה המורחבת לא מעורבת מספיק לטעמכם - נסו להזמין אותה לקחת חלק פעיל יותר ובררו אם יש משהו שמונע מהם מעורבות. השתדלו לא להתאכזב, ולקבל את מה שיש - בעיקר בשביל ההרגשה הטובה שלכם. בכל מקרה, מומלץ שלא להיכנס להשוואות בין המשפחות, על אף שזה פעמים רבות מתבקש וטבעי - זה פשוט לא מוביל לשום דבר מועיל.
5. הבלעות הזוגיות בתוך ההורות
במודל המשפחתי הקלאסי, הורות נתפסת כהמשכיות טבעית של הזוגיות. ההורות מעצימה את החיבור הזוגי, מרגע ההחלטה להיכנס להריון ולאורך כל שלבי גידול הילדים. אך לפעמים הזוגיות נבלעת בתוך ההורות ונדחקת הצידה. בני הזוג מזניחים את הזוגיות ומושקעים כל כולם בתפקידם החדש כהורים. אם זה נמשך לאורך זמן, הזוגיות נשחקת והבסיס היציב עליה מושתתת המשפחה כולה עשוי להתערער.
הדרך החוצה: פנו זמן לבילוי זוגי משותף ללא הילדים. התכוננו לקראתו בחגיגיות, כפי שהייתם עושים לו זה היה הדייט הראשון שלכם. אם לא מתאפשר לצאת מהבית, ארגנו דייט רומנטי בתוך הבית. זכרו להיות בני זוג ולא רק הורים, כיוון שהזוגיות שלכם היא הבסיס למשפחה כולה.
אמהות - אל תזניחו את עצמכן ואל תשכחו את היותכן נשים, למרות התפקיד החשוב והמשמעותי החדש שקיבלתן. היו קודם כל נשים בעד עצמכן - טפחו את עצמכן (רגשית ופיזית), עשו דברים שעושים לכן טוב, למען סיפוק אישי טהור. מהמקום האישי המלא הזה, תשאבו גם את כל הכוחות שאתן צריכות, להיות הן בנות זוג והן אימהות מאושרות ומסופקות.
אבות - השקיעו בחיזור אחר בת הזוג שלכם, בדיוק כפי שעשיתם בתחילת הקשר. פנקו אותה בדברים הכי קטנים ופשוטים וגרמו לה להרגיש אישה נחשקת. חשוב גם ליזום בילוי משותף, וכמובן לדאוג גם לבייביסיטר.
הבסיס המשותף להתמודדות עם חמשת האתגרים הללו הוא "תקשורת! תקשורת! תקשורת!". תקשורת זוגית יעילה עוזרת להתגבר על רוב רובם של האתגרים בזוגיות בכלל, ובשלב זה במעגל החיים בפרט. תקשורת יעילה טומנת בחובה מרכיבים של הקשבה, הכלה, אמפתיה ותמיכה הדדית. היא המזור לחוויות הבדידות, הניכור והאכזבה. באמצעותה מגשרים על הפערים, מדברים על הציפיות אחד מהשניה, נותנים פורקן לרגשות שמציפים אותנו ואף מבנים מחדש את חלוקת התפקידים כך שתתאים למשפחה החדשה שלנו. היא מעצימה את תחושת האינטימיות והחברות בין בני הזוג ומלכדת להתמודד עם משימות החיים.
ואם למרות כל זאת אתם מרגישים שהזוגיות שלכם אינה מספקת כבעבר, אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי. ככל שפונים מוקדם יותר לטיפול, כך התהליך הטיפולי קצר יותר ויעיל יותר. ככל שמחכים, נוצרים יותר משקעים וצלקות. במיוחד בשנה הראשונה שלאחר לידה חשוב להחזיר את הזוגיות חזרה למסלול, לפני שמתקבעים דפוסים חדשים שמעכבים אותה.
הכותבת
היא מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת
לפנייה לכתב/ת 
