לא רק רעים: גם נחמדים יכולים להצליח
הכלכלנים הקלאסיים התבססו על אגואיסטים חכמים שפועלים לטובת עצמם ומניעים את הכלכלה קדימה. אבל מה קורה עם החברותיים והנחמדים יותר? יש הטוענים שבחלוף הזמן אלו יקימו מושבות כלכליות משגשגות
האם אנשים טובים מתים לבד? שאלה לא נעימה אני שואל השבוע. אבל בעצם מה הפירוש הרחב שלה? ובכן, אני שואל האם לא כדאי להיות אלטרואיסט. אלטרואיסט הוא אדם שעקרון הפעולה העיקרי שלו הוא עזרה לזולת. המושג הזה הוא המושג המנוגד למושג אגואיסט, שהוא אדם שפועל רק למען עצמו.
לטורים נוספים של ד"ר אושי שהם-קראוס
>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון
אז מה, מי שעוזר לאחרים נפגע כל כך בסופו של דבר? תשובה מעניינת לשאלה שלנו אפשר למצוא בהדמיית מחשב כלכלית שמתאר הכלכלן-סוציולוג וחוקר הרשתות דירק הלבינג (Helbing) במאמר שלו כלכלה 2.0. אזכורים למאמר הזה ושאלות מרתקות אחרות אני מביא מספרו החדש של העתידן, ד"ר אשר עידן, "הכוח החמישי" (בהוצאת ידיעות אחרונות).
שוב שני אסירים
אנחנו ממשיכים להתבסס על תורת המשחקים ועל דילמת האסיר, אבל הפעם בקיצור נמרץ. שני אנשים יושבים אחד מול השני. אם שניהם משתפים פעולה, שניהם ירוויחו. אם שניהם מנצלים אחד את השני, שניהם יפסידו. אבל, הנקודה הקריטית והמטרידה היא מה קורה כשאחד מנסה לשתף פעולה והשני מנצל.
נניח שאנחנו במדבר ויש לנו משאבי מים מוגבלים. אם נתחלק, נצליח כנראה, איכשהו, עם המון עזרה הדדית להגיע למקום בטוח. אם נריב על המים, נאבד כוחות, נשפוך אותם ואף אחד מאיתנו לא יינצל. אבל מה קורה אם אני אהיה נדיב ואציע לאיש השני את הבקבוק שלי והוא ישתה את הכל וישאיר אותי למות?
אני מתנצל שוב על הסיפור הלא כל כך מוצלח, אבל אני משתמש בו כדי לפנות לכיוונים של כלכלה אבולוציונית - כלכלה שמשתמשת בחוקי אבולוציה ביולוגית כדי להסביר תופעות כלכליות חברתיות. ולכן, אם נכניס את הסיפור הפשטני שנתתי למודל של מערכת אבולוציונית, נגיע למסקנה הבאה: בהנחה שרוב האנשים יעדיפו את טובתם על טובת הזולת, אנשים טובים - אלטרואיסטים - לא ישרדו. הם ימותו במדבר, ובהשאלה ביולוגית, לא יוכלו להביא ילדים לעולם. כלומר, תכונת טוב הלב והנתינה לחברה תיעלם. בעולם ישארו רק אגואיסטים והחיים יהיו קשים.
עכשיו כשאתם מסתכלים על המסקנה הזו, מה אתם חושבים? לי נראה שהמסקנה הזו לא מתארת באופן מוצלח את המציאות. נכון, כולנו פועלים לטובת עצמנו, אבל החיים החברתיים מלאים נתינה, אמפטיה ותמיכה הדדית. אחרי אלפי שנות ציוויליזציה לא נעלמה מהעולם הנתינה והעזרה לזולת. אז מה זה אומר?
האגואיסט החכם של פעם מקבל צורה מעט שונה
האדם הכלכלי המופשט שקיים לצרכי חישוב של תיאוריות כלכליות הוא אגואיסט חכם. הכלכלנים של פעם לא הטילו ספק בקיומו וככה הם פירשו את העולם הכלכלי. אבל דירק הלבינג מטיל בהנחה הזו ספק. לצורך הבהרה, הוא מציג לנו סימולציית מחשב שמדמה מערכת אבולוציונית. בעצם מדובר בתוכנה שמתארת קבוצת אנשים גדולה (שהם מיוצגים בתוכנה כנקודות במרחב מסויים). לכל אחד מהאשים האלה מוגדרות תכונות שמנסות להיות נאמנות לאופי בני האדם במציאות.
