חד וחלק, זו אינתיפאדה שלישית
ישראל צריכה להגיע להפרדה בין יהודים ופלסטינים בירושלים, על כוחות הביטחון לנקוט יד ברזל כדי להחזיר את הביטחון לבירה, והאמריקנים חייבים ללחוץ על אבו מאזן. כך "נכבוש" את האינתיפאדה שכבר החלה
פיגוע הדריסה היום (ד') בירושלים התבצע כחלק מהניסיונות של גורמים איסלאמיסטים פלסטיניים לשנות את הסטטוס-קוו על הר הבית לטובתם ולמנוע את ייהוד ירושלים. אלא שבניגוד לאינתיפאדות הקודמות, הפעם לא ניכרת הכוונה על ידי ארגוני הטרור שמשלחים מפגעים, אלא יצירת אווירה שהיא המעוררת דתית אנשים בודדים, מה שמכונה בפינו יוזמה מקומית. זו לא יוזמה, אלא התלהטות יצרים שמתורגמת למעשה אלים שמתבצע לא על ידי פקודה או הכוונה של גוף מאורגן, אלא על ידי יצריו של המפגע, שבוחר בעצמו את המקום, את האמצעי ואת שיטת הפיגוע.
לכן רבים כל כך מעשי הדריסה, שהם נגישים וזמינים לתושבי ירושלים המאוחדת, שאין בה מחיצה בין יהודים לערבים. צריך לציין עובדה חשובה: הפיגועים בירושלים, בניגוד לאלימות ברחבי יהודה ושומרון, זוכים לברכתו המפורשת של אבו מאזן, שמשתמש בסכנה כביכול שנשקפת למסגד אל-אקצה כאמצעי לקידום האסטרטגיה המדינית שלו, שתכליתה להביא להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בגבולות 67' וחלוקת ירושלים לשליטה פלסטינית על "האגן הקדוש".
המרכיב השלישי באדי הדלק בירושלים הוא הפרובוקציות ש"מייצרים" פעילי הימין הקיצוני-לאומני, או הפעילים הדתיים-לאומניים. תחת מסווה של דרישה, שהיא כשלעצמה לגיטימית, לתפילת יהודים על הר הבית, מלהיטים אותם פעילים קיצוניים את הרוחות בקרב הפלסטינים ונותנים להם הזדמנות להוכיח שהר הבית נמצא כביכול בסכנה. זה מתבצע בכוונה. הקיצונים היהודים מנסים להביא להתלקחות כללית שתביא את צה"ל ואת המשטרה לגרש כליל את המוסלמים מאזור הר הבית ותחסל את ההתנגדות להתיישבות יהודים בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים. הדרישה הזאת מלווה בעוד דרישה שאותה לא מבטאים בקול: "לנקוט יד קשה" – שפירושו להרוג מתפרעים ערבים.
ממשלת ישראל, שרוצה להוכיח שהיא שומרת על חופש הפולחן בירושלים המאוחדת ואינה רוצה להביא להתלקחות כללית שתביא להתגייסות העולם המוסלמי כולו נגדנו, נתנה הוראות חד-משמעיות גם למשטרה וגם לצה"ל להימנע מהרג פלסטינים מתפרעים, אף על פי שאלה עושים הכול כדי לגרור את צה"ל להרוג בהם ולייצר עבורם כמה שהידים שיציתו בערה אזורית גדולה.
הנהגת חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כמו גם ארגונים סלפיים ברצועת עזה וכאלה שחיים במחתרת בגדה המערבית רק מייחלים לגוויות ולהלוויות. ממש כמו הקיצונים מהימין שמקווים במלחמת גוג ומגוג שתתלקח, ייצאו צה"ל וישראל כולה כמנצחים מהעימות עם העולם המוסלמי ואז ימות גם חזון שתי המדינות לשני עמים.
זוהי מהותה של האינתיפאדה השלישית שאותה אנחנו חווים עכשיו. העימותים האלימים והחריפים בירושלים, שגובים קורבנות, משאירים בצל את התפישה הפלסטינית ביהודה ושומרון שקיימת, אך עדיין אינה גובה קורבנות. התפישה הזאת מתבטאת בניסיונות להניח מטענים קטנים מאולתרים, ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ובניסיונות דקירה של אנשי כוחות הביטחון.
מדוע, אם כך, הלהבות בירושלים הן בעוצמה גבוהה ועל מה שקורה באיו"ש כמעט שאיננו שומעים? הסיבה היא שבאיו"ש אין ויכוח ומגע מיידיים בין יהודים לפלסטינים, מלבד התנועה בכבישים.
סיבה שנייה: כוחות הביטחון של אבו מאזן פועלים ברחבי הגדה ומונעים התלקחויות. זה בדיוק גם מה שעושים צה"ל והשב"כ, שנמצאים כל העת בנקודות מועדות. הלחימה של משטרת ישראל בירושלים מתבצעת בתנאים קשים בהרבה, בשטח אורבאני, חשוף, שבו קל להתארגן לפיגוע, ואין שום דבר שיחצוץ בין המפגעים לבין קורבנותיהם. עובדה זו מנוצלת היטב על ידי האיסלאמיסטים הפלסטינים, המוסתים בהתמדה, לא רק על ידי חמאס וארגוני טרור איסלאמיסטים פלסטיניים אחרים, אלא גם על ידי אבו מאזן.
במצב כזה, צריך לנסות בראש ובראשונה להגיע להפרדה בין יהודים ופלסטינים, גם בירושלים. כן, בירושלים שאנחנו מתעקשים להגיד שהיא מאוחדת, אבל למעשה שוררת בה לחימה פעילה בין יהודים לערבים. צריך בשלב זה להקים מחסומים ונקודות ביקורת, בעיקר סביב אזורי התפר, שימנעו או יאטו הגעת מכוניות ואנשים קיצוניים משני הצדדים למגע עם הצד האחר. צריך כרגע להפסיק את מראית העין של חופש פולחן נפיץ בהר הבית ובסביבתו, ובכך להרגיע מעט את התלהטות הרוחות. את האמצעים האלה צריך להסביר גם לפלסטינים וגם לישראלים.
לא להביא לתבערה גדולה יותר
אחרי שיירגעו הרוחות, אפשר יהיה לנקוט אמצעים נוספים שירגיעו את הרוחות לטווח ארוך. נכון, נחוצה כרגע יד ברזל כדי להחזיק את הביטחון לירושלים, אבל בחוכמה, כדי שהניסיון לדכא את התלהטות היצרים לא יביא לתבערה גדולה יותר.
אנחנו צריכים להכיר בכך שלפלסטינים רבים יש יותר ממניע אחד לנסות להרוג יהודים, מלבד המניע הדתי. גם הדורס כנראה היה נתון להשפעת בן משפחתו, שהיה עצור בישראל ושוחרר במסגרת עסקת שליט. כשלמניעים האישיים מצטרפת התלהטות יצרים דתית, קשה מאוד לעצור או לאתר את המפגע. השילוב
הזה, אגב, הוא סוד ההצלחה של דאעש, והמניע לאכזריותה.
צריכים כרגע "לכבוש" את האינתיפאדה השלישית, לפני שהיא יוצאת משליטה, ולכך צריכים כוחות הביטחון של ישראל וגם האמריקנים, לרתמם ללחוץ על אבו מאזן שיפסיק לנסות לנצל את האש הזאת לצרכיו.
לפנייה לכתב/ת 