העקרון הראשי שמפעיל את בני האדם (נקודות המחשב) בהדגמה שלנו הוא עקרון האגואיזם. האנשים האלה מנסים באופן הכי יסודי להגדיל את התועלת שלהם מכל מצב בחיים. אני חושב שרובינו נסכים שזה אחד הדברים הבסיסיים בחיים שלנו: אנחנו מעדיפים לדאוג לילדים שלנו, לנוחות שלנו, וגם כשאנחנו נותנים לאחרים, זה הרבה פעמים כדי לתת לנו עצמנו תחושת סיפוק. עד כאן הסימולציה הזאת היא סימולציה שמתארת את העולם הכלכלי הרגיל; קבוצה של אגואיסטים.
אבל לאנשים בסימולציית המחשב יש עוד תכונה. הם מתייחסים, במידה מסויימת, למצבם של האנשים שלידם. לעיתים חלק מהם איכפתיים ואפילו ידידותיים ומעניקים לזולת. אני מניח שתסכימו איתי שגם זה מתאר באופן נכון את החיים שלנו. אמנם אנחנו הכי חשובים לעצמנו, אבל אכפת לנו מחברים, מבני משפחה ואפילו מאנשים שגרים לידינו.
חלק מאיתנו אמפטיים או חברותיים יותר. אלו ירגישו קרבה ורצון לעזור גם לאדם שהם רואים מדי פעם ברחוב, ויש שיסתפקו באכפתיות לאיש מהבניין המשותף. בסימולציה שלנו יש לכל אדם מדד של חברותיות והוא משתנה באופן אקראי אצל אנשים שונים. ממש כמו במציאות. דבר נוסף שיש בהדגמה הוא שרמת הידידותיות עוברת בתורשה. עכשיו נלחץ על כפתור ההפעלה. נריץ את הסימולציה ונראה מה קורה.
פראירים גם מתים אבל גם חיים
ובכן, בתחילה כמעט הכל מתנהל כמו שצפו הכלכלנים הקלאסיים. נוצר דגם התנהגותי ברור של ההומואקונומיקוס - היצור הכלכלי חברתי שדואג רק לעצמו. אבל במפתיע נוצרים גם איים של התנהגות חברותית. בתחילת האבולוציה בהדגמת המחשב, מצבם לגמרי לא טוב.
אדם חברותי שצומח בסביבה שרובה אגואיסטית ינוצל לגמרי. לא ישאר לו מזון והוא ימות ללא צאצאים. כלומר, לפי ההגיון הזה, גם אם בחברה האנושית יש אידיאליסטים חברותיים בודדים, הם ייעלמו בסוף, בגלל שרובם ינוצלו על ידי האגואיסטים. ואכן, ההדגמה הממוחשבת מראה בדיוק מצב כזה. אבל זה לא הסוף. מסתבר שזה רק שלב ראשון בתהליך האבולוציוני.
לפעמים, ובאופן אקראי נוצרים חברותיים קרובים, והם מצליחים לייצר מיני סביבה חברותית ולגדל צאצאים. הילדים שלהם שצומחים לצד הוריהם החברותיים צומחים טוב ושורדים שלב אחד. הם עצמם חברותיים בעצמם, כך הם חונכו בבית. אם במקרה יצוצו לידם עוד אנשים חברותיים, הרי הסביבה תהפוך לחברותית יותר ותאפשר תנאי צמיחה לחברותיים. וכך יוולדו עוד ועוד חברותיים. מה שמענין במיוחד הוא שאגואיסט שיפול באופן אקראי לסביבה חברותית ברובה יפעל גם הוא בצורה חברותית, כי זה ישרת אותו בצורה הטובה ביותר. והנה, כמות החברותיים גדלה וגדלה ובהדרגה משתלטת על הלוח.
סיכום
אז מה מראה לנו הסימולציה? ובכן, חברה שמבוססת על בני אדם אגואיסטים מטבעם הופכת בחלוף השנים, באופן אבולוציוני לחברה של משתפי פעולה. כל מה שצריך הוא טעויות של "הטבע": מוטציות אקראיות של פראיירים חברותיים. בתחילה חברותיים ימותו בגלל שסביבתם היא סביבה נצלנית, אך בחלוף הזמן יצמחו יותר ויותר מושבות של חברותיים, ואז ישנו גם האגואיסטים את התנהגותם להתנהגות חברותית.
ומה ניתן ללמוד מזה? ובכן, חוקרים כמו העתידן אשר עידן, מדברים על עידן חדש בתולדות האנושות - האדם המרושת והחברותי. ההומו סוציאליס. הנה, הם יגידו, תראו את האינטרנט והסמארטפונים. למעשה כל כלי החיבור החדשים שמאפשרים לנו להרחיב את הקשרים שלנו מאיצים את התהליך שהציגה הדגמת המחשב. איים של אכפתיות ילכו ויצמחו, והאנושות תהפוך לטובה יותר. האמנם? ימים יגידו.
ד"ר אושי שהם קראוס, מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. ניתן ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלו "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל
לפנייה לכתב/ת 
